השמועות על מותו של הפאנק בשנת 1979 לא הגיעו ככל הנראה ללוס אנג'לס. בעוד שבלונדון ובניו יורק ההיפסטרים כבר עברו לטרנדים אופנתיים יותר, כמה נערי פרברים מלוס אנג'לס וסביבתה גילו זה עתה את חדוות הפאנק ולא היתה להם שום כוונה להפסיק את החגיגה בעיצומה. נהפוך הוא: הגרעין הקשה הזה הביא את הפאנק לנקודת-רתיחה וזיקק אותו לתמצית המרוכזת ביותר שלו: מהיר, רועש ועצבני. לגירסה המוקצנת הזו של הפאנק הוא קרא הארדקור, ובאיטיות ובעקשנות הוא הפיץ אותה לערים ועיירות נוספות בכל רחבי ארצות הברית. למוזיקה התלווה גם האתוס הפאנקיסטי של Do It Yourself , ועוד ועוד לייבלים עצמאיים החלו לפרוח על מנת לאפשר את הקלטתה והפצתה של המוזיקה הזו. שלא כמו הפאנק הבריטי, להארדקור האמריקאי לא היתה אג'נדה פוליטית חברתית-מעמדית. ''fuck shit up'' היתה הסיסמה הקרובה ביותר למצע פוליטי שהיה להם, וזו, חייבים להודות, אינה בדיוק משנה סדורה. אבל לאורך זמן הם כן חוללו שינוי. מה שהתחיל מסצינה מקומית אחת התפשט לכדי תנועה ארצית גדולה, ומה שרחש זמן רב מתחת לפני השטח התפרץ לבסוף בעוצמה גדולה החוצה. בדרך, באופן טבעי, עברה המוזיקה שינויים – אחרי הכל כמה אפשר לנגן אותם שלושה ריפים ולצרוח שהעולם דפוק?! וכך, מ-1985 ואילך ניתן לדבר כבר על פוסט-הארדקור, מ-1988 על גראנג', ומ-1991 על רוק אלטרנטיבי. להארדקור נודעה גם חשיבות רבה בטשטוש כמה מהגבולות המסורתיים שבין הפאנק למטאל. אבל הנה הגיבורים הראשונים ששכבו על הגדר כדי שהגדודים האחרים יוכלו לעבור.

(GI) | germs -1979

קיצור תולדות ההארדקור בקפסולת זמן אחת: לורנה דום, בתור הבת-עם-הבס, היתה מודל חיקוי לאינספור נערות במה שהפך להיות אחד המראות השכיחים באינדי האמריקאי. חייו הקצרים והמהירים של דרבי קראש סימנו את נוכחותו של שחקן-מפתח בסצינת ההארדקור לכל אורכה: ההרואין. ובמהלך אכזרי של הגורל הצטרף פט סמיר לנירוונה בגלגול האחרון שלה, רק כדי לחזות בטרגדיה מכה שנית. מלבד הסקס פיסטולס, הזעם והזוהמה מעולם לא באו לידי ביטוי כה מוחשי אצל אף להקה אחרת כמו אצל החיידקים.

fresh fruit for rotting vegetables | dead kennedys -1980

אחת ההנאות הגדולות של ההארדקור טמונה בשמות הלהקות והשירים. עם Holiday in Cambodia, California Uber Alles וסולן בשם ג'לו ביאפרה, לא צריך להכביר מילים. הויכוח אם ביאפרה היה באמת אנרכיסט או ''סתם'' ליברל-שמאלני עדיין לא הוכרע, והתקרית ב-1994 שבה קומץ פאנקיסטים משנתון גרין דיי היכה אותו בברקלי בטענה שהוא ''כוכב רוק עשיר''(!) רק מפני שהעז להקליט אלבום פולק עם מוג'ו ניקסון, נותרה אחת האירוניות הגדולות של הפאנק. מה שברור הוא, שהרבה לפני מרילין מנסון ביאפרה כבר היה ה''פרנקנכרייסט''.

	group sex | circle jerks -1980
	14 שירים בפחות מ-20 דקות: צריך להגיד פעם את האמת, והיא שכוחו של הפאנק נעוץ ביכולתו להציע סיפוקים מיידיים לילדי ADHD (שבאופן חשוד מספרם באוכלוסיה הולך וגדל מאז שנות ה-80). קית' מוריס, הזמר הראשון (מתוך ארבעה!) של בלק פלאג, הקים את הסירקל ג'רקס אחרי פרישתו ממנה. מעודן זה לא. כיף גדול זה דווקא כן.

	damaged | black flag -1981
	הם היו הילדים הפגומים של אמריקה, ילדים חורגים אפילו להוריהם הביולוגיים שהתנכרו להם, נטשו אותם או התעללו בהם. הארדקור היה הבלוז שלהם והקהילה שבנו היתה המשפחה האמיתית שלהם. הם גידלו את עצמם ואחד את השני, וגם כשהטביעו את כאבם באלכוהול וסמים ובנו סביבם חומה בצורה של כעס וקשיחות, הם נותרו רק ילדים שכל רצונם הוא חום, אהבה וקבלה.

	generic flipper | flipper -1981
	כבר ב-1981 היו מי שחשבו שההארדקור הפך לנוסחה קשיחה ומגבילה מדי. פליפר הוציאו אלבום קונספט שנושאו... החיים, וככזה הוא היה הכל חוץ מגנרי. איפשהו לקראת האמצע הניהיליזם מפנה את מקומו לטובת השלמה אקזיסטנציאליסטית, כשוויל שאטר שר life is the only thing worth living for. למרבה העצב, התובנה הזו לא עזרה להשאיר אותו בחיים זמן רב מדי.

	bad brains | bad brains -1982
	אין להתכחש לאמת, גם כשהיא לא נעימה: בד בריינז היו לא פעם הומופובים ושונאי נשים, ובכל זאת מדובר בלהקה גדולה. השילוב של פאנק עם רגאיי ודאב כבר היה מקובל באנגליה, אבל ארבעת השחורים מוושינגטון די.סי הם אלה שהביאו אותו להארדקור האמריקאי. בכך היתה להם השפעה עצומה על עשרות להקות שפסעו בעקבותיהם. ''בד בריינז'' יצא ב-1982, ועל גבי קסטה בלבד, אבל עטיפת הדיסק היום נראית אפוקליפטית כמו ה-11 בספטמבר 2001.

minor threat | minor threat -1983

הפוריטנים הצעירים מדי.סי הבירה הביאו להארדקור משהו שעד אז הוא לא ידע שיש לו: מצפון. כנגד כל האנרכו-ניהיליזם של הלהקות הקליפורניות, העמידו איאן מקיי וחבורתו מחוייבות מוסרית לקהילה, אחריות אישית, יושר ורצינות. מקיי הקים לימים את פוגזי, וכל מי שהמושג ''אינדי'' והערכים שהוא מייצג יקרים וקרובים לליבו, חייב לעצמו היכרות עם סצינת הפאנק של וושינגטון והלייבל דיסקורד. חובבי Rancid מוזמנים גם להשוות את עטיפת התקליט הזה עם עטיפת And Out Come the Wolves.

	double nickels on the dime | minutemen -1984
	ב-1984 כבר היה ברור שההארדקור חייב לפרוץ את גבולותיו, או שכולם ימותו משעמום. שלושת בני הצווארון הכחול מסן פדרו היו תמיד אקלקטיים מאוד, ולמרות שאף שיר שלהם לא נמשך יותר מדקה-שתיים (ומכאן שמם), הם הספיקו להכניס לתוכם אילתורי ג'אז, fאנק, פולק, בלוז ורוק קלאסי. למרות כל הקיטועים הללו התוצאה הסופית קוהרנטית לגמרי, כמו סרט בסגנון ''תמונות קצרות'' של אלטמן.

	meat puppets II | meat puppets -1984
	אוטופיה מדברית שבה פאנקיסטים עצבניים, היפים פלגמטים ורדנקס צרי-מוחין חיים ביחד בשלווה ובנחת. רק הלהקה הכי רכרוכית של ההארדקור היתה יכולה להזות חזון אחרית ימים שכזה, ובהופעות היא נאלצה גם להגן עליו בגופה. ביקורת מלאה בשרת.

	zen arcade | husker du -1984
	גיל ההתבגרות כשדה מוקשים של בגידה, ניכור, אובדן והתפכחות. ההארדקור משיל את השריון הקשה שלו כדי לגלות את הכאב שמתחת. בדרך לגילוי הלב שלו הוא מגלה גם את המלודיה, ואין שום דרך להמעיט בהשפעת הגילוי הזה על הכשרת הקרקע לצמיחתו של הרוק האלטרנטיבי. ביקורת מלאה בשרת.

שנה ב': עוד ועוד להקות קליפורניות: The Descendents, Bad Religion, Adolescents, Fear, TSOL, 7 Seconds, Suicidal Tendencies, Angry Samoans, Saccharine Trust

וגם ה-Misfits (מניו ג'רזי במקור), ו-D.O.A (מקנדה).

שנה ג': ההארדקור מכה שורשים בערים נוספות: פוסי גאלור והבד בריינז מביאים איתם את ההארדקור מוושינגטון לניו יורק, ועד מהרה צומחות בעיר להקות כגון Agnostic Front, Youth of Today ו-Sick of It All. מהסצינה הזו יצמחו בסוף שנות ה-80 ובתחילת ה-90 כוכבי-על כגון ה-Beastie Boys מצד אחד ו-Helmet מצד שני. בחוף המערבי מטפס ההארדקור צפונה, וקונה לו אחיזה בפורטלנד, אורגון (פורטלנד, אגב, היא אחד המאחזים האנרכיסטיים הידועים בארצות הברית). על אף שכמה שנים לאחר מכן תגזול ממנה את אור הזרקורים אחותה הגדולה מצפון, שמה של פורטלנד הלך לפניה בחוגי ההארדקור עם כמה להקות מצוינות ובראשן ה- Wipers, שהשפיעו רבות על גרין ריבר ומאדהאני, ו-Poison Idea. ובאוסטין, טקסס, נשאה את הדגל Scratch Acid שהשפיעה על הבאטהול סרפרז מחד ועל אחד, סטיב אלביני, בשיקגו מאידך.

לתלמידי תואר שני: הארדקור כאמנות-מיצג: G.G. Allin, Wendy O. Williams and the Plasmatics.

תואר שלישי בארבע מילים: כל הדרכים מובילות לנירוונה.

* הגרילות: ליאור אסטרו, גרילה אונטולוגית, עומר א., טל, ערןאדג', ג'לו, דרגונפליי, דקסטרX, דיסה.