Blind Janitor - עשרה שצריך: אולד סקול היפ הופ -

בתחילת דרכו של ההיפ-הופ, אמנים התייחסו אל המוזיקה שלהם בכלל ואל אלבומים בפרט כאל יצירת אמנות שלמה, מגוונת ומורכבת. כל האווירה הייתה יצירתית, ניסיונית, הרפתקנית ובקיצור - מעניינת יותר. ההילה סביב האולד סקול רק הולכת וגדלה, ככל שנולדים עוד ועוד אמני היפ-הופ שטחיים שעולים על הגל המסחרי בקצב מסחרר. אצל אלו שבאמת אוהבים היפ-הופ, הנוסטלגיה והרצון לחזור להיפ-הופ של סוף שנות ה-80' ותחילת ה-90' חזקים מתמיד. במיוחד אלו שגדלו על הראפ של אז – אם זה הפוליטי של פאבליק אנמי, האופטימי של טרייב קולד קווסט, היצירתי של דה לה סול והמאתגר של בוגי דאון פרודקשנס.

כשמדברים על האולד סקול, הכוונה לעידן ההיפ-הופ הראשון, מסוף שנות ה-70' ועד לתחילת שנות ה-90'. תמיד כיף להיזכר בקליפים הראשונים של ראן די.אם.סי, בקאדילק עם הגג הפתוח של ד''ר דרה וסנופ מימי ה-G-Funk, במסיבות הרחוב עם נוטי ביי נייצ'ר או בסמטאות האפלות שני מטר משם, בהם חיכו החבר'ה מבוגי דאון פרודקשנס ופאבליק אנמי, בקליפים הצבעוניים של דה לה סול ובכל האווירה המיוחדת הזו שאיפיינה את ההיפ-הופ אז, כשהמטרה העיקרית הייתה לדחוף את המוזיקה קדימה, במקום את חשבון הבנק.

מיותר לציין כמה השפיע האולד-סקול על ההיפ-הופ של היום. אמנים לא מפסיקים לדגום או לחדש שירים של ביגי, טרייב קולד קווסט והפוג'יז, וציטוטים של ראקים, קיו-טיפ ו-KRS One נזרקים לאוויר בלי סוף. קשה מאוד לבחור רק עשרה אלבומים לעידן כל-כך מכובד שבו כל אלבום הוא ממש אבן דרך, ובכל שנה יצאו לא מעט קלאסיקות. לפניכם הבחירה שלי: עשרה אלבומים שבעיקר יעשו לכם טעם של עוד, ושעדיין לא הופיעו באף עשירייה אחרת.

Raising Hell | Run DMC -1986

אלבום הראפ הראשון שזכה בפלטינה. עד היום מדובר, ובצדק, באחת הקלאסיקות הגדולות של הראפ, ובאלבום שבזכותו פרצו ראן די.אם.סי יחד עם ההיפ-הופ כולו למיינסטרים, בלי להתפשר על הסגנון הייחודי שלהם. מילה שלי, יש כאן הרבה מעבר לשיתוף הפעולה עם אירוסמית'.

The Message | Grandmaster Flash & The Furious Five -1982

הרבה לפני שמישהו בכלל חשב על היפ-הופ כזה, הוציא אחד מאבות ההיפ-הופ, גראנדמאסטר פלאש, את שיר ההיפ-הופ הפוליטי הראשון ''The Message'', אגדה שמאוחר יותר הפכה לאלבום שלם של היפ-הופ עם אמירה חברתית אמיתית. האלבום הזה, יותר מכל האחרים ברשימה, עיצב את הפנים של ההיפ-הופ בשלבי הלידה המוקדמים שלו.

The Low End Theory | A Tribe Called Quest -1991

כמו שנאמר בלי סוף, קשה מאוד לבחור רק אלבום אחד בולט של טרייב קולד קווסט, ההרכב הכי יצירתי ואינטיליגנטי בעידן הזהב של ההיפ-הופ. אמנם אלבום הבכורה שלהם שופע בקלאסיקות וגיוון מוזיקלי והאלבום השלישי הוא אלבום ההיפ-הופ שהכי גובל בשלמות שאני מכיר. אבל האלבום הזה, השני במספר, הוא המשפיע והחשוב ביותר שלהם - האלבום שהגדיר מחדש את הצליל של החוף המזרחי.

Paid In Full | Eric B & Rakim -1987

מאלבומי ההיפ-הופ החשובים ומשפיעים ביותר אי פעם. השילוב הזה בין מי שהיה מלך הראפ הראשון לבין המפיק המוכשר שהעז לסמפל את עפרה חזה ולפתוח לה קריירה בינלאומית, התגלה כשילוב מנצח. האלבום הזה התחיל את הסאגה הזו, אין בו שיר אחד שלא סומפל בשנים האחרונות, מה שמוכיח את ההערכה העצומה לה הקלאסיקה הזו זוכה עד היום.

Criminal Minded | Boogie Down Productions -1987

KRS One, ראפר ותיק ודעתן שמשחרר אלבומים בקצב גם היום, וסקוט לה רוק, מפיק מוכשר שנרצח פחות משנה אחרי שהאלבום יצא, הם הצמד האגדי שהביא את החספוס הראשוני להיפ-הופ. הם יצרו היפ-הופ טהור שהתמקד קודם כל במילים, וההפקות היו בעיקר סמפולי תופים וברייקים. האלבום הזה הוא הדוגמה הכי טובה לצמד שחי ונשם היפ-הופ, וחצי ממנו עושה את זה בהצלחה עד היום.

Fear Of A Black Planet | Public Enemy -1990

למרות שהוא תמיד נמצא בצילו של האלבום הקודם, מדובר באלבום חזק ופוליטי לא פחות. אחרי שהעיפו את פרופסור גריף בגלל הצהרות אנטישמיות, חזרו פאבליק אנמי באלבום שלישי אינטנסיבי ונוקב. אל תפספסו את האלבום הכמעט יחיד שמצדיק את הקלישאה הידועה 'היפ-הופ זה שירי מחאה'.

De La Soul Is Dead | De La Soul -1991

כמו במקרה של האלבום שמעליו, גם האלבום הזה נמצא תמיד בצילו של קודמו, שנחשב לקלאסיקה לא קטנה. אם באלבום הבכורה שלהם ראינו פרחים צבעוניים ואווירה אופטימית ושמחה, באלבום השני הגיע קץ עידן התמימות. לטעמי מדובר בקלאסיקה האמיתית שלהם – מודעים יותר, מפוקסים יותר, ולמרות הכל – האופטימיות והכיפיות עדיין שם – רק בלי ההיפיות הפרחונית הקצת מעצבנת של האלבום הראשון. דה לה סול בשיאם.

In Full Gear | Stetsasonic -1988

מה היה שווה ההיפ-הופ בלי פרינס פול? מה שבטוח, שבלעדיו לא היינו ממש שומעים על הדנסום בוי מודלינג סקול או הגרייבדיגאז, שלא נדבר על הפקת קלאסיקות כמו האלבום הראשון של דה לה סול. את התרומה הגדולה שלו להיפ-הופ הוא התחיל כילד פלא בהרכב הזה, ההרכב הראשון שהשכיל לשלב בין היפ-הופ לכלים חיים וטבע את המושג ''היפ-הופ ג'אז'', לפני שמישהו בכלל שמע על טרייב קולד קווסט או הרוטס. תכירו אלבום מבריק, מגוון ויצירתי, שהוא גם מהאלבומים היותר משפיעים בתולדות ההיפ-הופ.

The Great Adventures Of Slick Rick | Slick Rick -1988

סליק ריק, למי שלא מכיר, הוא מספר הסיפורים (storyteller) המפורסם ביותר בהיפ-הופ, שזוכה להערכה ואינספור מחוות מצד אמני היפ-הופ עד היום. אלבום הבכורה הקלאסי שלו גדוש בשירי-סיפורים מתובלים בהומור ושוביניזם, ומגיע לשיאו ב-''Children's Story'', סיפור בעל מסר חברתי, שהוא בעצם סוג של מחוות היפ-הופ ל''Don't Bring Your Guns To Town'' של ג'וני קאש.

Ready To Die | The Notorious B.I.G. -1994

תשובת החוף המזרחי ל''כרוניק'' של ד''ר דרה. אמנם 1994 זה כבר סוף עידן האולדסקול, אבל ההשפעה האדירה שהאלבום הזה השאיר אחריו, יחד עם כשרון חד-פעמי שכמותו טרם נראה, הפכו את Ready To Die לקלאסיקה שאי אפשר שלא לתת לה להיכלל כאן. לטעמי, אלבום ההיפ-הופ הכי עוצמתי ומאתגר שקיים. המון הומור עצמי גובל בסדיסטיות, ציניות וסגנון יחודי ומחוספס שכבר אין כמוהו. ביגי היה מלך. תשמעו את האלבום הזה ותבינו איזה מלך.