Blind Janitor - עשרה שצריך: דטרויט טכנו -

20 Years Metroplex: 1985 - 2005 | Juan Atkins -2005

כשחואן אטקינס, אז עלם צעיר מדטרויט, שומע בגיל 16 לראשונה סינתיסייזר ב-''FlashLight'' של פארלמנט פאנקאדליק, הוא זונח גיטרת הבאס וקונה את ה-Korg MS10, כלי שיהפוך לבלתי נפרד מן המהפכה שהוא הולך להקים. ביחד עם שותפו ליצירה דאז, גיטריסט הלום קרב מויטנאם בשם ריק דוויס, הם מקליטים תחת השם Cybotron פרשנות דלת תקציב ל-P פאנק של ג'ורג' קלינטון וכך עוזרים לז'אנר מוזיקלי בשם אלקטרו לצבור תאוצה. עם פירוק הצמד חואן מחליט למקד את כל כולו במוסיקה האלקטרונית. חיבתו המשונה לספרות מדע בדיונית, עתידנות וחייזרים גורמת לו בכוונה או במקרה להרכיב סולם מוזיקלי מינורי מהורהר וייחודי, שלימים יהווה סטנדרט לז'אנר כולו. אוסף מאלף זה מאפשר הסתכלות מעמיקה על מגוון יצירותיו של חואן תחת שלל כינויו השונים, דרכם הספיק בזמן שיא להניח כמעט את כל היסודות המוזיקליים של הטכנו ולנפץ אותם, כאילו אין חוקים לדבר.

Innovator | Derrick May -1996

דריק מאיי נדבק בחיידק התקלוט. הוא שומע ברדיו המקומי את אלקטריפיינג מוג'ו וג'ף מילס ומקבל שיעורים פרטיים מתקליטן דיסקו אגדי מקומי בשם קן קולייר. ביקור קצר אצל אימו בשיקאגו חושף אותו לסצינת המועדונים הסוערת של העיר באותה תקופה, ולהולדתו של ז'אנר מוסיקלי מקביל בשם 'האוס'. דריק רואה את הנולד ונצמד לחואן, ממנו הוא לומד את כל אשר הוא זקוק לו בכדי להפיק מוסיקה משלו. הצליל של דריק אינסטרומנטלי לחלוטין, אנרגטי, מהיר ומבושם סם. דריק לקח את הצליל המוהרהר של חואן, הכניס אותו לרוח מועדונים והפך אותו הרבה יותר מופשט ורקיד. כמו כן אחראי מאי על מה שמגזין מיקסמאג יכתיר כ-Probably The Best Dance Track Of All Time. הכוונה ל-Strings Of Life. יצירה מלודית קליטה שהמילה אופוריה מצליחה להמעיט מערכה.

Techno! The New Dance Sound Of Detroit | Various artists -1988

ניל ראשמונד, תקליטן נורת'ן סול אנגלי וצייד טרנדים מטעם תאגיד וירג'ן, כבר הביא לאנגליה את האסיד האוס של שיקאגו ורוצה כעת לערוך עוד אוסף האוס, הפעם נוסח דטרויט. הוא מתקשר לדריק מאיי ומבקש ממנו עוד מוזיקה ולבסוף גם מגיע בעצמו לביקור בדטרויט. חואן ודריק מתעקשים על מונח משונה בשם 'טכנו', שמסתמן שכבר היה שגור עמוק בפיהם, ולכן כך גם נקרא התקליט בסופו של דבר. מתוך אותו אוסף, שלא זכה להצלחה המסחרית המצופה, יצא סינגל אחד שכן הצליח מעבר לכל הציפיות, Big Fun שעליו חתומים Inner City. קווין סנדרסון, שהפיק ועיבד את אותו השיר שאותו כתבה ומבצעת פאריס גריי, הוא זה שיצדיק את ההייפ שוירג'ן ניסו למכור ולזכותו תיזכר בהיסטוריה הצלחתו המסחרית הגדולה והחשובה של הטכנו בתחילת שנות ה-90.

Faces & Phases | Kevin Saunderson -1996

מלבד 'אינר סיטי', הרכב שהופיע 12 פעמים במצעד הפזמונים הבריטי ומכר קרוב ל-6 מיליון עותקים מתקליטיו, סנדרסון יקליט תחת עוד אחד עשר כינויים שונים נוספים. דווקא קווין, שהינו בעל ההשכלה המוזיקלית הפחותה ביותר מבין השלישייה שצוינה, דווקא הוא זה שיכתוב רצועות בתבנית 'פופית' יותר (בדמות בית, פזמון, בית, גשר, ופזמון חוזר) ויזניח את האקורדים המורכבים. ללא מלודיות מדע בדיוניות ומקצבים שבורים צצו בטכנו של סנדרסון לראשונה עומק ומדיטטיביות שיהפכו לסימני היכר מרכזיים בהתפתחות הז'אנר מחוץ לדטרויט, הבסיס לסגנונות מוזיקה אלקטרוניים אחרים, דוגמת הטראנס והפרוגרסיב האוס.

Live At The Liquid Room - Tokyo | Jeff Mills -1996

לצידו של צ'ארלס ג'ונסון, המוכר יותר תחת הכינוי Electrifying Mojo, היה אחראי מילס לתכנית רדיו שהפכה לפולחן בקרב כל מפיק או תקליטן טכנו מדטרויט והסביבה, שם פיתח מילס את סגנון התקלוט המהיר והפרוע שיהפוך לסימן ההיכר העיקרי שלו. עם הולדת הטכנו ועזיבת הרדיו, הקימו מילס ושותפו מייק בנקס קולקטיב מיליטאנטי השואב השראתו מפאבליק אנמי בשם Underground Resistance. ללא כינוי או קרדיט לשמו של אמן מסויים, ראו אור דרך הקולקטיב שלל יצירות טכנו מופשט אגרסיבי ומהיר. למרות שמעולם לא עזב את הקבוצה באופן רשמי, בתחילת שנות ה-90 מילס עובר לשיקאגו ומקים חברת תקליטים משלו בשם Axis. אלבום מיקס זה הינו הראשון ובין הבודדים להיות מוקלט חי במסיבה מתוך חלל המועדון עצמו, מחליף מילס יותר מ-40 רצועות טכנו שונות בשעה, כל זאת לשאגות עונג ואקסטזה של הקהל היפני האוהד.

The Aztec Mystic Mix | DJ Rolando -1999

למרות שהצטרף לקולקטיב בשלב מאוחר יחסית, רולנדו ההיספני מדרום העיר נחשב לאחד האמנים החשובים ביותר עבור אנדרגרונד רזיסטנס. תחת הכינוי Aztec Mystic הוא הקליט שניים מהסינגלים הכי מבוקשים בקטלוג הלייבל לדורותיו - Knights of the Jaguar ו-Aguila. כשיצא יגואר בסוף המילניום, הוא הצליח מעבר לים עד כדי כך שתאגיד סוני ביקש לקנות את הזכויות ולהוציא אותו תחת חסותו - בקשה שנבלמה בגסות ע''י הקולקטיב האנרכיסטי, שלא היה מוכן להשתתף במסחור מרכולתו. בעקבות הצלחתם האדירה של הקלטותיו לחברה ויכולתיו הטכניות המרשימות בתקלוט, נבחר רולנדו להיות הראשון בקטלוג הלייבל לערוך ולהגיש אוסף ממוקסס. עשר שנים לאחר מכן וזה עדיין האלבום שמשקף הכי נאמנה את כשרונם וייחודם של אמני הלייבל החשוב כל כך.

Elements 1989-1990 | Psyche / BFC -1996

קרל קרייג, בן טיפוחיו של מאיי הוא נציג בולט לדור שני של מפיקי הטכנו מדטרויט. באוסף זה, המאגד את הקלטותיו המוקדמות הראשונות (אז היה בן 20-22), אנו עדים לצליל הייחודי כל כך של מי שעתיד להכניס את הטכנו למערכות שמע ביתיות ולהעז להביא שכלתנות לסגנון מוזיקה שעד כה נחשב בעיני רוב כפסקול גועש לצריכת סמים ופורקן. הגישה של קרייג היא מינימלסטית ומופשטת, דוגלת באסתטיקת צליל, מלודית להפליא ויותר מכל נסיונית. יצירותיו נטולות המקצב, דוגמת Neurotic Behavior או- Sleep, הן חיבור היסטורי ישיר של טכנו עם מלחינים חלוצי אלקטרוניקה אמריקאים וותיקים דוגמאת מורטון סובוטניק או וונדי קארלוס, אך הן גם פרולוג לפרק מוסיקלי חדש נוסף באלקטרוניקה, שלימים ייקרא IDM.

Programmed | Innerzone Orchestra -1999

רוח האלתור האקספרמנטלית והנועזת של קרייג מחזירה אותו לשורשי סגנון מוזיקה שחורה נוסף - הג'אז. לצד הפרקשניסט פרנסיסקו מורא (סאן-רא), נגן הקלידים קרייג טאברון (Art Ensemble Of Chicago) והבסיסט רודני ווידטקר, קרייג מקים את Innerzone Orhcestra ומביא את הטכנו אל מיטב פסטיבלי הג'אז בעולם, טור ארוך שבסופו גם מוקלט האלבום Programmed. השילוב בין כלים מוזיקליים קונבנציואלים לאלקטרוניים היה קיים ומבוסס היטב בעולם הג'אז, עם הרכבים כמו ההדהאנטרז של הרבי הנקוק או Return To Forever של צ'יק קוראה, אך קרייג היה הראשון לשלב באופן הרמוני מעורר השראה תכנותים (סמפלרים, סיתניסייזרים, מכונות תופים) עם נגנים בשר ודם.

DJ Kicks | Stacey Pullen -1996

בשנות ה-90 הייתה K7, לצד טרזור, לחממה ברלינאית תומכת למפיקים ותקליטני טכנו אמריקאים מכל סוג ומעמד ו-DJ Kicks הייתה גולת הכותרת - סדרת אלבומי מיקס משובחת שתעדה על תקליטור את הקרם דה-לה קרם של הטכנו הדטרויטי. הוא לא חידש אף צליל או תנועה, ובמהלך הקריירה לא הצליח להתבלט הרבה מעבר לקולגות שלו, אבל דווקא סטייסי פולין - עוד בן טיפוחים של דריק מאיי, מקליט ב-96' את הכותר המשובח ביותר בסדרה. 24 רצועות שונות מעטרות את השעה וקצת בה פולין מגיש בלהטוטנות ממזרית את מיטב הטכנו/גארג'/אסיד האוס החדשניים של אירופה ואנגליה באותה תקופה, בעזרתם ברא פולין את אותה עגמומיות אורבנית עצובה-אופטימית, שעשירה בכלי הקשה ומקצבי דאנס סוחפים, צליל שלא משנה איפה אתה נמצא על כדור הארץ, תמיד לוקח אותך הביתה.

Blue Potential (Live With Montpellier Philharmonic Orchestra) | Jeff Mills -2005

אצל ג'ף מילס קשה להפריד בין היצירה המוזיקלית לתקלוט שלו, ולפעמים לא בטוח אם השניים קיימים בכלל בנפרד, על כן נאמר רק מילס יודע לנגן מילס. ובכל זאת ג'ף הוציא לאור במהלך השנים יותר ממאה תקליטי טול (Tool - כלי תקלוט) ויותר מעשרה אלבומי אולפן הנועדו להאזנה ביתית, למען המשוגעים לדבר. באלבום זה, שנראה כמו פרוייקט חייו השאפתני ביותר, מילס מביא לראשונה את יצירתו המוזיקלית אל מה שיתברר כמקומה הטבעי ביותר - התזמורת הפילהרמונית. הקלטותיו המוקדמות עם אנדרגרונד רזיסטנס, רצועות מהפסקול העצמאי שכתב לסרטו האילם של פריץ לאנג 'מטרופוליס' ואפילו The Bells, להיט המועדונים השבטי והמופשט ביותר שלו, כולם זוכים במופע זה לאינטרפטציה תזמורתית עשירה המאירה סוף סוף לראשונה באור הולם את מפעל חייו המיוחד.