הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: עברית
נקמת הטרקטור :: ארונות מטבח
הד ארצי, 1995    [אלבום]
בללי הוא גם מפיק האלבום, ואחרי שהתגלח על זקנים אחרים ניתן לראות שהוא מצליח להשיג באולפן את מה שרצה: זהו האלבום הכי מלוטש של נקמת הטרקטור, כל תפקיד נגינה נשמע נהדר ויושב פיקס. חזונו של בללי, של להקת רוק מתוחכמת, יצירתית, אמנותית, מלוטשת וחדשנית, אך עדיין נגישה וקליטה יחסית, מתחיל להתגשם
מאת: Garfield בתאריך 22/05/05

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
rockfour
memories of
the never
happened
שמיים
שמיים
אליזט
לוארי קפה
שילה פרבר
שרה אלתרמן
סגול 59
שני הצדדים של
סגול 59
טאטו
חתוך תוכן
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 8.5 (6 מדרגים)

עוד ארון אחד
רוצים גם?
נקמת הטרקטור נוסדה פחות או יותר ב-1989, ע''י אבי בללי (שירה, בס ועיקר כתיבת המילים והלחנים), שצירף אליו את (אילן) גרין (קלידים וטיפל'ה שירה), אופיר לייבוביץ' (גיטרה) ודני מקוב (אחושילינג תופים).
הלהקה הגיעה להקלטות של ארונות מטבח כשמאחוריה קילומטרז' לא קטן של פעילות בדואליות המפורסמת שלה: באגף האמנותי הלהקה הייתה אחרי עבודה לא מועטה בתיאטרון ובמחול, כשהפרויקט הידוע הוא כמובן שיתוף הפעולה עם להקת ''בת-שבע.'' באגף המיינסטרים: היה באמתחתם אלבום בכורה נטול שם מ-1990 בהפקתו של חברם ללייבל ''נענע דיסק'' ברי סחרוף, אלבום שכלל את שני הלהיטים הגדולים ביותר שלהם עד ימינו אלה, ''משחק של דמעות'' ו''עפיפונים''. האלבום השני מ-1992 נקרא זכות הצעקה, והוא הופק על ידי איש חו''לניקי בשם מרטין ראסל, בניסיון לשדרג את הסאונד של ההרכב, מה שלא כל כך הצליח והאלבום נכשל מסחרית באופן יחסי (על אף שיש בו די הרבה שירים מוצלחים ושדני מקוב מפגין בדיסק כמה מביצועי התופים המזהירים בתולדות הרוק הישראלי).

טרם ההקלטות של ארונות מטבח, קרו עוד כמה דברים משמעותיים מסביב להרכב, שהשפיעו על האלבום העתיד לבוא: הטרקטורים הגיעו אליו עם מתופף חדש, אביב ברק בן ה-17, שהגיע אחרי שדני מקוב עזב. מקוב היה חלק אינטגרלי מהסאונד הטרקטורי ותרם רבות לעיבודים וללחנים. בללי הפיק אלבומים לכנסיית השכל וטל גורדון, כשגרין ואופיר לייבוביץ' מתעסקים בשאר ירקות (הביקורת נכתבת בפסח) גם כן.
בצד האדמיניסטרטיבי, הלהקה עזבה את ''נענע דיסק'' ועברה ל''הד ארצי''.

באלבום הזה הלהקה הפכה באמת יותר ל''אבי בללי ולהקתו (המוכשרת)'', ופחות להרכב מאוזן. אז נכונה הטענה שבכל הרכב יש דמות אחת (לעתים שתיים) שנותנת יותר את הטון, אבל החל מאלבום זה ובהמשך הקריירה של הטרקטורים זה יותר קיצוני, במיוחד בגלל שבאלבומים הקודמים לשאר חברי הלהקה הייתה תרומה משמעותית בתחום הלחנים, המילים והשירה, ואילו באלבום הזה הרבה פחות. אמנם חברי הלהקה מורגשים ונותנים את הגוון שלהם לאלבום (כפי שיובהר בהמשך), אבל בסך הכול מעתה והלאה מדובר ב''בללי שואו''.
בנוסף לכתיבת כל המילים ועיקר הלחנים, בללי הוא גם מפיק האלבום, ואחרי שהתגלח על זקנים אחרים ניתן לראות שהוא מצליח להשיג באולפן את מה שרצה: זהו האלבום הכי מלוטש של נקמת הטרקטור, כל תפקיד נגינה נשמע נהדר ויושב פיקס. חזונו של בללי, של להקת רוק מתוחכמת, יצירתית, אמנותית, מלוטשת וחדשנית, אך עדיין נגישה וקליטה יחסית, מתחיל להתגשם.


אבי בללי קורא את ''כיצד להשתלט על להקה'' מאת כריס מרטין



האלבום מלא אווירה, אליה אנו נכנסים מיד מהטראק הראשון והאמביינטי-מאוד, ''פרח קרח''. עיקר האלבום מורכב מקטעים קצביים עם ריפים מעניינים (''דברי אלי'' האתני והמופלא, ''יותר מדי זמן'' המטאלי), כשלרוב יש במהלכם התפתחויות יצירתיות ומפתיעות במבנה ובלחן, כשלצידם בולטים מעין שירי פולק-רוק מועשרים ונוגים (''ילד פרא'', ''אופניים וספר'' האלמותי ו''אם כבר...'' היפהפה). המעברונים, ''אקווה מינרלה נון גאזו'' ו''המטפחת'' מוסיפים לזרימה של האלבום, כשהשירים, ששונים מאוד אחד מהשני, מצליחים להתחבר יחדיו בזכות רמתם האחידה ובזכות תמה כלשהי של סאונד.

רבות דובר על יכולות הנגינה של חברי ההרכב, ואכן הן מרשימות גם כאן: בללי מתאים את הקול שלו גם לשירים הכבדים והמהירים יותר (בהם הוא מצטרד קצת לעתים, ואני מתכוון לזה בחיוב) וגם לשירים ה''רכים'' יותר (בהם השירה שלו לעתים ממש מרגשת, כשהוא מצליח לשמור על איפוק יפה ולא להידחף לאובר דרמטיות) ותפקידי הבס שלו מצליחים להיות מקוריים וסולידיים, בלי להתבלט יתר על המידה. שאר חברי ההרכב אמנם בעיקר משרתים את האדון בללי, אבל עושים את זה יותר טוב מכל משרת אחר (כולל בנסון!): אביב ''הילד'' ברק מפליא בסאונד משובח וטכניקה עילאית ואופיר לייבוביץ' אמנם לא ממש מוסיף, אבל גם לא גורע.

אבל המוזיקאי המצטיין ב''ארונות מטבח'', לדעתי, הוא גרין, שהוכיח בעבודות הסולו שלו ובפרויקט שלו ''קרכץ'' כמה הוא מבין בסאונד, וכאן הוא מספק נגיעות קטנות וענוגות ושטיחי קלידים מבריקים שמהווים קרקע פורייה לעצי שירים יפים. גרין מוסיף כל כך הרבה רבדים לכל שיר, שלעתים כלל לא ניתן לשים לב אליהם ולכמה הם משמעותיים עד שמבליטים לנו אותם, לרוב בסוף השיר או לקראת הסוף. היכולת הזאת של גרין, להוסיף טקסטורות, היא מה שגורמת לארונות מטבח להיות אקסטרה משובח, מעבר למילים/לחנים/עיבודים/ביצועים/סאונד המשובחים שיש בו.

העטיפה מהווה שינוי יפה ומעניין אחרי העטיפות הדי-מזוויעות של שני האלבומים הראשונים של הטרקטורים. כל מי שמעז להוריד את האלבום הזה בסולסיק מפספס עטיפה משעשעת ומקורית, כשבאלבומים הבאים של הטרקטורים (מטבח אקוסטי ולאן הולכים פתאום כולם), הדגש על עטיפות יפות ומושקעות מורגש גם כן.

בביקורת היפה שלו שהתפרסמה פה על לאן הולכים פתאום כולם של נקמת הטרקטור, כתב אליסף דעואל ''פעם במהלך שיטוטיי בכל מיני פורומים באינטרנט, נתקלתי בדיון מעניין. הדיון עסק באם אלבום מסוים היה בן אדם, איך הוא היה נראה. אני חושב שבמקרה של 'לאן הולכים פתאום כולם,' השאלה הזאת מאוד מתאימה. סביר להניח שאם היינו מאנישים אותו היינו פוגשים בן אדם עצוב מאוד, שקוע בתוך עצמו והולך כמעט כל היום בסיבובים. אבל אם היינו עוצרים לרגע ומסתכלים בעיניים הנוגות שלו, לא היינו יכולים שלא להתאהב בבן אדם הזה.''
ארונות מטבח הוא אותו בן אדם, אבל שלב אחד לפני שהפך לעצוב: בגיל מעבר שבין נערות לבגרות, מסתכל מסביבו ועל עצמו עם קצת תמימות, תקווה והרבה יצירתיות, אבל עם ידיעה שיש הרבה כאב ועצב בעולם.
מי שרוצה באמת לחוות את נקמת הטרקטור, צריך ללכת להופעות החיות המופלאות שלהם. מבחינת אלבומי אולפן, אלבום זה הוא בין האלבומים הישראלים המשובחים שאני מכיר, אחד היחידים שהושקעה מחשבה אמיתית בכל אספקט בו.
שתף
אלבומים קשורים:
נקמת הטרקטור :: לאן הולכים פתאום כולם |||

אמנים קשורים:
כנסיית השכל || כרמלה גרוס ואגנר || ערן צור || גרין || 

סגנונות נוספים:
רוק עברי | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©