הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
the white stripes :: de stijl
sympathy for the record industry, 2000    [אלבום]
אך בטרם הלחץ הפך בלתי נסבל, הגיח De Stijl, האלבום השני, רוויי שירים קליטים, אך רחוקים מהמגה-אקסטרוונגזה-ושיט שיגיעו שנתיים לאחר מכן עם Elephant והפולחן ימשיך לחלחל. ולמרות הכל, בינתיים לא מריח שם מסלינג אאוט
מאת: מאריה אוצ'ר בתאריך 28/07/05

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
foreign
affair

east on fire
ulver
shadows of
the sun
john lennon
plastic ono
band
eef barzelay
bitter honey
mazzy star
so tonight
that i might
see
אדם קומן
עוד שירים של
שיכורים
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 9.3 (3 מדרגים)

בסטייל
רוצים גם?
De Stijl (דה סטייל), הנו תת-סגנון בזרם האמנות המודרנית, אשר נולד בשנות העשרים של המאה שעברה בהולנד. ''הסטייל'' מקדש מלבנים, תבניות מינימליסטיות, חדור ניואנסים אבסטרקטיים, שבור וחד, קצת כמו הסאונד של The White Stripes, המתקבע על צורה ספציפית ומנפץ אותה באחת עם סיבוב פרסה בלתי צפוי.

הסטרייפס טופפו בהנאה על גג העולם עם תחיית הגאראג' בשדה הלוקאלי, אחר הפיכתם לקאלט אנדרגראונדי, משאירים חלל לדטרוייטים (דטרויט הנה אחת הערים הפוריות ביותר מוסיקלית בארה''ב, ביתם של אמני מוטאון כסופרימס, הטמפטיישנז ומרווין גיי, ובירת הטכנו העולמית) ה-Von Bondies וה-Detroit Cobras לקחת טרמפ על ההייפ, ומתפנים לחצות יבשות הישר אל הפרונט פייג' של ה-NME, עוד בטרם ראה אור אלבומם הראשון.

הסטרייפס הפכו לשם חם בשיחות החולין, בזויים כמעט על ההערכה הקונצנזוסית: הסטרייפס פה, הסטרייפס שם, וייט עושה את הוליווד, להיטיהם מפומפמים בכל מקום וכעת מגיח הסטנדרט שאסור בשום פנים לפספס. אך בטרם הלחץ הפך בלתי נסבל, הגיח De Stijl, האלבום השני, רוויי שירים קליטים, אך רחוקים מהמגה-אקסטרוונגזה-ושיט שיגיעו שנתיים לאחר מכן עם Elephant והפולחן ימשיך לחלחל. ולמרות הכל, בינתיים לא מריח שם מסלינג אאוט.


כיסא ''אדום כחול'', אחת מעבודותיו של רייטוולד



באלבום 11 רצועות רעננות ו-2 קאברים: ''Death Letter'' של הבלוזיסט סן האוס ו-''Your southern can is mine'' של בליינד וילי מקטייל (לו מוקדש האלבום, יחד עם אמן ''דה סטייל'' גריט רייטוולד, אשר עבודתו מופיעה בחוברת האלבום). ''Hello operator'' עושה טייק אוף מסחרר להמנון חבל הקפיצה, ''Why can’t you be nicer to me?'' ניחן בריפים זפליניים ובאטיטיוד של כבשה שחורה ואובדנית, ''Truth doesn’t make a noise'' מעיד כי פחות זה יותר, על קלידיו הרומנטיים וכנותו.

פחות עלול להתגלות כמספיק בקושי על פי נגינתו של וייט ב-''Jumble, Jumble'', בה עליו לתפקד כגיטרת קצב וגיטרה מובילה בו זמנית. לצערנו, פשטותם של הסטרייפס אף חוטאת בליריקס פשטניים (''Apple blossom'', שמתאמץ לצעוד בשעלי להקות הקצב). ג'ק וייט בשיאו כשהוא מצליח להישמע לבדו כצבא שלם, בגיבויי הדיסטורשנה וההד המאסיבי. אין ספק כי הגיטרה הבודדה זוכה למלוא תשומת הלב והחיבה.

לפרקים ניתן לשכוח שמפרידים ביניכם אינספור קילומטרים של יבשה ומים, כאילו וייט יושב מולך על שרפרף ופורט על המיתרים, נטול יומרנות פומפוזית, על שפתיו חיוך ממזרי. עם המלודיות הבלוזיות והגישה האגבית, וייט הוא בקלות אחד המבצעים הקוליים ביותר של העשור, בנוסף להיותו כותב שירים מצוין ומפיק מוצלח, שלא משאיר מקום לטעויות בקטעים יצירתיים, מדויקים ולא פעם קצרצרים.
שתף
אלבומים קשורים:
the white stripes :: elephant ||| led zeppelin :: 1 ||| the dirtbombs :: ultraglide in black ||| the detroit cobras :: mink rat or rabbit ||| the white stripes :: get behind me satan |||

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים:
Rock & Roll | Blues | Pop/Rock | Garage Rock Revival | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©