הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Electronica
aim :: cold water music
grand central records, 1999    [אלבום]
נמאס לכם מההיפ הופ המסחרי של היום? בואו תתענגו על הג'ז היפ הופ של Aim. לא אוהבים היפ הופ בכלל? בואו תתענגו על כמה מקטעי הצ'ילאאוט המענגים שיצא לי לשמוע. צ'ילאאוט זה משעמם? בואו ותהנו מטריפ הופ מצוין. רוצים לשמוע את הברייק המושלם? כזה שכל די.ג'יי של מוזיקה שחורה מחפש בנרות?
מאת: אליסף דעואל בתאריך 09/10/05

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
diamanda
galás

malediction
and prayer
black box
recorder

england made
me
pitchbend
easy as it
sounds
bloke
experiments
in aesthetics
טפט
טפט סאונדס
infected
mushroom

classical
mushroom
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 10 (2 מדרגים)

טריפ הופ on the rocks
רוצים גם?
בAim נתקלתי לראשונה לפני כמה שנים, כמו שאני נתקל בחלק לא מבוטל מהמוזיקה האיכותית שאני שומע, ב''הקצה'' של הגורו אייל ''קוואמי'' פרידמן. הטראק שנוגן באותה תוכנית היה טראק הנושא של האלבום, והוא שבה אותי כבר מהאזנה ראשונה. הייחוד של הטראק ההוא היתה במוחשיות שלו, הוא היה פשוט ''מוזיקת מים קרים'', כששמעתי את הטראק הזה ממש הרגשתי את המים הקרים חודרים אל תוך הוורידים ומקפיאים לי את העצמות. אלא שאז, עידן הטרום-''סולסיק'', הייתי צריך לירוק דם כדי להשיג את אותו הטראק. על אלבום מלא לא היה בכלל מה לדבר ובחנויות המוזיקה האלטרנטיביות לא ממש הבינו על מה אני מדבר כשביקשתי את האלבום של Aim (''אהה... אתה רוצה את האלבום של Air! אני חושב שלא הבנת נכון, פה מוכרים דברים נדירים. לך לטאוור רקורדס''), וכך נשארתי רק עם אותו טראק טריפי ויפהפה. עד ששנים לאחר מכן, אופציית ה-Shuffle המופלאה החזירה אותי אל אותו טראק קסום, ונוכח הטכנולוגיות החדישות, הדרך אל האלבום המלא היתה קצרה מתמיד.

Aim הוא שם האמן של אנדי טרנר. מפיק בריטי שהתחיל את דרכו כתקליטן של מוזיקה שחורה (מומלץ מאוד לשמוע את החלק שלו בסדרת FabricLIVE, שם הוא נותן פשוט סט מדהים שנע בין היפ הופ ל-IDM ואפילו לסיקסטיז-פופ). אלא שמהר מאוד הבין אנדי שעל אף השליטה המרשימה שלו בפטיפונים, הוא מסוגל להרבה יותר, והחליט לנסות את מזלו בהפקת מוזיקה. Cold Water Music, אלבומו הראשון של טרנר, הוא אלבום שאם תסתכלו עליו בצורה שטוחה יוכל להטעות אותכם בקלות. עטיפת האלבום מציגה תמונה פסטורלית של קרח נמס. נוכח העטיפה והשם שכל כך מזכיר את האלה הצרפתיים, אפשר לטעות ולחשוב שמדובר באלבום איזי-ליסנינג שלא מתיימר לשנות אלא לעשות בדיוק את מה שאחרים עושים. מי שיסתכל רק בקנקן יפסיד ובגדול, שכן לגמרי לא מדובר באלבום של איזי-ליסנינג. למען האמת מדובר באלבום מופתי ומהמגוונים ששמעתי לאחרונה. טרנר נע על מקצבי טריפ הופ ונוגע כמעט בהכול: ג'ז, צ'ילאאוט, אולדסקול היפ הופ, אופרה, סול, מקצבים שבורים. הוא עושה זאת בצורה כל כך חלקה ונקייה שפשוט קשה לי להצביע על רגע אחד חלש באלבום.

טרנר עשה בחוכמה כשניגש לאלבום כשהוא מגובה בשלושה ראפרים מצויינים: Q'N'C, YZ, AG שמות שלמען האמת לא אומרים לי כלום, אבל מוכיחים את עצמם בכל קטע של ראפ באלבום. הפלואו שלהם מצויין והניחוח האולדסקולי של הקול שלהם, בשילוב המקצבים הטריפיים והביטים הג'זיים של טרנר, מעניקים לנו סוכריות היפ הופ אמיתיות. קטעים כמו: ''Ain't Got Time To Waste'', ''The Force'' ו-''True To Hip Hop'' הם פשוט בי''ס להפקת היפ הופ. ההשפעות השחורות שטרנר מביא לאלבום לא מסתכמות רק בראפ המשובח של השלישייה אלא גם בקטע סול קלאסי שובה לב בשם ''Sail'', בביטים ג'זיים ששזורים לכל אורך האלבום, בברייקים מרשימים וגם בקולות נשמה שמבליחים מפעם לפעם וממיסים את לב המאזין.

טרנר נותן באלבום הזה שיעור מאלף לכל מפיקי הטריפ הופ וההיפ הופ למיניהם. במקום לעשות אלבום שרק נע על מקצבים טריפיים-אפלים ומזכיר לנו קונוטציות של היפ הופ, הוא גם מביא לנו את הדבר האמיתי בעזרת שלישיית הראפרים האורחים הנהדרים. מצד שני, במקום לעשות אלבום שכל כולו היפ הופ שמופק היטב ובכך לשים את עצמו קצת בצד, הוא מסיט את הראפרים בנימוס בחלק ניכר מהטראקים ויוצר קטעים אינסטרומנטליים נדירים ביופיים ועשירים בהפקתם. ההשקעה שלו ניכרת מכל ביט וביט. נוכח הסמפלים הכל כך מתאימים והברייקים המצוינים אפשר לראות כמה עבודת חיפוש והכנה עשה טרנר בשביל להוציא אלבום שלא יהיה מחופף אלא מופק בקפידה וראוי בהחלט לתואר מופתי.

ואותם קטעים אינסטרומנטליים הם מבחינתי שיאו של האלבום המצוין הזה. מלבד טראק הנושא המדהים עליו כבר הרחבתי בתחילת הביקורת, חובה לציין את ''Demonique'', קטע שמתחיל כסימפוני-אופראי ומתפתח כקטע טריפ-הופ אפל רווי בסימפולים מאיזשהו סרט לא ידוע. ''Downstate'' הוא קטע מלודי מרשים ביותר שבנוי על מרקם של מקצבים שבורים. החיבור בין האינסטרומנטל לווקאלז נעשה פשוט מובן מאליו אצל טרנר, הקטעים האינסטרומנטליים הופכים לפעמים לאינטרודוקציה לראפ ולהחפך. הכול עובר כל כך חלק, שלפעמים מרוב שהאוזן מרוצה אתה לא שם לב לאקלקטיות המבורכת של האלבום הזה.

Cold Water Music, הוא מבחינתי אלבום חובה. וכן, אני יודע שהמשפט הזה נשמע כמו משפט שנלקח מביקורת ב''מעריב לנוער''. בכל זאת מדובר באלבום חובה, כי פשוט קשה לי לחשוב על מישהו שלא יהנה ממנו ו/או ימצא בו את הרגע המיוחד שמתאים לו. נמאס לכם מההיפ הופ המסחרי של היום? בואו תתענגו על הג'ז היפ הופ של Aim שיגרום לכם לזרוק את The Low End Theory של טרייב קולד קווסט למערכת. לא אוהבים היפ הופ בכלל? בואו תתענגו על כמה מקטעי הצ'ילאאוט המענגים שיצא לי לשמוע. צ'ילאאוט זה משעמם? מוזיקת מעליות? לא מסכים, אבל בואו ותהנו מטריפ הופ מצוין. רוצים לשמוע את הברייק המושלם? כזה שכל די.ג'יי של מוזיקה שחורה מחפש בנרות? לא רוצים? לא אוהבים כלום ממה שציינתי? אחרי שתשמעו את Cold Water Music, אני חושב שתחשבו אחרת...


שתף
אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים:

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©