 רוצים גם? |
|
 |
בשביל מישהו שלא עושה סמים ולא מופיע בשבת, מתתיהו הוא אחד הדברים הכי פרועים שקרו למוזיקה בשנה האחרונה. ''הראפר החסידי'', ''מיסטר ג'ואיש רגאיי'', ו''האיש ששם את אמינם בכיס הקטן, ליד ספר תהילים'', הם רק חלק מהכינויים שהודבקו לו.
מתתיהו (מתיו) מילר, נולד בווסטצ'סטר, פנסילבניה, בשנת 1979. בן למשפחה יהודית טובה, עם אמא שרצתה שיהיה רופא ואבא שלא הבין למה יש לילד כל-כך הרבה שיער על הראש והפנים.
אבל מתיו, מלבד להיות מתבגר קל דעת במקצת ומוזיקלי מאוד, הרגיש שנועד ליותר. בתיכון, אחרי ''חוויית התגלות'' במדבריות קולורדו, הוא נסע לארץ הקודש וחזר אדם אחר. במקביל לעיסוק אינטנסיבי ברגאיי והיפ-הופ, הוא התחיל לעיין בתכיפות בתנ''ך. אחר-כך, כשהלך ללמוד מוזיקה ותיאטרון ב-New School הניו-יורקי, הוא החל גם להתרועע עם החבר'ה המזמרים של קרליבך בווסטסייד. המסלול הרוחני של מתתיהו (או ''מתיסיהו'', Matisyahu, כפי שנוהגים לקרוא לו חבריו) הסתיים בקהילת חב''ד בברוקלין. אבל דרכו המוזיקלית נמצאת רק בתחילתה, ונכון לעכשיו היא נראית מבטיחה מאוד.
אולי עקבתם אחרי ביקורו החטוף בארץ לשתי הופעות במועדון הבארבי. חלק מכם בוודאי פגשתם בו בווידאו של ''הראפר החסידי'', מתוכנית האירוח של ג'ימי קימל ברשת ABC, שרץ ברשת ובאימיילים במשך הרבה זמן. את הקטע שביצע שם, ''Close My Eyes'', תוכלו למצוא בדיסק החדש שלו, יחד עם ביצועים חיים לעוד 11 שירים וקטעים מוזיקליים. אם הצלחתם להחמיץ את האיש, התופעה והווידאו - מדובר במבצע מחונן במיוחד, שמשלב מוטיבים של ראפ והיפ-הופ ברגאיי בסיסי. מלווה אותו הרכב משובח, שבמרכזו הגיטריסט אהרון דוגן, עוד בוגר New School שבטח עוד נשמע עליו.
i say ''yo'', you say ''oy''
החומרים של מתתיהו פשוט מצוינים. רפרטואר ההשפעות נע כל הדרך הארוכה שבין יוצרי רגאיי כמו מארלי, UB40 ופוליס, ועד מוזיקת כלייזמר, קרליבך ומוזיקה חסידית - עם המון נגיעות של בלוז, ג'אז, סול, פאנק וגם סתם רוק בסיסי.
אבל השירה שלו עוברת דרך ארוכה עוד יותר, וזה הקול שלו שעושה את כל העסק. חלק גדול מהזמן הוא מזכיר מאד את בוב מארלי, האמן החביב עליו. אבל ברגעים מסוימים של האזנה לשירה שלו אתם תהיו מוכנים להישבע שמדובר בעצם ב
ג'ואן ארמטריידינג (ע''ע ''King Without a Crown'' או ''Refuge'', למשל), או בסטינג או ב
ג'מירוקווי - או אלוהים (רק הוא) יודע מי. עם מנעד גמיש, קול חם, ויכולת נדירה לשנות גווני-צליל בתנועה, מתתיהו הוא וירטואוז אמיתי.
הקלות שבה הוא מדלג בין סגנונות שירה פשוט מאלפת. כמו למשל ב-''Chop 'Em Down'', קטע רגאיי בסיסי ומהנה, שלרגעים מתגלגל לניגון חסידי צובט לב. חלק מההצלחה קשורה לעיבודים המבריקים, למשל ב-''Exaltation'' וב-''Warrior'', קטעים שכוללים קטעי קישור עם גוונים של ג'אז, רוק, רוק מתקדם או פסיכדליה - כשכל אלה משתלבים בסופו של דבר באופן מושלם לתוך פזמוני הרגאיי של מתתיהו.
''King Without a Crown'' הוא ללא ספק הקטע שמייצג את שילוב הסגנונות הייחודי של מתתיהו בצורה הטובה ביותר. ''Warrior'', לטעמי, הוא הקטע שמדגים בצורה הטובה ביותר את החיבור של מתתיהו בין מארלי לקרליבך. ''Fire and Hights'' הוא קטע אינסטרומנטלי שמתפתח מרגאיי לג'אז-פיוז'ן, ומדגים את האיכויות של דוגן הגיטריסט.
ומה שהכי חשוב זה שהכל לשם שמיים, מתוך אהבת אדם ותחושת שליחות. תשאלו את הראפר המוסלמי-אמריקני קני מוחמד, שהופיע איתו בפסטיבלUnisty Sessions , בשביל השלום. או תקשיבו קצת למה שהוא אומר - חכו ותראו אם לא תתפסו מזה ראש.
