הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
hate eternal :: i, monarch
earache records, 2005    [אלבום]
הייט איטרנל לא מאכזבים ומביאים לנו את המילה האחרונה בדת' מטאל. אין כאן חידושים או המצאות, רק ברוטליות מזוקקת, ותכל'ס, ככה אני אוהב את הדת' מטאל שלי
מאת: יונתן אבירם בתאריך 02/03/06

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
izabo
the fun
makers
talking heads
more songs
about
buildings and
food
muse
showbiz
editors
the back room
the twilight
singers

blackberry
belle
the fireman
electric
arguments
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 7.5 (4 מדרגים)

ברוטליות מזוקקת
רוצים גם?
יש הרבה דברים שמעלים חיוך על פניי. רטט הפלאפון בכיס, דואר אנונימי, החדש של ג'נה ג'ימסון ודת' מטאל עשוי כהלכה. כזה הוא הדיסק החדש של Hate Eternal. אומנם לאריק רוטן אין את הסקס אפיל של ג'נה, אבל כמו ג'נה, הוא יודע מה הוא עושה והוא עושה את זה טוב. מערבולת של ריפים הפוכים, תיפוף במאך שלוש והפקה חדה כאזמל מנתחים, מלווים את האופוס השלישי שמקרב את רוטן ושות' לשלטון עולמי. למי שחי במערה בחמש שנים האחרונות, Hate Eternal הוא המניפסט האפוקליפטי של בוגר מורביד אנג'ל, אריק רוטן.


רוּטַן. אריק רוּטַן.



כבר מהשיר הראשון אפשר לנשום לרווחה, פאוור מטאל זה לא! הכוונה היא ש-Hate Eternal לא שינו שום דבר, ואם כבר, רק הקצינו עוד יותר את מה שנחשב לאחד ההרכבים הקיצוניים ביותר. ההפקה היא אחת הטובות ביותר ששמעתי השנה, שנייה רק ל-Nile החדש. למרות התוהו ובוהו, ששולט ביד רמה לכל אורך האלבום, כל כלי מקבל את המקום שלו מבלי להאפיל על אספקט אחר בהפקה, מלבד הבסיסט שתמיד, אבל תמיד הולך לאיבוד בברוטאל. מתחילתו ועד סופו, האלבום לא נח לרגע. במילים אחרות: תחשבו מהיר. מאוד מהיר. מאוד מאוד מהיר (אולי אפילו הכי מהיר?). ברצינות, מדובר פה במבחן סיבולת שישחק אפילו את מאזיני הדת' מטאל. והכול תודות לתיפוף הבלתי יאומן של דרק רודי, שמפגין יכולת אל-אנושית בחיקוי של מכונת ירייה. פשוט תשכחו מכל מה ששמעתם עד כה (כן, אפילו הנייל החדש).

באשר לכתיבה, ההשפעות של מורביד אנג'ל, שעד עכשיו היו קצת יותר מדי מדאיגות, כמעט נעלמו לגמרי והאופי האמיתי של הייט איטרנל באמת מתחיל להתגבש באלבום הנוכחי. למרות המהירות הבלתי פוסקת, השירים מצליחים לייחד את עצמם אחד מן השני, ואינם סובלים מתסמונת ''הכול נשמע אותו הדבר''. השירים הבולטים הם ללא ספק השיר השני, ''Behold Judas", עם הריפים שנשברים על המאזין כמו שק לבנים לראש, והפזמון שידביק אתכם בשירה כמו שאף שיר של דייסיד לא הדביק אתכם. עוד להיטים, כמו שיר הנושא המהפנט והשיר הרביעי ''To Know our Enemies'' , ללא ספק יגרמו לכל מאזין לקפוץ כמו בבון צייתני שמבקש עוד בשר לפני הטריק הבא שלו.

ואחרי כל התשבחות, הגיע הזמן לקצת רטינות. כפי שציינתי, השירים באלבום אינם נמסים אחד לתוך השני, אך זה לא אומר שכל אחד הוא פרס למאזין. למרות כמה להיטים ברורים יש גם נוכחות של שירים די ''פרווה'', שלא ממש ממריאים לטעמי. במיוחד השיר הראשון והסתמי שלא ממש נותן תנופה לשאר השירים. למרות המהירות שהוא מפגין, הוא פשוט לא מרגש. המלצה שלי: תקפצו ישר לשיר השני. דבר אחרון - הגראול של אריק רוטן בהחלט מרשים לפרקים (במיוחד בפזמון של שיר הנושא), אך רוב הזמן הוא די מונוטוני וחסר גיוון, מה שדי מגביל את השירים.

לסיכום, הייט איטרנל לא מאכזבים ומביאים לנו את המילה האחרונה בדת' מטאל. אין כאן חידושים או המצאות, רק ברוטליות מזוקקת, ותכל'ס, ככה אני אוהב את הדת' מטאל שלי.


שתף
אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים:
Heavy Metal | Death Metal | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©