הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
amorphis :: elegy
relapse records, 1996    [אלבום]
המוזיקה של אמורפיס בנויה לתלפיות, פנים וחוץ: לא רק מעמודי התווך המוזיקליים המשובחים, אלא גם מיכולתה לחלחל למרזבי הלב ולחרוט את רשמיה על קירותיו. זו מוזיקה שכולה אהבה – לפינלנד, לעבר ולעתיד, לאנשים ולמוזיקה עצמה. נישא על גבי התרוממות הרוח מהאלבום, הקסם הפיני עובד שעות נוספות
מאת: Jobst בתאריך 22/07/06

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
led zeppelin
1
incubus
a crow left
of the murder
talking heads
Once in a
Lifetime
pixies
complete
b-sides
tamar
eisenman

tamar
eisenman EP
spiritualized
let it come
down
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 10 (4 מדרגים)

פינלנדיה אהובתי
רוצים גם?
במבט פנורמי על זירת הפולק–מטאל העולמית, ניכר כי חלק הארי מהלהקות המרכיבות את הסגנון משתייך לארגון הגג המתכנה סקנדינביה. הסבר לכך נעוץ בשורשים שהמורשת הוויקינגית הגאה ממשיכה להכות. זו משמשת כהשראה כמעט תנ''כית למוזיקאים רבים, המציפים את הז'אנר במעשיות על אודין וחבריו המתהוללים בוואלהלה, המתובלות בקלידים נוטפי אווירה ומקהלות ''הו–הו''. את האנטיתזה לוויקינגיזם האופנתי למדי מציבה רוב העשייה המוזיקלית הפולקית במדינה שאינה סקנדינבית במלוא עומק המושג – פינלנד. הפולקלור הפיני ניזון מהרקע הפגאני טרם עידן הנצרות והוא מתגלם בדמות נדבך תרבותי ומיתי חשוב מאין כמוהו: הקאלוולה (Kalevala). מדובר בשירי עם שעברו מפה לפה במשך שנות דור, ועוסקים בעיקר בעלילות האלים הקדומים. בד בבד עם איסוף הקאלוולה נאסף הקאנטלטאר (Kanteletar): מחזור בן למעלה מ–700 שירים ובלדות, המתארים את חיי הפינים הקדומים, החל מאמונותיהם והשקפותיהם, מנהגי היום–יום, היחס לטבע הסובב וכלה בשמחה וצער.

''ידיד זהב, אח לי נעים!
רע יקר מן ילדותי!
הבה נשיר יחדיו שירה,
הבה נישא יחדיו משל,
הנה גם סוף סוף נפגשנו,
הנה באנו משני צדדים;
לעתים רחוקות אנו יחדיו,
מעטות נלך איש אל אחיו,
פה במדינה הזו הדלה,
ארץ צפון הענייה''.

(מתוך שיר הפתיחה של הקאלוולה, בתרגום שאול טשרניחובסקי)

להקות פיניות לא מעטות הושפעו הן מהקאלוולה והן מהמוזיקה המסורתית, אולם אף אחת מהן לא היטיבה למזג השפעות אלו בייחוד ובחן, כפי שעשתה זאת להקת הדגל של המטאל הפיני לדורותיו: אמורפיס (Amorphis). לעניות דעתי, אין עוד הרכב מטאל פיני (ונדירות אלו מחוצה לפינלנד שהתעלו על אמורפיס) שהתיך אהבה כנה למסורת לכדי צלילים, שבסיסם נסב על שעטנז כה עשיר מוזיקלית: פולק, דום ודת' מטאל, רוק פרוגרסיבי, פסיכדליה וכיו''ב.

תחילת הסאגה בהלסינקי, שנת 1990. ארבעה בני נוער חוברים ללהקה בכדי להציב סטנדרטים חדשים לסצנת המטאל המקומית. הם הקליטו דמו ו–EP, בהם הסגנון השלט היה דת'–מטאל רווי גרגורים, שלא ניחן ביתר חדשנות. ב–1992 יצא אריך הנגן המלא הראשון, The Karelian Isthmus, שהציג את ניצני השילוב בין הדת'–מטאל הבסיסי בעל מקצבי המיד טמפו לבין דום–מטאל איטי למדי, לצד שימוש ראשוני בקלידים. בנוסף, הליריקה באלבום התמקדה במלחמות והווייתן, ללא הדים להשפעות התרבותיות המקומיות על הלהקה.
הפריצה הגדולה, הן לתודעה העולמית והן מהבחינה המוזיקלית, הגיעה שנה לאחר מכן באלבומם הבא והידוע Tales From The Thousand Lakes: יצירת מופת של דום–דת' אווירתי ופולקי, המציג מלודיות הנשענות על נעימות מסורתיות ומתן מקום נרחב יותר לסינתיסייזר (בתקופה זו ניכרה בעבודת הקלידים השפעת שנות השבעים, אם כי במידה פחותה), כמו גם ניסיון שילוב קול נקי לצד שאגותיו של הסולן, טומי קויבוסאארי. לצד השדרוג המוזיקלי, גולת הכותרת של האלבום הייתה התמקדותו בטקסטים נבחרים מהקאלוולה, השזורים בקונספט מחודש בהתאם לראיית הלהקה את המורשת הפינית. יש לציין כי הטקסטים תורגמו לאנגלית, על מנת לפתוח למאזינים צוהר אל פינלנד. האלבום זכור, בין היתר, בזכות שירם המפורסם ''Black Winter Day'', שהפך ללהיט בקרב מאזיני המטאל.


אלים פיניים עתיקים בפעולה



כלהקה בהתפתחות מתמדת, ניצני הניסיוניות המוזיקלית שהנצו באלבומים הנ''ל לבלבו במלוא עוצמתם באלבום השלישי שיצא ב–1996, ואין ספק כי מדובר בעבודתם המרשימה עד כה: Elegy. ראשית, נערכו חילופים בלהקה ומלבד קלידן ומתופף הצטרף גם סולן נוסף, פאסי קוסקינן, שקולו הנקי והמיוחד השתלב בצורה משביעת רצון עם קולו המגורגר של קויבוסאארי. ככלל, חברי הלהקה החדשים הביאו רוח רעננה ללהקה, בדמות תיפוף אנרגטי ועבודת קלידים מהפנטת. שנית, השוני המרכזי באלבום נעוץ בחידוד האג'נדה המוזיקלית, בדמות ההשפעות המובהקות של הרוק הפרוגרסיבי והפסיכדליה, בעוד מצע הדום–דת' מטאל הוותיק התעצב לכדי מוטציה של דום–מטאל רך, קצבי ולא נשכני. ההשפעות המסורתיות נכחו בראש זקוף, אם במלודיות העממיות ואם בהתבססות הטקסטואלית על הקאנטלטאר.

''Truly they lie, they talk utter nonsense
Who say that music reckon that the Kantele
Was fashioned by a god
Out of a great pike's shoulders
From a water – dog's hooked bones:
It was made from the grief
Moulded from sorrow''

(''My Kantele'')

כקודמו, גם במקרה זה עסקינן באלבום קונספט, המתכתב עם ימי הזוהר הפאגאניים של פינלנד. אם כי הבחירה בטקסטים מהקאנטלטאר משקפת דווקא את הפן הבלתי אמצעי, הפשוט והיום–יומי של הארץ הצפונית, מעבר לדמדומי האלים. כל זאת מבלי לגרוע מהפיוטיות והעדנה המקורית, היות וחברי הלהקה השכילו להבין שבידיהם שירה גרידא. באלבום ישנם 11 שירים שזכו לעיבודים מרתקים ולא שגרתיים, בכל הנוגע לטיפול ז'אנרי בנכסי פולקלור. כאמור, לפני המאזין עומדת בגאון תצוגת שתי וערב מכל טוב הז'אנרים, הנרקמים בדיוק וברגישות.

האלבום נפתח בסערת שלגים עם ''Better Unborn'', המציג בצורה המיטבית את ההיצע שאמורפיס מגישים לנו: נגינת סיטאר אוריינטלית (ופינית להחריד) ההולכת ומתגברת עד לפרוץ השיר במלוא הדרו - הגיטרות הפסיכדליות, הרקע המטאלי, הריפים הפולקיים – האופן הטבעי בו נשזרים המרכיבים הללו בשיר כמעט בלתי נתפס. ניכר שזו יצירה פרי מוזיקאים קשובים ורגישים, שהרי לא פשוטה משימת איחוד עולם העבר עם ימי ההווה. ככלל, מרתק לעקוב ולהתרשם מהאינטרפרטציה המוענקת לכל שיר, אם במקצבים מהירים יותר, כמו ב-''Against Widows'' ו–''On Rich and Poor'' רוויי האנרגיות המטאליות, או בבלדה היפהפייה ''The Orphan'', הנפתחת בקורטוב מלנכוליה מתמשך ומסתיימת בגשם שביבי תקווה. אמורפיס לא חששו משילוב סגנונות נוספים, ולו רק לפרקים קצרים ביותר, כגון קטע הפולק השקט הגובל בטנגו ולאחריו מעבר דאנס חד בן עשרים שניות הנשבר לסולו גיטרה ב–''Cares'', שיר שבהאזנה ראשונה נדמה מבולבל ותלוש. לאחר התעמקות מה, ניתן להעריך את התעוזה של אמורפיס בניסיון מוזיקלי שהרים גבות של מאזיני מטאל רבים, שתהו מה לאמורפיס ול''אומצה אומצה''. מה חבל שלא לכל חובב מטאל ממוצע נהיר כי זוהי מוזיקה מורכבת ורבת פנים המשקפת תרבות ענפה ורבת פנים. לא בכדי נבחר שם האלבום - ע''ש הבלדה השנייה בו – זוהי קינה לעולם שהלך ולא ישוב עוד.


אלים פיניים מודרניים במנוחה



לא בנקל ניתן להצביע על נקודות חלשות באלבום. עם זאת, הבולטת היא סוגיית שיבוץ השירים. האלבום נפתח בתנופה עם חמשת השירים המלהיבים ביותר, והאנרגיה כבה מעט לקראת סופו. ברם, השיר האחרון מותיר את המאזין עם תחושת הגעגוע המתוקה שיכולה להתמוסס רק בלחיצת כפתור נוספת. השיר החמישי, ''My Kantele'', הוא ללא עוררין השיר הטוב באלבום וכזה הלוכד באופן טוטאלי את מהותה של אמורפיס וההוויה הפינית, והוא זוכה לגרסה אקוסטית המהווה סיומת ראויה לאלבום: סיטאר, גיטרה קלאסית, קלידים ותופים עדינים שופכים לילה שכולו אור צפוני, בביצוע מהודק ומרגש. בנוסף, חרף הצלחת השילוב בין שני הסולנים, קולו הנקי של קוסקינן עושה חסד עם המוזיקה לאין שיעור מאשר גרגוריו של קויבוסאארי, ואכן, באלבומיהם הבאים, יזכה קוסקינן לעמדת הסולן היחיד.

המוזיקה של אמורפיס בנויה לתלפיות, פנים וחוץ: לא רק מעמודי התווך המוזיקליים המשובחים, אלא גם מיכולתה לחלחל למרזבי הלב ולחרוט את רשמיה על קירותיו. זו מוזיקה שכולה אהבה – לפינלנד, לעבר ולעתיד, לאנשים ולמוזיקה עצמה. נישא על גבי התרוממות הרוח מהאלבום, הקסם הפיני עובד שעות נוספות.

''O why are you weeping alone on the shore?
Now still from your eyes I can see the tears pour.
What sorrow and smart
So pierces your heart
That even at midnight it will not depart?''


(''Weeper on the shore'')

שתף

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©