 רוצים גם? |
|
|
 |
בשנת 2001 הוציא דן דה אוטומייטור אלבום יומרני שנקרא
Lovage - music to make love to your old lady by ומטרתו להיות אלבום ההתעלסויות האולטימטיבי. אבל למרות שמייק פאטון הגדול ומיטב הגונחות השתתפו בו לא הצליח האלבום להיות יותר מאלבום בינוני לסטוצים קצרים.
פלאשבק לשלוש שנים קודם. לתמונה נכנס האיש ה''קול'' ביקום גרג דולי, הסולן של The afghan whigs, שגורם לנגמל ותיק מסיגריות כמוני לרצות להיות אחת מסיגריות המרלבורו שלו. בניגוד לאוטומייטור שמתכנה בשם ''
handsome boy'', דולי לא צריך גימיקים. הוא מאז ומעולם היה מאלו שלא מדברים אלא פשוט עושים. ככה זה כשאנרגטיות וממזריות הם הכלים השווים שלך ואתה נראה כמו שילוב של ג'ון בלושי ואלביס - שניהם בגרסה המסוממת והשמנה יותר שלהם.
האלבום שסיים את הפרק של הוויגז הוקלט בניו אורלינס, הבית השני של דולי, ורוחה של העיר הדקדנטית, המינית והמסתורית שורה על עליו לכל אורכו. האלבום נפתח עם ''Something hot'', שיר סול/פאנק עם הזמרת סוזן מרשל שגונחת וצורחת כמו שרק זמרת שמנה מממפיס שגדלה על נינה סימון ובילי הולידיי יודעת. קשה להאמין אך דולי מאוהב.
Baby you don’t know''
Just how I lie awake
And dream awhile about your smile
And the way you make your ass shake
If that a'int love I guess I'll never know''
גם ב-''crazy'', בלדת רוק מיוחדת, מצהיר המאצ'ו שהוא משוגע עליה אבל גם משוגע בלעדיה. דולי מתלונן על הגברת שמכרה את נשמתה לבחור מה-uptown שיכול להרשות לעצמו את זה. וגם בשיר ''Uptown again'' הוא מתייחס לגברת אבל בשיר הגראנג'י הזה הוא כבר מצהיר שהוא מעולם לא הרגיש טוב יותר לבד. הקטע הבא מכיל אינטרו של כעשרים שניות שבו שומעים מישהי גונחת במיטה ודולי קורא לה ''Sweet son of a bitch''. ומשם הוא מתחבר לשיר הקצבי באלבום שנקרא ''66''.
''So tell me baby
If I can move it with you
Will you let me take it
I'll be down on my knees
Screaming take me, I'm yours
Come on little rabbit
show me where you got it
''Cause I know you got a habit
דולי תמיד מצא בסקס מקום בריחה מצוין מייסורי הלב הרגיש שלו.האלבום ממשיך להיות מגוון עם השפעות של דיסקו ב''עיר השמש'' והרבה fאנק ג'ז בשיר המצוין ''John the Baptist''. לשיר הזה לוקח כמעט ארבע דקות להתפתח אך בשיאו הסקסופון הנפלא מזכיר כמה הוא כלי סקסי כל עוד קני ג'י לא מנגן בו. התזמורת משתלבת בהרמוניה מופלאה עם דולי ששואג ''I got the devil in me, girl''.
דולי והחבר'ה
על שלושת השירים הבאים חתום גם הגיטריסט המוכשר ריק מקולאם.''The slide song'' מציג את גיטרת הסלייד היפה שתשמעו ואת הבלדה היפהפייה של האלבום. ''Neglected'' הוא כבר הרבה יותר שיר נשמה. סוזן מרשל ברקע מזמזמת-גונחת-ומחרמנת יותר מכל בחורה שתראו אי פעם והמילים אכן דורשות משהו נימפומני כזה.
''I knew a girl, extraordinary
Suggested something unsanitary
As I asked her for a moment
To consider her kind offer
She blew a kiss and said...
I know you know
You want it so
I want it too
So see it through
Cause when I do what I'm gonna do to you
Make sure you remember my name''
לסיום ממשיך דולי במסורת מ-
Gentlemen ומחבר את השיר הלפני אחרון, ''Omerta'', עם קטע אינסטרומנטאלי שנועל את האלבום. גם כאן, כמו בשירים רבים באלבום, מדובר בקטע דינאמי שלוקח לו זמן להיבנות עד לקרשנדו בסיום. כמו שכבר הבנתם זה בהחלט לא אלבום לאנשים שמחפשים ריגושים מהירים או גומרים מהר.
בין חובבי האפגן וויגס וה
טוויליט סינגרס יש ויכוח תמידי לגבי האלבום המועדף, מדובר בויכוח ראוי. לטעמי מאז
Congregation כל מה שדולי הוציא הוא מופתי וכזה הוא גם 1965. זהו אלבום מרתק, מעורר, מגוון, מחרמן ובעיקר מענג את כל החושים. בדיוק כמו סקס. מומלץ בחום!!!
