הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
agalloch :: pale folklore
the end, 1999    [אלבום]
אחד מאלבומי הבכורה המקוריים יותר שיצאו בז'אנר המטאל ... האלבום שומר לכל אורכו על תחושה משלו, שואב את המאזין למסע בן שעה ביערותיה המושלגים של צפון מערב ארצות הברית, מגולל בפניו מעשיות בדבר אלת השמש, אלילת היער והאדם, שדעתו נטרפת רק מהתבוננות ביופיין. פולקלור מימי קדם, קפוא בזמן.
מאת: Orion בתאריך 27/09/07

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
marianne
faithfull

kissin' time
hatfield &
the north

the rotters'
club
minutemen
double
nickles on
the dime
אורי מרק
לא לדבר על
מין
the
incredible
string band

the hangman's
beautiful
daughter
clem snide
your favorite
music
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 9.8 (4 מדרגים)

כשהאדמה לוחשת מטאל
רוצים גם?
החורף מכסה בשלג את יערותיה של מונטנה, ארץ ההרים הבוהקים. הטבע פראי, בתולי. להקות זאבים משוטטות בישימון, תרות אחר צבאים ודישונים. אריות ההרים משוטטים בין צלעותיהם, טורפים את אשר נתקלים בו. מדובר, ללא ספק, באחת מהמדינות היפות ביותר בארצות-הברית. בארץ פרא זו גדל ג'ון האום, המנהיג והכותב העיקרי של .Agalloch

Pale Folklore הוא אלבומה הראשון של הלהקה, וככזה, ניכרת בו השפעתם של יוצרים אחרים. מי ששומע בראשונה את הלהקה יניח בקלות שמדובר בלהקה סקנדינבית. הלא הנורבגים, השבדים וכן הפינים הם שסוגדים לאדמה דרך המוזיקה, הלא הם אלו שכופרים באל הנצרות ופונים בחזרה לשורשיהם הפגאניים? ואכן, שתי הלהקות הראשונות שקפצו לי לראש עת ששמעתי את האלבום הן Katatonia השבדים וUlver הנורבגיים. אך לא יעשה המטאליסט חסד עם הלהקה אם יטען שמדובר בחיקוי אמריקאי דהוי, כי אגלוך כותבים מוזיקה מקורית, עשירה ומרגשת, לא פחות מכל להקה כזו או אחרת מארצות צפון-מערב אירופה.


למי שיך הגרזן הזה?



האלבום נפתח ברוח חורפית הנושאת את הדיה של גיטרה בודדה, זרדים נסדקים עת אנו פוסעים לתוך היצירה שמהווה עבורי את חלקו הארי של האלבום, She Painted Fire Across The Skyline המתחלק לשלושה פרקים. הגיטרה ממריאה במנגינה מלודית הנישאת על-גבי טרמלו הטיפוסי לבלאק מטאל ונוחתת עת האום לוחש מילים על אהבה, אובדן ואובדנות. קול החמה שנפלה ופתחה את עידן החורף נישא על-גבי הרוח, השיר נוסק שנית

“So half of me rode to the mountains and the other half soared high in the winds
to a place where the angels had fallen, the soil gagged and choked on their wings
My soul was the pale skyline that she stretched across the horizon Two years had brought the fire that she paints upon my loathsome canvas”


נקודת השפל היחידה בשיר מגיעה בחלקו השלישי. המנגינה הפותחת אותו נקטעת בפתאומיות והאום מטיח במאזין מספר משפטים שלא היו נשמעים כה מגוחכים לו הלהקה הייתה מואילה בטובה לפרוש אותם על פני מעט יותר מרווח זמן או לחילופין להגות אותם בדיבור, מדובר במגרעה הבודדה שהפריעה לי בשיר, שיכל בקלות לעמוד בפני עצמו בתור EP משובח. אבל אין הדבר אומר שהוא מאפיל על השירים העוקבים לו.


געגועים לטבע



האלבום מורכב ברובו ממנגינות המצליחות לעורר תמונות ישנות ודהויות של טבע קפוא, ישנה הרגשה מתמשכת כאילו היצירה ככולה מתייחסת לאירועים שהתחרשו בזמנים אחרים, בימי קדם. על-אף המנגינות האקוסטיות והמלודיות המניעות את האלבום, הוא אכן נשמע כפולקלור דהוי וחיוור מימים עברו. האום מיטיב לספר את סיפוריו כישות על-טבעית, כרוחו של מי שהיה בעבר בן-אנוש, אך מזמן נהפך למשהו אחר. Hallways of Enchanted Ebony מתאר כיצד הוא מתאבד בתליה מעץ אלון, השיר אמנם נצמד למבנה הפשוט של בתים, פזמון וסולו גיטרה, ועקב זאת הוא פשטני יותר בהאזנה ראשונה, אבל הוא גם הדוק ומלוטש יותר משאר השירים באלבום. הוא מסתיים בשתי דקות שבהן אנו שומעים זאבים מוצאים את גופתו התלויה של המספר, נאבקים על גופתו, ולבסוף טורפים אותה.
המספר נזכר בהתאבדות החמה עם בוא הסתיו, הוא התאבד עם חלוף החורף ובוא האביב. הכעס משחית אותו והוא יוצא לצוד את החמה, כובל אותה לסד, מעניש אותה על שהביאה את הלילה והחורף. עולה השאלה, מדוע הוא מתאבד דווקא עם בוא האביב המעיד על שובה של האלה לה הוא שר קינה בשיר הראשון? נקמה. האום סוגד לטבע החי והשופע של יום הקיץ, לא למוות שמביא עמו החורף. אף על פי כן, אין להתפלא על כך שהמוזיקה שאגלוך עושים היא פולקלור מטאליסטי אפל ודכאוני. כי חברי הלהקה יודעים היטב שהטבע שלו הם סוגדים הולך ונעלם, מושמד על-ידי האנושות. האום מציג את עצמו כישות על-טבעית, על-אנושית, לא רק בגלל שהוא מנסה ליצור כאן פולקלור משל עצמו, אלא גם מפני שהוא מנסה להבדיל את עצמו מהחברה האנושית, שברובה המוחלט אינה מתייחסת כראוי לעולם החי והצומח הסובב אותנו. סיבה אפשרית נוספת לכך נגלית דווקא בשיר האחרון באלבום, כאן האום מתייחד עם הלילה, מתנחם במלנכוליה. בין העצים הוא שוהה עם אלילת האפלה, שברגע שמפציע היום נעלמת במשב-רוח בודד. כיאה לשיר החותם את האלבום, The Melancholy Spirit הוא שיר אפי וממושך, השני באורכו באלבום. הוא מכיל בתוכו התייחסויות לשירים הקודמים לו, הן במילים והן במנגינות. ולולא התייחסויות אלו, יתכן שהסיפור הכולל שאגלוך פורסים בפני המאזין היה חומק ממני.

ניכר שמדובר באלבום הבכורה של הלהקה, הלחנים מעולים אך לעיתים השירים נגררים מעט או אינם מתפתחים כפי שניתן היה לקוות. אולי זה עקב העובדה שחברי הלהקה אינם נגנים טכניים במיוחד, בולט לרעה הגיטריסט דון אנדרסון שלא מצליח לשמור על צליל נקי לאורך האלבום כולו, כנגן כינור המושך במיתר על-מנת ליצור צליל מלא-רגש אך במקום זאת מזייף בנגינה. התופים פשוטים וחלולים, אולי מסתתרת כאן ימרה אומנותית כלשהי, אך אני אישית מאמין שזה בעיקר בגלל שהאום הוא מתופף בינוני. הבאס של ג'ייסון וויליאם וולטון כמעט ואינו נוכח, ויש סבירות שבחלק מהפעמים ששמעתי אותו מתנגן, היה זה בעיקר הדמיון שלי שניסה לפצות על הטמעתו המוחלטת בצלילי הגיטרות והתופים. הקלידים של שיין ברייר, שהקים יחד עם האום את הלהקה נוכחים בעיקר בקטע האינסטרומנטלי החוצץ בין שני חלקי האלבום, וכמעט ואינם נרתמים לטובת שאר השירים באלבום, שלאחר הקלטתו ברייר עזב את הלהקה.


ללא מילים



אגלוך ניסו ליצור כאן אלבום קונספט עם רעיון מתמשך בין כלל השירים, אך הדבר לא מובן מאליו. אולי בגלל צירוף ההקלטה המחודשת לAs Embers Dress The Sky לשירי האלבום, שיר שהוא אחד מהמוצלחים והמפורסמים של הלהקה, אך מוטב היה לו לא היה נוכח באלבום. הלהקה אכן יצרה אלבום קונספט במובן מסוים, אך התוצאה היא מעט מבולבלת ומבולגנת. ואף על-פי שהשמש, החורף ותחלופת העונות שולטים בכולם, אין רצף רעיוני נהיר. חברי הלהקה סוגדים לטבע, שרים לו קינה. אך בניגוד לעמיתיהם הסקנדינביים הנשענים על האמונות הפגאניות הקדומות של עמיהם, הלהקה האמריקאית חסרה מיתולוגיה שכזו. האום אמנם משתמש בלטינית ומגניב התייחסות למיתולוגיה היוונית בShe Painted Fire Across The Skyline, אבל האלבום מצייר בעיקר פולקלור אישי פרי דמיונו, ואף מדובר בסיבה העיקרית לכך שהאלבום כה ייחודי בעיניי שחרף מגרעותיו הקיימים, מצליח להתבדל ולהתבלט על פני רוב היצירה האירופאית בסגנון.

Pale Folklore הוא אחד מאלבומי הבכורה המקוריים יותר שיצאו בז'אנר המטאל שמצטייר בעיני מי שאינו מאזין לו כאסופה של להקות שנשמעות רובן ככולן זהות. אמנם גם אגלוך הושפעו כאן רבות מאלבומיהן של להקות אחרות, אך הם לעולם אינם זהים להן. להפך, האלבום שומר לכל אורכו על תחושה משלו, שואב את המאזין למסע בן שעה ביערותיה המושלגים של צפון מערב ארצות הברית, מגולל בפניו מעשיות בדבר אלת השמש, אלילת היער והאדם, שדעתו נטרפת רק מהתבוננות ביופיין. פולקלור מימי קדם, קפוא בזמן.
.
שתף
אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:
rammstein || anthrax || amorphis || 

סגנונות נוספים:
Black Metal | Heavy Metal | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©