 רוצים גם? |
|
 |
604 הוא הרבה יותר קוקטייל מאשר אלבום: תערובת של סגנונות מנצחים, ליצירת עיסה מנצחת בפני עצמה. לכאורה, זה לא כזה ביג דיל לערבב כמה מרכיבים מנצחים, וליצור מהם משהו ברמה גבוהה יותר. החוכמה היא לעשות את זה ממרכיבים צולעים ובינוניים.
Ladytron לקחו את שנות ה-80 הדלוחות והדביקות, הלאונג' והאיזי ליסנינג שצומח בשנים האחרונות, אבל עבר כבר את השיא, והוסיפו קורט (טוב, אולי קצת יותר מקורט) של אלקטרוניקה. התוצאה היא קוקטייל מבריק, שנשמע פעם כמו רצועה אבודה מתוך סדרת אוספי Europarade האין סופית, לפעמים כמו Dubstar, פעם אחרת קצת כמו Air (טוב, מי לא נשמע כמוהם לאחרונה?) פה ושם Stereolab וקמצוץ Broadcast מלמעלה. בהתאם, כמעט כמו כל להקה בסצנה, גם ליידיטרון מאובזרים בזמרת כריזמטית עם קול שמשתלט על הסאונד הכללי.
אין ספק שהרטרו הזה לאייטיז מרענן במעט (שלא לדבר על כך שהוא התגשמות נבואתה של מיכל ניב ז''ל לפני כמה שנים, על חזרת האייטיז), אבל החלק החלש שלו הוא בכך שאחרי כמה שירים, נזכרים בעובדה המצערת שהדבר הכי חם בעולם המוזיקה של האייטיז, היה מכונת תופים עבשה. ליידיטרון, כמו כל להקת רטרו מבית טוב, נכנסת לקטע הזה חזק: לכל אורך האלבום, אין ולו תוף מרים אמיתי אחד. הכל הכל הכל מכונות תופים נוסח שנות ה-80, מתובלות במחיאות כף ברוח התקופה.
604 עלול לגרום לנזקים חמורים במיוחד לאנשים ששבעים מהסצנה והתקופה, אבל לזכותו יאמר שהוא מהנה ביותר, מעורר נשכחות - ולצד הרעננות שהוא מרעיף על אותה תקופה נשכחת, הוא מצליח להזכיר לנו באיזה עשור מגעיל מדובר, וגם זה לזכותו.
נקודות ציון חשובות: רצועה מס' 2 - ''Discotraxx'' - קטע פשוט מבריק. מס' 5 - ''The Way That I Found You'' - ראה ערך מס' 2. למקצוענים בלבד וחובבי Visage: בלי שאף אחד היה שם לב, אפשר היה להכניס לכאן את ''Fade to grey''.
