הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Electronica
massive attack :: blue lines
virgin, 1991    [אלבום]
כמה דקות אחרי זה מגיע ''One Love'' - הוראס אנדי רוכב על הצליל הדאבי המדבק בשירה איטית שמעלה חיוכים, ברקע סקראצ'ים מושחזים ומדויקים – ואתה כבר מגרד בראש, אולי זה טריפ-הופ?
מאת: ל כהן בתאריך 04/02/08

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
lali puna
faking the
books
diamanda
galás

malediction
and prayer
grundik +
slava /
ambidextrous

split
various
artists

first time is
real
roy yarkoni
the best of
what dreams
are made of
neptune
towers

transmissions
from empire
algol
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 8.8    דירוג הגולשים: 9.4 (8 מדרגים)

זה חם ועמוק   מתוך פרוייקט שורשים
רוצים גם?
אתה צועד ברחוב חשוך, הגשם מטפטף ממרזבים חלודים. אתה מנווט בזהירות בין שלוליות ענק, מרים את הראש מדי פעם כדי לראות פנס ישן מגמגם אליך בהבזקים של אור כחול. נושם עמוק את האוויר הרטוב, עוצר, עוצם את העיניים ומהדק את המעיל עליך. אז, אתה מבין שיש רק מוזיקת רקע אחת שתעשה לך בפנים את מה שאתה מרגיש בחוץ.
אתה מחייך וממשיך ללכת.

ב-1987, נאספו להם בדרומה של אנגליה חבורת אמני רחוב ויוצרי מוזיקה, והפכו ל-''Wild Bunch ''. חוץ מלקשקש גרפיטי על קירות, הם היוו את סצינת המועדונים המחתרתית של בריסטול. שלושה מהם, רוברט ”3D” דלנאג'ה, אנדרו ''מאשרום'' וואולס, וגרנט ''דאדי ג'י'' מרשל, הקימו הרכב מוזיקלי בעל השם הבלתי מתפשר - Massive Attack. הסינגל הראשון מתוך האלבום היה ''Daydreaming'', שיצא ב-1990. כאן התוודענו לראשונה לזמרת הנהדרת שארה (Shara) נלסון ולחבר נוסף מהסצינה של בריסטול, טריקי, העתיד לנטוש את עבודתו עם מאסיב אטאק בטונים צורמים ולהפוך סנדק הטריפ הופ בעיני רבים. זמן קצר לאחר הוצאת הסינגל, שיחררו החברים את אלבומם הראשון, “Blue Lines”, פיסת נשמה שחורה ועשירה, חדשנית, מקורית וחצופה, שהפכה למעצבת דרך ופתחה את הדלת ללהקות נוספות בסגנון, כאשר דוגמאות טובות לכך הן Morcheeba, Sneaker Pimps, וכמובן Portishead.

ניתן לזהות בקלות את ההשפעות המוזיקליות של חברי הלהקה, משום שהאלבום משופע בסגנונות מוזיקליים שונים: היפ-הופ, ראפ, דאב, ועוד , בלא הסוואה ותוך כדי מיזוג והרמוניה נדירה. קל להניח שהדבר נובע מהרצון של מאסיב אטאק להבליט קול ייחודי ושונה, כפי שהתבטא עוד בימים של הקמת ה–''Wild Bunch''. הסאונד הגרובי ורב השכבות של אותו האלבום נודע בתחילה כ''צליל של בריסטול''. מאוחר יותר המציא מי שהמציא את השם החדש והמוכר עד ימינו: טריפ-הופ, שהצליח לראשונה לקשר בין מוזיקה חולמנית ומרחפת לבין האינטנסיביות והקצב של ההיפ-הופ .

מאוד מבלבל, הטריפ-הופ הזה. אתה מקשיב ל - ''Safe From Harm'', והנה נגיעות של Fאנק, ביטים רזים וחדים, השירה התוקפת והמתפנקת של נלסון, טריקי משלים בראפ עם מבטא אנגלי מגניב – ואתה אומר לעצמך בסיפוק – אה, זה טריפ-הופ.
כמה דקות אחרי זה מגיע ''One Love'' - הוראס אנדי רוכב על הצליל הדאבי המדבק בשירה איטית שמעלה חיוכים, ברקע סקראצ'ים מושחזים ומדויקים – ואתה כבר מגרד בראש, אולי זה טריפ-הופ?
אם עד עכשיו לא קלטת - בא טריקי שוב, והפעם ''Blue Lines'', מתערבל לך באוזן, בקול העוטף שלו ועם הדאב האפל. צליל הוויניל המחוספס והלחישות מטפסים ומלטפים ודוקרים אותך בו בזמן. למען השם, אפילו רגאיי הם הצליחו להכניס לכאן. רגע, אז מה זה טריפ-הופ?
אז זה טריפ-הופ – מזיגה חושנית וחוצפנית, עירוב סגנונות, לא בחיתוך והדבקה גסים, אלא בצורה חלקה כמו דבש, מתוחכמת וקשוחה ביחד, עם הפקה חכמה של ג'וני דולאר ומאסיב אטאק עצמם.

סך-הכל, ישנן תשע רצועות באלבום, אולם רק שתיים מהן אורכות למעלה משש דקות. למרות זאת - ואולי בזכות כך - כל אחת מהן היא קסם קטן בפני עצמה. ביטים איטיים, מהירים ומפתיעים, נוטפי קוליות, הראפ החלקלק והמסתורי של טריקי, הקול העשיר והחם של שארה נלסון, ומעל כולם - הסאמפל השמיימי של Mahavishnu Orchestra והמיתרים חסרי הרחמים של “Unfinished Sympathy” , אולי השיר המייצג ביותר בצד האחר של המיינסטרים בשנות ה–90.

נדמה שאין חולק על כך ש ''Blue lines'' – הוא אלבום הטריפ-הופ הראשון, אחד הטובים שבז'אנר והמשפיע ביותר מכל אלו שבאו אחריו. Mezzanine, האלבום השלישי, היה אולי יותר מצליח, אבל בעיקר קיבע את מעמדה של מאסיב אטאק כמובילת הסצנה, יותר מאשר השפיע על יוצרים אחרים. קלאסיקה.

שתף
אלבומים קשורים:
massive attack :: mezzanine ||| portishead :: portishead |||

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים:
P-Funk | Dub | Trip Hop | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©