הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
the fluorescents :: exposure
Nana Disc, 1998    
הזוהרים האירו לרגע אחד את שמי ת''א ואז נכבו. ככה זה עובד לפעמים. כוכבים נחשפים לרגע, מנצנצים ואז נופלים. מאחר וחבריי הלהקה מסתובבים עדיין חופשיים ברחובות, אני מקווה בסתר ליבי שנתאחד יום אחד לצאת ולתפוס אותם, לכבול אותם לבמה הקרובה
מאת: pixie בתאריך 28/08/01

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
orphaned land
mabool
blackfield
blackfield
the legendary
pink dots

asylum
rockfour
nationwide
nine inch
nails

children of
the night
switched
subject to
change
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 0 (0 מדרגים)

זוהרים לפעמים
מדי פעם, בתוך עשן המגניבות האלקטרונית, בא לנו לחזור הביתה, לנוסחה הטהורה של גיטרה-בס-תופים. כזאת שמרעידה את הקירות ואת הלב.
תמיד כשאני חוזרת אחורה, אל שלל אבותיי המוזיקליים, אני חוזרת לאלבום של הזוהרים. חוזרת ונדהמת שוב ושוב. Exposure הוא אלבום יחיד, נדיר ביופיו, ובאותה מידה אלמוני למדי. אם תשמעו לא תאמינו, אבל עשו אותו פה אצלנו מעבר לכביש.

בשנת 1999 נסחבתי אחרי חברה טובה לבארבי, להופעה של להקה עלומת שם. סבבה. התיישבנו מול הבמה בדיוק בזמן ששני חברי הלהקה התמקמו להם בנחת בתוך הפוזה הרגילה (והמבטיחה) של חוסר תקשורת עם הסביבה. חיכיתי. לבמה עלה בחור שלישי. נראה די צעיר. לבוש יפה, חליפה, מסורק ומבריק. חתן ממש. הם התחילו לנגן. הוא פתח את הפה. תוך שניות עברו לי מיליון פלאשבקים בגוף. צמרמורות בנשמה.

איאן? איאן קרטיס?

לא. דוד כץ.
וואלה.

בשעה שאחרי כן חוויתי את אחת ההופעות היותר טובות של חיי. עד היום אני מוכנה להישבע שלבחור הזה יש את הקול הכי עצום ששמעתי אי פעם בהופעה חיה. כזה שמגרד לכל הגדולים את הגרוגרת. בלי בושה. שלא לדבר על הגיטרות והתופים. נפעמתי.

חזרתי לראות אותם אחרי כמה חודשים. התחלתי לחפש אותם. מאוחר יותר יצא האלבום ואתו גם רמזים על פירוק. רצתי לקנות את האלבום, שהבטיח לעצמו בינתיים את אותה תהילה השמורה להרכבים שיגלו אותם מאוחר מידי. הלהקה התפרקה. שמועות לא מבוססות על שאיפותיו של מר כץ להתיישב ולהקים בית בישראל. אולי כן, אולי לא. מן הסתם קרה להם מה שקרה לעוד רבים אחרים בארץ, אלא שבמקרה שלהם האובדן חמור מידי.

מה יש באלבום הבכורה של הזוהרים? 13 רצועות שכל אחת מהן עומדת בפני עצמה. כמעט כולן באנגלית. עונג צרוף ובלתי נגמר. זה מתחיל ברצועה הראשונה, ''Telepathic treats''. כץ זועק: ''Maybe I myself could light the New-York city skies'' וממשיך ב-''4/5'', ב''Need not'' שרומז על כניעה לחיים אפורים, וב''The word of grey'', שעושה אסוציאציה רגעית לרוג'ר ווטרס בימי החומה.

בנגינה שלהם יש כמעט הכל: פאנק, גראנג', רוק נקי, רוק מלוכלך, רוק נהדר. הם מזכירים מיליון דברים ביחד, אבל עדיין לא נשמעים כמו שום דבר אחר. וכמה שהאלבום הזה יוצא דופן, תהיו בטוחים שהמדיה הדיגיטלית לא לגמרי הצליחה לכלוא את עוצמת הקול והנגינה החיה של הלהקה.

הזוהרים האירו לרגע אחד את שמי תל-אביב ואז נכבו. ככה זה עובד לפעמים. כוכבים נחשפים לרגע, מנצנצים ואז נופלים. זה מביא אותי להודות שכתיבת הביקורת הזו אינה בבחינת המלצה חמה בלבד. יש בה גם מזימה סמויה. אם עוד לא שמעתם אותם, אין לי ספק שברגע שתשמעו שיר או שניים (ואני מוכנה לעזור), תרצו להשיג את האלבום כולו, בהנחה שנותרו עוד כמה עותקים ממנו.

המטרה היא שתצאו לחפש אותו. ומאחר וחבריי הלהקה מסתובבים עדיין חופשיים ברחובות, אני מקווה בסתר ליבי שנתאחד יום בהיר אחד לצאת ולתפוס אותם, לכבול אותם בשלשלאות כבדות לבמה הקרובה.
שתף
אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים:

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©