הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
dream theater :: scenes from a memory
elektra, 1999    
אחרי כמה זמן מבינים שאם יש לך את פטרוצ'י בהרכב, אין ברירה אלא ללכת הפוך-על-הפוך: ''אם אי-אפשר להצטרף אליו, תילחם בו''. לכל אורך הסימפוניה, רבים ביניהם הגיטריסט והקלידן מלחמת-מהירות, כמו שתי מכוניות ספורט על כביש הערבה במוצאי שבת
מאת: אורי ברייטמן בתאריך 06/10/01

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
art brut
it's a bit
complicated
stratovarius
destiny
tenhi
vare
pearls before
swine

balaklava
derek
sherinian

black utopia
various
artists

redirection
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 8.1    דירוג הגולשים: 9.1 (32 מדרגים)

מלחמות מהירות
רוצים גם?
אחרי כמה שנים בהן בנתה לעצמה דרים ת'יאטר מוניטין של מובילת זרם הפרוג-מטאל המשגשג, החליטו חבריה שהגיע הזמן להיכנס לפנתיאון הרוקנרול עם יצירת מופת אופראית מושקעת. הם נורא נורא התאמצו. זה בהחלט ניכר. לעזאזל, הם גם הצליחו.

78 דקות של מוסיקה על דיסק אחד. עיסקה טובה לכל הדעות. העלילה: בחורה נרצחה. כולם חושבים שזה אהבה נכזבת. הרי בחור ירה בה, ואז ירה בעצמו. יש אפילו מכתב פרידה. ממש רומיאו ויוליה. מסתבר שלא, ולתוך הפלונטר נכנסים חבר קונגרס מושחת, פסיכיאטר שמהפנט את המאזין ועוד 296 גיטרות שמנסרות לכם את האזניים. אם קוראים את המילים, אפשר להבין די בקלות מה קרה כאן, ועדיין הקטע האחרון מצטיין באיכויות קולנועיות שידביקו אתכם לכיסא (בתנאי שאתם באמת מקשיבים).

הגיטריסט ג'ון פטרוצ'י יודע שהוא לא בהכרח הדבר הכי טוב שקרה לגיטרה, אבל הוא מפצה על זה בחריצות נדירה השייכת רק לאנשי סטארט-אפ לפני הנפקה: אם האצבעות שלו לא נזקקו לניתוח דחוף אחרי ההקלטות, אני צנצנת ממתכת. הקלידן הטרי ג'ורדן רודז זכה לעשות את רוב העבודה השחורה: עיבוד, ניצוח ו'שטיחי צליל'. כשהוא מנסה לעשות סולואים, זה נשמע כמו גיטריסט שמתעלל בסינתיסייזר שלו. קצת מוזר, אבל אחרי כמה זמן מבינים שאם יש לך את פטרוצ'י בהרכב, אין ברירה אלא ללכת הפוך-על-הפוך: ''אם אי-אפשר להצטרף אליו, תילחם בו''. לכל אורך הסימפוניה, רבים ביניהם הגיטריסט והקלידן מלחמת-מהירות, כמו שתי מכוניות ספורט על כביש הערבה במוצאי שבת. איפה המשטרה כשצריך אותה?

הסולן ג'יימס לברי מנסה להיכנס לנעליו הגדולות של גיידי לי מלהקת Rush וכל הסימנים מראים שהוא מאיים להצליח. המתופף מייק פורטנוי משלב בין הכבדות המוחצת של לארס אולריך לבין הוירטואוזיות של ניל פירט. זהירות, רוקרים מזדקנים, יש כאן ניאו-יאפים מ''ברקלי'', עם הרבה כריזמה ושאיפות פוליטיות.

אז יש לנו כאן אופרת-רוק אינטנסיבית ומלחמת אגואים בין נגנים מבריקים (שיודעים שהם מבריקים) לבין קהל משתומם שנאלץ לאכול את התבשיל הזה בתאווה. למרות כמה קטעים קיטשיים לגמרי, כמו הבלדה נוטפת הדבש ''Through Her Eyes'' (חברת התקליטים התעקשה שהחבר'ה יוציאו סינגל לרדיו) עדיין אי אפשר לעמוד בפני השליטה המושלמת של הנגנים במפלצת ההיא שקוראים לה רוק כבד מתקדם. זה כיבוש נאור דרך מערכת סטריאו. היעד: האזניים שלכם.

הם יורקים אש, קופצים בין מקצבים כאילו אין מחר, מזיעים ומתרוצצים. הם צעירים, הם יפים, יש להם שיער ארוך, הם יודעים לעשות את זה הכי מהר והכי גבוה. בסיפור יש רומנטיקה, מיסטיקה, סוף פתוח והרבה פסיכולוגיה בגרוש. כל שנייה באלבום הזה צועקת ''אנחנו המלכים של הפרוג-מטאל, כל עוד לא תוכיחו אחרת''. מה אפשר עוד לבקש? אולי שהיצירה לא תסתיים ברעש של פטיפון שבור. חראם, אנשים, זה הורס את הרמקולים.
שתף
אלבומים קשורים:
dream theater :: images and words |||

אמנים קשורים:
king crimson || liquid tension experiment || pain of salvation || pink floyd || queen || derek sherinian || spock's beard || yes || 

סגנונות נוספים:
Progressive Metal | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©