הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: World
various artists :: congo 1952 & zambia 1952/7
swp records, 1999    
יו טרייסי חרש את אפריקה לאורכה ולרוחבה החל משנות השלושים ועד למותו בשנת 1977 יחד עם ציוד וצוות הקלטות, והוציא לאור 210 תקליטים של הקלטות שדה. סוופ רקורדז, הלייבל הקטן עם האתוס הגדול, מוציא לאור אוספים מתוך ההקלטות שערך טרייסי
מאת: memphis בתאריך 27/10/01

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
the ananda
shankar
experience
and the state
of bengal

walking on
bill laswell
city of light
various
artists

mali music
various
artists

mali music
steve reich
different
trains
souad massi
deb
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 7.7    דירוג הגולשים: 0 (0 מדרגים)

eat this, Deep Forest
רוצים גם?
''סוופ רקורדז (במקור SWP) הוא לייבל עצמאי קטן. אנחנו מוציאים לאור מוסיקה שלייבלים רגילים לא מוציאים... בעסקי הסידי כיום, אפילו לייבלים מתמחים משחקים אותה על בטוח - הפקה צריכה להיות בעלת 'סיכוי מסחרי'. אנחנו מאמינים במוסיקה שאנחנו מוציאים לאור, אנחנו חושבים שהאלבומים שלנו תורמים - אפילו אם זה רק במעט - להמשך התפתחות המוסיקה. למעשה אנחנו מאמינים שיש מקום לחשיבה ויצירה שהן בלתי תלויות בחוקי השוק''.

ואם לא התאהבתם באתוס הזה - אתם לא באתר הנכון.

----------

יו טרייסי חרש את אפריקה לאורכה ולרוחבה החל משנות השלושים ועד למותו בשנת 1977 יחד עם ציוד וצוות הקלטות. בשנת 1954 הקים את ''הספריה הלאומית למוסיקה אפריקאית'', והוציא לאור 210 תקליטים של הקלטות שדה.

בקרב האנתרופולוגים מאדירים את ההקלטות ''נטו'' שנעשות בשדה, בסביבה הטבעית, ללא התערבות מבחוץ. טרייסי לא נהג לפי הכללים הקשוחים האלה. הוא החזיק מיקרופון ביד, התקרב איתו לסולנים כדי להבליט אותם, הרחיק פיסית נגנים בכלים חזקים כדי שלא ישתלטו על ההקלטה, והורה לפעמים לחלק מהנגנים להשתתק כדי להבליט כלי מסוים. הוא גם השתמש באינטואיציה שלו כדי לקבוע מתי יתחיל ויסתיים קטע ארוך כך שיתאים למגבלות ההקלטה.

במילים אחרות, היו טרייסי היה 'מפיק מוסיקלי'. הוא בא לתעד לא כאנתרופולוג, אלא כאוהב מוסיקה. לספריה המוסיקלית שיצר אין אח ורע מבחינה מחקרית. לעניות דעתי הביקורת של האנתרופולוגים על דרך ההקלטה משקפת אדנות כלפי המוסיקה האפריקאית. חבויה בה ההנחה שהקטעים המוקלטים הם בעלי ערך כמתעדי תרבות השבטים, אבל אינם בעלי ערך מוסיקלי. זה פשוט לא נכון.

סוופ רקורדז, הלייבל הקטן עם האתוס הגדול, מוציא לאור אוספים מתוך ההקלטות שערך טרייסי.

האוסף הראשון, ''על שפת יער האיתורי'', הוקלט בקונגו הבלגית בשנת 1952. המיקום המיוחד של השבטים על שפת היער יצר איזור מסחר ועירוב תרבותי ביניהם לבין הפיגמאים, אותם ציידים מוכשרים ונמוכי קומה שחיו בתוך הג'ונגל. הפיגמאים נוצלו פעמים רבות לרעה בידי השבטים האחרים, המתוחכמים יותר. עם זאת בבואם ל'עיר' נערכו אירועים משותפים וניכרה השפעה תרבותית הדדית.

במידה מסויימת ניתן לומר שהאלבום נסב סביב המוסיקה שנוצרת באינטראקציה בין שבטית (בין תרבותית בזעיר אנפין), בדומה לאינטראקציה הלבנה-שחורה בפסטיבלי וומאד למיניהם (מיסודו של הסולן הראשון של ג'נסיס - אחד מהאנשים ששמם פיטר וגרים בבאת'). בהשאלה, הפיגמאים הם כאן על תקן 'השחורים'.

האלבום מכיל שירים פיגמאים המלווים בכלי נגינה של שבטים אחרים (בעיקר כלי נשיפה והקשה), שירים טקסיים, שירי מסיבות, שירים לריקודים, שירי ציד. המגוון הצלילי רחב למדי, החל מטראנסים רפטטיביים מבוססי תופים (ללמדכם מאיפה המקצבים המורכבים של בו דידלי הגיעו לאמריקה), דרך קטעי סולו של נגינה ועד לשירים קוליים (יש כאן דוגמאות נפלאות ליודל רב קולי - אם כי על זה שגם השוויצרים קיבלו את המוסיקה שלהם מאפריקה לא הייתי חותם.

--- אתנחתא ---

והרי סיפור זן קצר שהמצאתי כרגע בעניינה של מוסיקת עולם לסוגיה:

א: מה אני צריך את זה?
ב: תפתח לעצמך קצת את האוזניים
א: אבל אני אוהב רוק/ג'אז'/פיוז'ן/אלקטרוני
ב: דבר כזה עוד לא שמעת - למה שלא תנסה?
א: מה, כל החיים שלי אני אנסה דברים חדשים?
ב: זה הפוך - כל עוד אתה מנסה דברים חדשים אתה חי

--- סוף אתנחתא ---

ירדתי קצת על האנתרופולוגים למעלה, והגיע הזמן גם להגיד מילה טובה (למעלה זה היה האנתרופולוגים הרעים - עכשיו אני מדבר על טובי הלב). אי אפשר להתעלם מחשיבות הסביבה של המוסיקה, הקונטקסט. (אולפן? הופעה חיה? הנגנים לבד? מול קהל? ברויאל אלברט הול? במועדון ניו יורקי מעושן?) - המוסיקה באלבום הזה מנוגנת ברובה בחברותא של אנשים עומדים תחת כיפת השמיים, צפוף צפוף (חם באפריקה, אבל לא כל כך מזיעים) קצת מקשיבים וקצת זזים. מזכיר משהו?

***

האלבום השני מכיל שירי הלימבה והלומבו שהוקלטו בצפון רודזיה (זמביה, בשבילכם) בשנים 1952 ו-1957. בניגוד לאוסף מקונגו, שמתרכז בפן החברתי, מכיל האלבום הזה הקלטות של מוסיקה שמבוצעת עם שני כלים מוסיקליים מסויימים (כלומר הכלי המוסיקלי הוא הציר שסביבו לוקטו הקטעים).

הלימבה זה דבר שצריך להיות לכל אחד בבית. מדובר במין קסילופון קטן בעל מקשים, שמחזיקים בשתי הידיים ומנגנים עליו בעזרת האגודלים. אפשר ללכת איתו, לרוץ איתו, לקפוץ איתו - אפשר לנגן בעבודה, בים, בשרותים. נכון - מדובר בגיים-בוי. רק מה, במקום התוכנות האידיוטיות שיש בגיים-בוי, אתה עושה מוסיקה. קטן ונייד כמו מפוחית, ובניגוד למפוחית - הפה לא עסוק ואפשר גם לשיר. מיטב נגני ההלימבה של זמביה מופיעים באלבום הנוכחי ואף פוצחים בשירה, אבל מבחינה מוסיקלית זה פחות מעניין מהפיגמאים שלעיל.

מה שכן מעניין, זה המבנה המוסיקלי, שיש בו הרבה רפטטיביות של פטרנים - אני מניח שהכלי פשוט דורש את התנועות הקבועות והחוזרות על עצמן של האגודלים (יש גם באסים בסקאלה של ההלימבה). אפשר לחשוב על כלים אחרים בני זמננו שגורמים למוסיקאים לעשות את אותם דברים בדיוק (סיקוונסר אנלוגי למשל) - נחמד לראות את השפעת הגומלין של מאפיין הכלי על המוסיקה הנוצרת גם בהקלטות ישנות כל כך. עם זאת, סיקוונסר אנלוגי אינו עושה שימוש בשק של ביצת עכביש כתיבת תהודה. ואולי חבל שלא.

בניגוד להלימבה המודרנית יחסית, ההלומבו משוייך לכלי הקשת האפריקאים העתיקים, עם ייחוס של הוטנטוטים ובושמנים. עם זאת, הקשת בעלת המיתר הבודד, מורכבת הרבה יותר מהחד מיתרים הערביים הקדומים למשל, מכיוון שיש בה מנגנון לתפיסת המיתר במרכז. המנגנון מאפשר לנגן לשלוט בשלושה טונים בסיסיים ולהבליט כל פעם הרמוניות אחרות ואף לייצר אפקט ידני של ואה-ואה. כל זה נחמד, אבל נעלם בינתיים מהעולם, מכיון שצעירי זמביה מעדיפים לממש את עצמם בימינו בעזרת גיטרה. כאמור, מעבר לכלים המעניינים מבנית וצלילית, המוסיקה באלבום הזה פחות מלהיבה, כך שאם מתחשק לכם דווקא לנסות, הייתי ממליץ יותר על האלבום הראשון.

כמובן שלעובדה שאצלי בסלון עומד כרגע צייד פיגמאי שמסתכל אלי מגובה נמוך בעיניים יוקדות ועם חץ מורעל ביד, אין שום קשר להמלצה.
שתף
אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים:

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©