 רוצים גם? |
|
 |
מכירים את האלבומים האלה, מלאי האווירה, שהם כמו סרט? לא, לא כמו פסקול של סרט, אלא ממש כמו סרט - אלבומים עם עלילה, עם מתח או דרמה שניבנים בהדרגה - כאלה, שמהרגע שהכנסת אותם לקומפקט או הנחת את המחט על התקליט - אתה נשאב אליהם לחלוטין, עובר תהפוכות רגשיות ויודע שלא תוכל להפסיק לשמוע אותם באמצע? כזה הוא אלבומו של דייויד אקסלרוד - Songs of experience. תקליט שהוא לא רק סרט טוב עם אווירה מדהימה, אלא גם אלבום חשוב מבחינה מוסיקלית, שמכיל בתוכו שילוב נדיר של צלילים וסגנונות בהפקה מהוקצעת.
אקסלרוד - יוצר, מפיק ומעבד שפועל באזורים שמתוך ומחוץ לג'אז מאז שנות השישים - הקליט את האלבום הזה בשנת 1969 כאלבום המשך ל-Song of innocence. אח''כ המשיך אקסלרוד להקליט אלבומי סולו נוספים (כמו למשל האלבום המצויין והנדיר Earthrot - כל זאת במקביל להפקת פרוייקטים נוספים, האחרון שבהם יצא השנה לאור בלייבל הבריטי Mo wax).
Songs of experience הוא הומאז' למשורר האנגלי וויליאם בלייק, ומבוסס על שמונה פואמות שלו - ולמרות שהוא אינסטרומנטלי לחלוטין, הרי שאקסלרוד בהחלט הצליח למצוא את הצליל שלא רק מבטא את רגשותיו כיוצר אלא גם, ובעיקר, מבטא נאמנה את הטקסטים העשירים של בלייק והאווירה המצטיירת בשיריו.
אקסלרוד שילב רוק ופופ עם יסודות ג'אזיים, פאנקיים ופולק אירי, כשהוא משחק בין אפקטים מיוחדים של כלי מיתר ופסנתר אקוסטי, מלווים בעבודת אולפן אדירה (כיאה למפיק ברמתו).
המוטיבים האלה, בשילוב ההלחנה של אקסלרוד, יוצרים אווירה קודרת, דרמטית - מלאה רגעי שיא ושפל - ומלנכולית משהו - אבל תמיד עשירה בצורה בלתי רגילה. זה בדיוק אחד מאותם דברים שנחוצים לנו בימי חורף אלה, הבאים עלינו לטובה.
