 רוצים גם? |
|
 |
אקסיומה א': החומר הנ''ל אינו מיועד לאנשים שחושבים ש''בליץ''' של נירוונה הוא שיא האוואנגרד.
אקסיומה ב': את Mekanik Destruktiw Kommandoh (להלן MDK) יש לשמוע לפחות 10 פעמים רק כדי להתרגל לרעיון.
מאגמה היא פרי גאונותו המוזיקלית והקונספטואלית של מנהיג ההרכב הצרפתי, המתופף כריסטיאן ואנדר. החזון של ואנדר הוא שילוב של משנה מוסיקלית מהפכנית - בהקשר של רוק בפרט ומוסיקה בכלל - ושל קונספט מדע בדיוני גאוני: כל אלבום של הלהקה שלו מתפקד כסיפור נפרד בתוך מיתולוגיית המד''ב שבדה.
אי שם בעתיד, נאלצת כל האנושות לנטוש את כדור הארץ לטובת פלאנטה שכוחת אל בשם קובאיה, הבסיס לכל המיתולוגיה הגאונית של ואנדר. לצורך העניין הוא טרח והמציא שפה שלמה משלו - קובאיינית, וכל החומר של הלהקה מושר בשפה זו, שהיא שילוב מופרע של צרפתית, גרמנית וסתם ג'יבריש. הוא השתמש בטריק הלקוח מעולם האופרות: הרבה אנשים מאזינים להן בהנאה, למרות שהמילים כלל אינן בשפת האם שלהם, אך הם נהנים מהדיקציה והצליל הפונטי של המילים.
המוסיקה של מאגמה היא שילוב של השפעות שונות - מוסיקה מינימליסטית (תבניות חוזרות שוב ושוב לקבלת אפקט מדידטיבי), אופרה ואגנריאנית, ג'אז ורוק ''רגיל''. התוצאה - מוסיקה אפלה, מהפנטת, משופעת בקולות אנושיים ברמות שונות של פסיכוזה.
האלבום שעל הפרק, מקניק דיסטרקטיב קומנדו, יצא בשנה הברוכה 1973, והוא נחשב ליצירה הידועה ביותר של הלהקה. מלבד ואנדר משתתפים באלבום גם אשתו, סטלה, כזמרת סופרן, וזמר בשם קלאוס בלסקוייז, אדם בעל מנעד בן ארבע אוקטבות. אין טעם לפרט לגבי כל רצועה בנפרד - כל חלוקה לרצועות תהיה מלאכותית; מדובר ביצירה שלמה. למרות שהמוסיקה של מאגמה מפחידה, מטרידה מאוד לפרקים (השפה וההגייה שלה מזכירות קצת מוטיבים פאשיסטים שונים), היא חוויה שאין לה אח ורע ברוק; למרות שאין זו חוויה קלה, בהחלט מדובר בטעם נרכש.
מה שבטוח - עם אלבום כמו MDK אפשר לבלות כמה שעות טובות בהאזנה רציפה; במקרה הרע - זכיתם להיוודע לאחד מהמחוזות היותר ביזאריים ומרתקים שהרוק הגיע אליהם; במקרה הטוב - הרווחתם בענק, ללא ספק.
כמו כל אלבומי הלהקה, MDK אינו ניתן להשגה במחוזותינו ושווה לחפשו באינטרנט.
