הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
set fire to flames :: sings reign rebuilder
130701, 2001    
לפי עדותם המפוקפקת של חברי הקולקטיב המונטריאולי, אף אחד מהם לא התכוון שסשן ההקלטות האקספרימנטלי שנמשך חמישה ימים, יסתיים בתקליט. המטרה היתה לבדוק גבולות, להקליט כמה שיותר חומר מוסיקלי בפרק זמן נתון. הם הספיקו הרבה מאוד
מאת: השרת העיוור בתאריך 19/11/01

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
דני בן ישראל
the kathmandu
sessions
metric
fantasies
dire straits
love over
gold
cadaveria
far away from
conformity
the gathering
sleepy
buildings (a
semi acoustic
evening)
placebo
without you
i'm nothing
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 7.4    דירוג הגולשים: 0 (0 מדרגים)

אז מה חדש?
רוצים גם?
בשבועות האחרונים, בעקבות חשיפה לשתי יצירות אקספרימנטליות שמקורן במונטריאל (ולגילו הכרונולוגי של ניל יאנג), מתגברת אצלי התחושה כי השעון הביולוגי של הקנדים מתקתק בדיוק במחצית המהירות מזה שלנו. הנסיונות הקולנועיים של מייקל סנואו ואלבום הבכורה הניסיוני-לא פחות של Set fire to flames, נמשכים בדיוק כפול מהזמן שהייתי מבקש להקדיש להם, לו הייתה הבחירה בידיי, ומחזירים אותי לתהייה שלא נותנת לי מנוח, על הקשר העקבי בין אוואנגרד אמנותי ואיטיות מעליבה.

ואכן, Sings reign rebuilder, שאורכו האמיתי הוא 37 דקות, הנמתחות אצל הקולקטיב המונטריאולי על פני 73 דקות, עלול להיות פוגע מאוד עבור אנשים חסרי סבלנות. במשך חמישה ימים, בבית עתיק ומט לנפול, הקליטו 13 הנגנים - רובם חברים בפרוייקטים מונטריאוליים אחרים, דוגמת גודספיד, פליי פאן-אם וסילבר מאונט זיון - שעות על גבי שעות של חומר, חלקו מאולתר, חלקו מולחן, אליו השתרבבו רעשי הבית והסביבה: מדרגות חורקות, קטעי שיחות, צלילי אזעקה, קרקושי כלים מהמטבח. לפי עדותם המפוקפקת, אף אחד מהם לא התכוון שסשן ההקלטות האקספרימנטלי יסתיים בתקליט. המטרה היתה לבדוק גבולות ולהקליט כמה שיותר חומר מוסיקלי בפרק זמן נתון. הם הספיקו הרבה מאוד.

כשחושבים על זה, Set fire to flames יכול היה להיות המוטו של כל הרכבי הלוויין של גודספיד יו בלאק אמפרור!, המתמחים במתיחת פראזות מלודיות קצרות ועדינות לכדי מפלצות צליל ארוכות ועשירות. באופן חצי פרדוקסאלי, SFTF עצמם דווקא נמנעים כמעט לחלוטין משימוש בסימן ההיכר הזה, שמופיע בצורתו הברורה ביותר רק בקטע 11, ''Shit-heap-Gloria of the new town planning''.

בשאר הקטעים באלבום, שולטת על פי רוב מתינות מוסיקלית מאופקת להפליא, שכמעט ואינה מתפרצת, או יוצאת מגדרה כדי להרוויח את תשומת הלב שלנו. מובילה אותם גיטרה עדינה שמנגנת שורה פשוטה, מכות על מיקרופונים רגישים מדי או משיכות קשת מתארכות בצ'לו. הכל מאוד פריך, מאוד שברירי, מאוד לא מתחנף. כדי להפיק את המיטב מהאלבום, חייבים להקדיש לו את מלוא המשאבים, ולא לנסות לעכל אותו במקביל לפיצה וצ'רי קוק.

את כל העסק הזה עוטף קונספט פוליטי-אקולוגי עמום, שבהחלט אפשר היה גם בלעדיו. מילולית ומוסיקלית, Set fire to flames מתעקשים להזכיר שמאחורי כל הפרוייקט הזה, נחה לה אידאולוגיה ומסתתר איזה מסר. הוא די חמקמק, חייבים להודות, אבל לא צריך להתבייש (וזה אמור להיות נכון עבור כל אדם עם מסר שאתם נתקלים בו) להתרכז במה שמעניין. כאמור, Sings reign rebuilder מכיל לא מעט רגעים מוסיקליים מעניינים, אפילו קסומים לפרקים. העניין הוא שבאלבום של 73 דקות, כדאי שיהיו הרבה יותר כאלה.
שתף
אלבומים קשורים:
the angels of light :: how i loved you ||| gelbart :: my favorite vacation ||| steve reich :: different trains ||| the lonesome organist :: collector of cactus echobags |||

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים:

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©