הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
mick jagger :: goddess in the doorway
virgin, 2001    
המיק, לזכותו יאמר, הוא אינדיבידואליסט לא קטן. אין לו שום כוונה להוציא לאור רולינג סטונז לעניים, אז הוא הולך קצת יותר קרוב לטעמו האישי, והדבר הכי בולט בטעם הזה, הוא תחושת הפאנקי שאופפת את אלבומי הסולו שלו
מאת: memphis בתאריך 02/12/01

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
tenhi
vare
sodastream
looks like a
russian
lebanon
planet rubble
bush
the science
of things
prince
the gold
experience
hefner
the fidelity
wars
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 8    דירוג הגולשים: 9 (1 מדרגים)

Goddess in the Doorway
רוצים גם?
העניין עם המיק, זה שהוא לא מוציא לאור את אלבומי הסולו של סולן הרולינג סטונז.

כלומר זה די צפוי, ואפילו מקובל, שאם אתה סולן של להקה ויש לך אגו בריא, תוציא מדי פעם אלבומי סולו שנשמעים קצת כמו הלהקה האם, אבל פחות. פחות כי אין את החבר'ה הטובים שיעזרו לך. פחות כי אתה כותב את כל השירים בעצמך, ולמרות מה שנראה לך, הלהקה היא לא רק אתה. אבל עדיין, הצליל של הלהקה זה מה שאתה יודע לעשות, ומה שהאיש מחברת התקליטים אמר שילך הכי טוב בשוק. אז זהו.

אבל המיק, לזכותו יאמר, הוא אינדיבידואליסט לא קטן. אין לו שום כוונה להוציא לאור רולינג סטונז לעניים, אז הוא הולך קצת יותר קרוב לטעמו האישי כנראה. והדבר הכי בולט בטעם הזה, הוא תחושת הפאנקי (בלי הנקודה המעצבנת בתוך ה-פ') שאופפת את אלבומי הסולו שלו.

יש, יש רוק'נ'רול, בטח. יש גם ריתם'נ'בלוז, בטח. אבל הכל יותר פאנקי, יותר גרובי, אין בושה להכניס גם קצת השפעות גוספל, ואפילו השפעות קאנטרי (עצם המחשבה על המבט המקפיא של קית' ריצ'רדז, אם ג'אגר היה מנסה להכניס כאלה השפעות לאולפן של הסטונז, יכולה לגרום לסיוטים בלילה).

אולי האלמנט הזה של הגיוון הוא זה שנותן לאלבומי הסולו של ג'אגר אורך נשימה גדול כל כך. האלבום הקודם למשל (''וונדרינג ספיריט''), ממשיך למצוא את דרכו אל המקול הרבה יותר, והרבה אחרי אלבומי הסטונז שיצאו באותה תקופה.

בכל אופן, ליד התקליטים של הלהקה, ליד העבודה בסרטים, בין הדוגמניות והצהובונים, הממזר גם יודע להוציא תקליטים מצויינים. מומלץ להאזנה בתנועה (ברכב, על האופניים, עם ווקמן). לא יודע למה, זה פשוט מתאים.
שתף
אלבומים קשורים:
primal scream :: vanishing point ||| peter hammill :: what, now? ||| mr. bungle :: california |||

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים:

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©