 רוצים גם? |
|
 |
''Unhappy chords, you better count the seconds'', מצהיר אלי לולאי, סולן הלהקה בשיר הראשון ב-Supermarket, אלבומם הראשון של רוקפור באנגלית, והוא אכן דובר אמת – כל הקטעים, מלבד אחד, הם מינוריים.
רוקפור הם מהדברים הטובים ביותר שקרו למוסיקה הישראלית, אם לא הטוב ביותר שבהם. חבורה של ארבעה אנשים, שהיום הם כבר בני 30 פלוס, שעושים מוזיקה פסיכדלית סיקסטיזית, עם טיפה ארומה של רדיוהד ו-REM, שלא מתפשרים ויוצרים את המוסיקה שלהם מתוך האהבה אליה, ולא מתוך הצורך למשוך קהל. והראיה? בשנת 1999 החליטו שנמאס להם לשיר בעברית. לדעתם רוק שרים באנגלית, ככה הוא נשמע הכי טוב, והם מרגישים שככה הכי קל להם להתבטא, והאנגלית הזאת עושה להם רק טוב.
למרות שעם צאת האלבום הוא זכה לחוסר פרגון ולגלוג מצד מאזינים ומבקרים, התוצאה מרשימה. בזכות ההפקה המעולה, מהטובות שנעשו בארץ, נשמע האלבום כאילו היה זה מאסטרפיס נשכח ועלום שם מבריטניה של 1968, ואכן היו מי שחשבו שבכך מדובר.
ההרמוניות הקוליות העשירות; עיבודי הגיטרות של ברוך בן-יצחק, שמתמחה בריקנבאקר 12 מיתרים; המלוטרון, שמנוגן באלבום ע''י נעם רפפורט משליחי הבלוז (אנקדוטה מעניינת – המלוטרון היה שייך בעבר לריק רייט מהפינק פלויד), ושאר אפקטים ושטיקים שאפשר לעשות רק באולפן, כל אלה יוצרים את העושר המוזיקלי של 'סופרמרקט', והופכים אותו לסוג האלבומים שצריך להקשיב להם עשרות פעמים כדי לאתר את כל הניואנסים הקטנים.
גם חטיבת הקצב של רוקפור לא נופלת מאחור. מרק לזר, הבסיסט, נותן ערך מוסף לשירים בעזרת קווי הבס המתוחכמים והמורכבים שלו, ואיסר טננבאום מוכיח שהוא מהמתופפים הטובים בארץ, שילוב בין ביל ברופורד של יס ובין קית' מון (The Who).
רשימת ההשפעות שאפשר למצוא אצל רוקפור בכלל - ובאלבום הזה בפרט - היא כה ארוכה, שלהתחיל לציין אותה יהיה ניימדרופינג אכזרי, וגם בגלל העובדה שכל אחד שומע אצלם השפעות אחרות. בכל זאת יהיה ראוי לציין את הבולטות ביותר – ביטלס, פינק פלויד, בירדס, זומביס ומודי בלוז.
'סופרמרקט', כשמו כן הוא, אקלקטי למדי. הוא מורכב משירים כמו ''Forest Woods'' הרועש ורווי הדיסטורשן; ''Wild Animals'' בתפקיד הבלדה של האלבום; ''Superman'' השקט והמינימליסטי; ''Route 66'' הרודף (haunting) ומלא הגיטרות, ושיר הנושא, בעל השפעות הפרוג-רוק שבונה לאט לאט את המתח ופורק אותו בצורה גאונית. אך למרות ההבדל הגדול שקיים לכאורה בין השירים, ניחן 'סופרמרקט' בקונספט נטול-קונספט, ששומר על אחידות קבועה לכל אורכו.
עדיין, למרות השפעות סוף הסיקסטיז הבולטות, אין כאן חזרה על דברים שכבר נעשו. האלבום עומד בפני עצמו עם ייחוד משלו. רוקפור מחדשים. הם חודרים עמוק אל תוך הפסיכדליה, מרחיבים את גבולותיה מבפנים ולוקחים אותה למחוזות חדשים. 'סופרמרקט' מציג את כשרון הכתיבה המעולה של ארבעת החבר'ה האלה, ומעיד על המאסטרפיס שעתיד להגיע מהם. הוא חוויה פסיכדלית סוחפת ומרגשת שקשה להתחבר אליה, אך לאחר מספר האזנות, תופס אותך מתחילתו ועד סופו ולא מרפה ולו לרגע אחד.
