רוצים גם? |
|
 |
1989. Songs For Ships and Irons של
הקארדיאקס יוצא, והדי ג'יי בעיר השנייה משמיע קטעים ממנו כל ערב, לפעמים כמה פעמים בערב את אותו ''Big Ship''. מביני עניין קוראים לזה ''פראנק'', והכוונה היא לשילוב בין פרוג לאסטתיקה של הפאנק. מוסיקה עם אלמנטים של רוק מתקדם, אבל הרבה יותר מהירה, תזזיתית, וצרחות כמיטב המסורת של לובשי השחורים. מוסיקה ''מטורפת'' היא ההגדרה הטובה ביותר. אפילו קבוצה באודיו-גלאקסי פתחו לזה.
בתור נהרייתים שהסתובבו בסצינת המועדונים של חיפה, אמיר שואט, ג'ון אקר, שי מיארה ואסף אברמוביץ' הושפעו מאוד מ
הקארדיאקס (וההוכחה הטובה ביותר לכך הוא הקטע ''Soft & Mushy'' שלהם), כמו גם משאר המוסיקה שנוגנה במקום, בעיקר פאנק וניו-וויב. בשנים 1990-1993 הם הקליטו בתנאים לא תנאים קטעים שהופצו רק על גבי קלטת. השנה החליטו החבר'ה בפאקט לעשות להם את הכבוד המגיע להם ולהוציאם בהוצאה מחודשת על דיסק.
דיפקטד מאשרום (כינוי החיבה המלגלג שהוצמד להם) קיצוניים בהרבה מ
הקארדיאקס בכל הקשור לרעש, וזה גם מה שמושך אליהם את מירב תשומת הלב. בנוסף למעברים הג'אזיים שצצים באמצע, למשל בשיר ''היא זונה'' (קטע שרק בשביל הסיום שלו שווה לשמוע אותו עד סופו), האינטראקציה בין הגיטרה והקלידים, המלודיות העשירות ומבנה השירים הלא שגרתי (הצד המתקדם אצלם), הגישה של מאשרום אפלה וגותית והרבה. אין ספק שגם לבאוהאוס הם הקשיבו (''Times Money'' הוא קטע מייצג).
מספרים שעם הזמן התודעה הניהיליסטית שלהם רק התגברה, ההופעות שהושפעו מהגלאם הלכו ונעשו יותר תיאטרליות ויותר מפחידות, המוסיקה פחות הרמונית במתכוון. רק חבל שלפעמים הגישה הזאת באה במקום, כך עושה רושם, המופרעות המוסיקלית. לא לאורך כל האלבום הם מצליחים לשלב באופן מושלם בין שתי הגישות (לעשות רעש טהור ביחד עם מוסיקה מפותחת מעט). דווקא השירים בעברית הוקלטו יותר מאוחר, והם הרבה יותר מגובשים ומפותחים. כולם מכילים טקסטים אלימים, מגובים במוסיקה שלוקח זמן לעכל אותה, אבל אחרי פעמים בודדות היא מונחת באופן טבעי בראשו של כל מי שגם מחשבתו מלאה בדיס-הרמוניה.
אינפקטד מאשרום הייתה להקת מחתרת ישראלית שלא היה לה סיכוי להצליח כאן, וגם לא ממש רצתה והתאמצה, והיה זה אך טבעי שתהפוך למיתוס בקרב קהל מצומצם ביותר (כמו כל מיתוס בהתהוות, גם הם הקימו לעצמם אתר הרבה אחרי שהתפרקו). הרה-ריליס הזה מאפשר לקהל מעט גדול יותר לשמוע את המוסיקה של הלהקה שעד היום רק שמע עליה, ולאפשר לכל מי שרוצה - לחוות מחדש את המאגיה... אה, הקסם.