הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
pearl jam :: binaural
epic, 2000    [אלבום]
אולי יותר מכל דבר אחר, משקף האלבום את הרצון של פרל ג'אם להישאר רלבנטיים ולרדת מעגלת הגראנג', שבאותו הזמן באמת כבר התחילה לקרטע. במובן מסוים היה זה “Yield” שהתחיל את המעבר של פרל ג'אם מגראנג' טהור ליצירה מולטי סגנונית.
מאת: ל כהן בתאריך 27/05/09

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
transatlantic
smpte
deconstructio
n

deconstructio
n
the dandy
warhols

welcome to
the monkey
house
pj harvey
dry
david bazan
fewer moving
parts
queensryche
operation:
mindcrime
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 8.6    דירוג הגולשים: 8.3 (3 מדרגים)

אדי ודר נכנס לתקופה טובה
רוצים גם?
האמת? בכלל לא חשבתי מה אני רוצה לעשות בצבא. יום אחד הגיעה מעטפה חומה וחסרת יומרות מצה''ל, שזימנה אותי לגיבוש. עד כדי כך לא היה אכפת לי, שאפילו לא חשבתי אם אני רוצה את זה או לא - פשוט הלכתי, כי זה מה שאמרו לי לעשות. באיזשהו מקום לא נראה לי מתאים להגיד לא, אז עשיתי את זה. כמה חודשים לאחר מכן מצאתי את עצמי עטוף במדים שהיו קטנים מדי למידותיי, חוטף צעקות מאיזה מ''כ מתוסכל שחברה שלו כנראה זרקה אותו בשביל מישהו עם יציאות יותר טובות. האוכל היה חרא, כולם מסביבי היו מבולבלים והחום שיגע אותנו ברמה כזו שהיינו מוכנים לדפוק כבר עריקות, רק שיעזבו אותנו בשקט. בלילות היינו שומרים במקומות ההזויים ביותר שהאדם יכול להעלות בדעתו, והכול הצטבר אצלנו בפנים, עוד ועוד ועוד, לכדי כדור ענקי של זעם. הפיצוץ היה קרוב.

לתוך הטירוף הזה פרץ “Binaural”, בקיץ הארור של שנת 2000, ושם לי את האצבע על הדופק הנכון.

“Binaural” הגיע שנתיים אחרי “Yield”, שלמרות שהיו בו כמה שירים מעולים, עדיין נתפס ככישלון בעיני חברי הלהקה, ובאופן טבעי גם בקרב הקהל. אולי יותר מכל דבר אחר, משקף האלבום את הרצון של פרל ג'אם להישאר רלבנטיים ולרדת מעגלת הגראנג', שבאותו הזמן באמת כבר התחילה לקרטע. במובן מסוים היה זה “Yield” שהתחיל את המעבר של פרל ג'אם מגראנג' טהור ליצירה מולטי סגנונית. כהמשך לכך, “Binaural” כבר הכיל מוטיבים של פאנק, פולק ורוק קלאסי. גם הכתיבה עברה שינוי משמעותי - לא שאדי ודר הוציא אי פעם תחת ידיו המנוני פופ דביקים, אבל “Binaural” מציג תמונה אפלה ומרתיעה, אולי בצורה הקיצונית ביותר מכל אלבומיהם עד אותה העת. האלבום עוסק בין השאר בהתאבדות, אובססיה חומרנית, תהיות קיומיות, אלימות, גזענות ועתיד האומה. מעולם לא נשמע ודר יותר נואש, כאוב וחסר מנוחה. בראייה לאחור, כנראה שהם דאגו בצדק.

האלבום מתחיל עם Breakerfall - פריטות מהירות ועוקצניות, ברקע ריף מלוכלך מתגנב ויוצאים לדרך. “It’s like she lost her invitation to the party on earth” זועק ודר את זעקתם של הדחויים והמנותקים, שכל שנייה עלולים למצוא את עצמם נופלים למטה, קורא לנו לאהוב אותם, כי שום דבר אחר לא יעצור את הנפילה הזו. מדובר בשיר הפותח הטוב ביותר של פרל ג'אם, נקודה.

מיד אחריו, God’s Dice מטיח במאזינים את חוסר הטעם ואת אי הידיעה, אמונה בכוח עליון שיכולה להתברר כשטות, ועל הדרך מסדר לנו עבודת תופים מעולה של מאט קמרון, הזכור לטוב מסאונדגרדן.

השירים האיטיים יותר באלבום אינם נופלים כלל מאחיהם הרועשים, ומתגלים כפיסות סהרוריות של עצב קיומי – Sleight of Hand מתאר בצורה פשוטה וקרה את האימה שבשגרה, קיהיון החושים המסוכן כל כך, שההתעוררות ממנו היא תמיד מאוחרת.“Organized his few things, his coat and keys, Any new realizations would have to wait”, כך מספר לנו ודר, בעוד הרחמים בקולו, על האיש הקטן ועל כולנו, מתנגשים עם הבאס הקר והמחוספס. Soon Forget המינימליסטי מציג לנו את המחיר שמשלם האיש שלא אהב אף אחד ושום דבר, חוץ מאת כספו – “Sorry is the fool who trades his soul for a Corvette”, מפזם ודר באירוניה.


קול! מי היה מאמין שסאונדגארדן יתנו לנו מולטיפאס?



אבל לא הכול קודר - Thin Air מספק נחמה ושקט אמיתיים, אולי הדברים שאליהם מתאווים פרל ג'אם יותר מהכול – “There's a light, when the window shades are drawn, Hesitate when I feel I may do harm to her” . גם השירה הקוצנית של ודר מתרככת ומזכירה את העוצמה הרגשית של “Nothingman” ו- “Wishlist”, מהאלבומים הקודמים.

אין לטעות ולחשוב ש -“Binaural” הוא מניפסט המטיף להסתכלות פנימית; פרל ג'אם לוקים במידה מסוימת של חשיבות עצמית מכדי שהמסר יעבור בצורה כה אמינה. האלבום אינו מתיימר להיות הצהרה חדה ומשמעותית, אבל הוא בהחלט ממשיך את הקו חסר המנוחה של פרל ג'אם , שמחפש תשובות ומוצא רק עוד ועוד שאלות.

הקסם האמיתי שבאלבום הוא בעיצוב ובקונספט שלו. פרל ג'אם כבר התעלו על עצמם כמה וכמה פעמים בעבר בכל הקשור לעבודת הArt - ((“Vitalogy”, “No Code”, אבל הגיעו כאן לשיא נוסף. צ'אד בלייק, שגם הפיק את האלבום, קיבל אישור מהחבר'ה בנאס''א ובחר בסט צילומים של מערכות כוכבים שהפיק טלסקופ החלל האבל – וחייבים להודות שזה היה רעיון מקורי. התוצאות היו מרהיבות; מעבר לעושר החזותי, זכה האלבום להיטען במשמעויות נוספות – התמונה הגדולה, פרספקטיבה מחודשת על כל אותן שאלות שאנו שואלים את עצמנו. צילומים שמשרים יראה ובאותו הזמן הם קטנים ומרוחקים. אלו גם התחושות ששוטפות את המאזין בהאזנה חוזרת ונשנית; מדובר באלבום לאנשים סבלניים.

“Binaural” לא יירשם ככל הנראה בשום מגזין מוזיקה נחשב כיצירת המופת שלהם, ולא יזכה לעולם להכרה שלה זכו האלבומים האחרים , אלו שהיו יותר קומוניקטיביים ושאלו שאלות יותר קלות. אבל הוא תמיד יהיה האלבום שיתן פרופורציות לאלו שמוכנים להקשיב בשתי האוזניים.

שתף
אלבומים קשורים:
pearl jam :: riot act ||| mission of burma :: vs. ||| pearl jam :: ten ||| pearl jam :: vitalogy ||| pearl jam :: pearl jam ||| pearl jam :: no code ||| eddie vedder :: into the wild |||

אמנים קשורים:
alice in chains || green river || mother love bone || nirvana || 

סגנונות נוספים:
Post Grunge | Alternative Rock | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©