הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
at the drive-in :: relationship of command
grand royal, 2000    [אלבום]
יש לו לסדריק ביקסלר, הסולן, מין מבטא לא ברור שקל לטעות אתו ולחשוב שהחבר'ה האלה עם השם המוזר הגיעו מהאומות המאוחדות, אבל הם בכלל מטקסס. ולא סתם, אלא מאל פאסו, עיירת גבול עם מקסיקו ששמה ממש לא נשמע בריטי
מאת: yaddo בתאריך 06/03/02

שתף

עוד מאותו סיגנון
pink floyd
the final cut
emperor
prometheus -
the
discipline of
fire and
demise
the
replacements

tim
tori amos
strange
little girls
midnight
peacocks

shalosh
dream theater
when dream
and day unite
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 8.2    דירוג הגולשים: 9.1 (7 מדרגים)

Relationship of Command
רוצים גם?
מה זה היה ב-At the drive-in שגרם להם בעקביות לדלג בין לייבלים? איכשהו נראה שמין אידאולוגיה שכזו היא שגרמה להם לקפץ בין לייבל אחד למשנהו, גם אם זה כרוך בלהשאיר אחריהם פגרי חברות-תקליטים שנפחו את נשמתן באופן קצת חשוד (קשיים כלכליים. אהא). האם היה זה אמור להיות איזה מרכיב הרסני באישיותם המוסיקלית-קולקטיבית, מין הוריקן שזורע הרס באשר הוא בא כחלק מהמוסיקה שעשו? כלומר, אם לא היו להקת Pאנק, אלא... להקת פולקה, נאמר - האם גם אז הלייבלים בהם עברו היו מחזירים את נשמתם לבורא, או נאלצים לבהות בנערים נוטשים את הבית משל היו גבר בוגדני? אכן מעניין. אבל הם כן היו להקת Pאנק, ועוד מהזן האמוציונלי. אתם חושבים שתצליחו להתמודד עם זה? כי זה עוד כלום לעומת האפרו המבהיל של הסולן.

יש לו לסדריק ביקסלר, הסולן, מין מבטא לא ברור שקל לטעות אתו ולחשוב שהחבר'ה האלה עם השם המוזר הגיעו מהאומות המאוחדות, אבל הם בכלל מטקסס. ולא סתם, אלא מאל פאסו, עיירת גבול עם מקסיקו ששמה ממש לא נשמע בריטי. בעמדכם בה, אם תזדמנו למקום, תוכלו לראות בעיירה שבצד המקסיקני עוני מחפיר העומד בניגוד צורם לעיירה הטקסנית. ככה מגדלים מודעות חברתית.

מאז 1994 קרעה החמישייה הזאת ת'תחת כדי להפוך למפורסמת (שימו לב לשנינה). בנובמבר של אותה שנה הם הוציאו בלייבל משל עצמם אי-פי ראשון בשם ''הל פאסו'', מין פראפרזה שכזו על שם המקום ממנו באו. אחרי זה באו שינויים פרסונליים, הופעות בלי סוף באמריקה המערבית, אי-פי שני ואחריו שוב יציאה לדרכים וחרישת צפון היבשת באופן שלא היה מבייש נהגי משאיות. הם הפיצו את שמעם הרועם, צברו חברים בקסמיהם האישיים ולבסוף אף זכו להחתמה מהוגנת ב''פליפסייד'', לייבל שכבר פס מן העולם, אבל במסגרתו הוציאו את ה-LP הראשון שלהם, Acrobatic tenement, וזה בעצם מה שחשוב.

המשך הסיפור שלהם לא פחות מלאה, והוא כולל עוד לייבל, הרבה תסכול, הרבה אי-פי'ז, ובעיקר הרבה מאוד הופעות בהרבה מאוד מקומות, בהן בין השאר גם חיממו את פו פייטרז ואת רייג' אגיינסט ד'ה מאשין, ובדרך גם למדו דבר או שניים על מלודיה ועל האפשרות לשלב כזו במוסיקה שלהם. הסוף הטוב (דאז) התגלם בעובדה שהם מצאו לבסוף את חברת התקליטים שלהם, ואלבומם האחרון, Relationship of command, יצא ב''גרנד רויאל'', הלייבל של הביסטי בויז, מנוחתו עדן.

אחרי שש שנים של עבודה מאומצת, הגיע האלבום הזה שהיה להצלחה והכיר אותם לעולם, ובדיעבד התברר כשירת הברבור שלהם; ואכן שירה ופיוט. משהו כמו, 'היי, ברבור, בואו נדפוק ת'ראש שלו על המגבר!': ROC מתהדר בשירים מופלאים של רעש משובח ואנרגטי כדבעי. לכנות אותו 'בועט' יהיה הוזלת משמעות; הוא לא סתם בועט - הוא מלהטט מולך בתרגילי קונג פו מעוררי השתאות, וכשהכל נגמר אתה פתאום קולט שכואב לך בביצים (במחילה ממחוסרות הביצים).

ובינתיים, צפונה משם, עור התוף הרועד כמו רפידת רמקול הלומת בס, מוקרב על מזבח צרחות המשלבות בין קיפוח חברתי למדע בדיוני, בשירים עם שמות כמו ''Pattern against user'' ו-''Mannequin republic'', ושורות סתומות-פשר כמו ''עיסה משוננת נספגת בוורידיי'' (מ''One armed scissor'' המופתי), ''הנה באה האנדרטה / פרקי אצבעות מפליז להתקפת ההיסטריה / קיצור לנחיתת הציים / מגיעים'' (מ''Cosmonaut''), ועוד כהנה וכהנה דברים שאולי נשמעים טוב יותר באנגלית, אך עדיין רחוקים מלהבהיר מה לעזאזל הם רוצים.

אבל מצד שני, למי איכפת? עם קטעים מנצחים כמו ''One armed scissor'' ו''Invalid litter dept'', המילים באותה מידה יכולות לדון בהפרדת הצהוב מהלבן בביצה (כן, יש לי איזה עניין עם ביצים). כי כשביקסלר צורח כאילו הוא חווה את שהוא שר בזמן אמת, והגיטרות על דיסטורשניהן יוצרות מלודיה בתוך רשפי האש, והבס מחריד חיות מרבצן; הכל ביחד, אפשר לומר, יוצר מין עיסה משוננת שנספגת בוורידים. זה טוב.
שתף
אלבומים קשורים:
the mars volta :: de-loused in the comatorium |||

אמנים קשורים:
the mars volta || 

סגנונות נוספים:
Experimental Rock | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©