פרמיירה

מה זה אומר כששלושה אנשים מוציאים אלבום אחד ובו ארבעה להיטים - לא סתם להיטים, כאלה שלנצח לא ייצאו מרשימות השידור? בארצנו הפסימית זה אומר, שכנראה לא יהיה לאלבום הזה המשך. הסיפור של ''פרמיירה'' התחיל יפה ונגמר בלי סוף, בעצם.

וזה מה שחבל. כי האלבום היחיד של ההרכב הזה - אבנר קנר, מזי כהן, יואל לרנר - הביא לעולם תרכובת מוצלחת מאוד. המרכיבים, בסדר לא מחייב: השפעות חזקות של ג'אז ופאנק (רפוי), שקנר, כותב הלחנים, אחראי עליהן במידה רבה; חומרים מעולים (''חמש בבוקר עוזבת'', ''הייתי מלך'', ''אם זו אהבה'', ''אנ'לא יודע מה קורה לי''); נגנים מהשורה הראשונה כמו מיקי שביב, גיל דור וירוסלב יעקובוביץ', שגם הפיק (והצליח להכניס את הסקסופון שלו לאלבום, הפעם בלי טעם לוואי מתקתק); כותבי מילים משובחים כמו אסתר שמיר, קובי לוריא ואהוד מנור; כראוי לכל יצירה מעולה, האלבום הזה נושם וסוער גם 20 שנה אחרי שיצא, ולא פחות רלוונטי. מבחינה מוסיקלית הוא לא התיישן, וגם הטקסטים נשארו רעננים.

במחלקת הטקסטים, אפשר למצוא כאן שיר מחאה פוליטי, שנגע למלחמת לבנון. אבל כל עוד יש פה מלחמות, תמיד הוא חוזר ומזכיר: ''ילד לדוגמה, דגל האומה, הוא מבין על מה המלחמה'' (''ילד טוב''). ויש סממן ראשון של התרבות הנהנתנית והבריחה הישראלית לחו''ל, ב''טיול שנתי'' (''נוסעת בקיץ ללונדון''). וגם התנגשויות של הוא והיא, שהולידו שורות טקסט קורעות לב. ''למה כשאתה אוהב אתה אויב?'' היא המוכרת שבהן, אבל יש גם את ''אל תהיי עיוורת, הרי את כבר ילדה מבוגרת''.

הצלילים עצמם מהודקים, נותנים תחושה של חבילה אחת. הקול רב היכולת של מזי כהן עושה כאן הרבה מהעבודה. לא לחינם הפך ''אם זו אהבה'' להמנון תוכניות הלילה. דווקא ''טיול שנתי'', שהיא מבצעת א-קפלה, נשמע כמו החוליה החלשה פה. אבל האלבום מזיז היטב מרצועה לרצועה, עם ההרמוניות הקוליות המתואמות היטב והכניסה של באס בהתחלה, סקסופון באמצע וקרשצ'נדו קולי בסוף.

לא היה פרוייקט נכון מ''פרמיירה'' כדי לאגד את המלחין ושני המבצעים. קנר היה לפני כן ב-14 אוקטבות עם יוני רכטר, וגם הפיק שני אלבומים לאריק איינשטיין. מזי כהן (''מאמי'') אך נפלטה מ''גזוז'' של דני סנדרסון, שהתפרקה. יואל לרנר היה יוצא להקה צבאית, פחות או יותר בתחילת הדרך. אבל הצלחה מסחרית גדולה לא הגיעה, למרות ההשמעות המרובות, והשלושה התפזרו.

מה קרה לחברי פרמיירה אחר כך? הרבה דברים, ושום דבר שהגיע רחוק מדי. קנר עזב את המוסיקה הפופולרית (''נמאס לי'') וכתב הרבה שנים מוסיקה לתיאטרון. מזי כהן הוציאה אלבום סולו שנכשל מסחרית, הסתכסכה עם חברת התקליטים והיום מבליחה פה ושם. יואל לרנר ממחזר להיטי עבר ב''סיקסטיז'' עם מוטי דיכנה ונצפה בהרכב ממחזר נוסף, ''4 על 4''. מה שהיה הוא לא מה שיהיה, אבל עותקים של האלבום הזה עדיין ניתן למצוא בחנויות המשומשים. מציאה.

שתף

אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים: