 רוצים גם? |
|
 |
אף-פעם לא הייתי חובב נלהב של ימי הקיץ כאן. תמיד מצאתי את הרחובות הריקים, השדות המצהיבים והשמש הצורבת כמדכאים בהרבה מהמטריות הצבעוניות, הרוח המייללת וגשמי הברכה ששטפו לעיתים רחוקות מדי את האבק שהצטבר במשך חודשים כה ארוכים בהם העולם נח דומם. דעותיי על עונות השנה התבטאו היטב גם במוזיקה שמצאה-חן בעיניי. רדפתי אחרי סערות וכאשר הרוח לא יללה, התנחמתי ביללותיהם של בני-אדם. עם-זאת, השמש יכולה להיות חמימה גם מבלי לצרוב, המדשאות נשארות ירוקות אם משקים אותן ובשעות בין-ערביים סביר כי נמצא עצמנו בחברה בחוץ מאשר שנסתגר בבית, בתוכנו.
הלהקה האמריקאית הצעירה Speck Mountain הזמינה אותי באלבומה Some Sweet Relief לשכב על הדשא, לעצום עיניים ולתת למחשבותיי לגלוש מעל גלי החום העדין הקורן ממיתרי הגיטרות ומקולה של מרי-קלייר בלבניין. המוזיקה של הלהקה היא בתכליתה כל הטוב בקיץ שמקורו מן הרע.
שום חיה לא נפגעה לצורך הכנת ווסט זה
איטיות אך בטוחות בעצמן, מנגינות מוזיקת נשמה נפרסות על-גבי המרווחים בין מקצב התופים ומשמשות במה למרי-קלייר, המצליחה להישמע פגיעה, מהוססת אך בו-זמנית חדורת אמונה עצמית. בשמיעות עוקבות, היה קשה לי שלא לתהות על העבר שחברי הלהקה נושאים עימם. ישנה בגרות מסוימת בשירים שלא אמורה להיות נחלתם של אנשים בגילאים האלו. לא מדובר בזעקות נעורים מיוסרות, אלא ברגש הנובע מהשלמה עם הפגמים, האכזבות והפגיעות המרכיבות את חיינו.
השירים אמנם זהים רובם במבנה, בתחושה ובקצב, אך גם עם התחושה המנומנמת שהם משרים ניתן להרגיש בביטויי הרגש העדינים המתלווים לכל פריטת צלילי גיטרה גבוהים או המהומי באס נמוכים שהתגלו במלוא יופיים כשלבסוף טרחתי לשבת ולהאזין להם. לאלבום יש חום מרדים שגרם לי לפספס בשמיעות ראשונות את רגעיו המוצלחים יותר, אבל גם ניכור מסידור השירים ומהביטחון העצמי כי הדבר נעשה בידיעה ובכוונה. אין כאן ראוותנות בוטה. יותר מכל, נדמה שחברי הלהקה יוצרים את אשר הם יוצרים בראש ובראשונה בשביל עצמם. לנו ניתנה הרשות להאזין, להתחבר ולהתנחם. בשום שלב באלבום לא נדרשתי להיות עצוב, לשמוח או להיות מהורהר. הלהקה מביעה את עצמה, ומאזין המרשה לעצמו לפספס זאת לא נוהג בשונה מאנשים המרשים לעצמם לפספס דברים בחייהם האמיתיים.
“Oh, shake it off and lay down your sin
The tides will rise and they will fall again
Invisible signs I have seen for days
Close your eyes, let your dreams past my way
And oh, I got a hand up on the soul
And I, I feel eternal''
היה לי קל להתאהב בSpeck Mountain. הלהקה עודנה בתחילת דרכה ועם אלבום שני כה מוצלח אך כה מופנם באמתחתה, קשה לי שלא לתהות עד כמה הם אכן יצליחו, גם אם רק בסצנת האינדי. מצאתי בשירים הבולטים באלבום, כגון “I Feel Eternal” ו-''Some Sweet Relief”, כנות מאופקת שכמותה לא יצא לי לשמוע מהרבה מוזיקאים, שלרוב נדמה שעם כל הרגש העז שהם חווים, כל מטרתם היא שישמעו אותם. לא שמרי-קלייר התיימרה להיות אחרת, היא רק אמרה לי שמותר להרגיש משהו, גם כאשר ההיגיון הקר מתנגד לכך.
