דויד ''דודו'' אהרון. האיש שלא היה שם. תעלומה. מה יש במוזיקה ובמילים שלו? למה אני אוהב את זה? למה אני מבזבז את זמני על בנאדם שהאלבום שלו נפתח במילים: ''סודך לי גלי ואשמור בסוד/ אם רק תנסי לא אוכל למעוד''? למה אני נהנה לשמוע את הקול שלו נסדק ונשבר?
התרבות האנושית, לדעת החתום מעלה, מתחלקת לשניים: כאלה שמתעבים את המוזיקה והתמלילים של דודו אהרון, ולא מסוגלים לשמוע יותר מכמה שניות מהם; ואלה ששומעים, מפנימים, מתאמצים, מסתגלים ולבסוף אוהבים אותו. מאוד.
דויד ''דודו'' אהרון. האיש שלא היה שם. תעלומה. מה יש במוזיקה ובמילים שלו? למה אני אוהב את זה? למה אני מבזבז את זמני על בנאדם שהאלבום שלו נפתח במילים: ''סודך לי גלי ואשמור בסוד/ אם רק תנסי לא אוכל למעוד''? למה אני נהנה לשמוע את הקול שלו נסדק ונשבר? מה לי ולשירים האלה עם שני אקורדים? אחרי שנים של ניסוי וטעייה, יצא לאהרון אלבום מרתק, קשה לעיכול, אזוטרי להחריד ומקורי לגמרי.
אהרון פשוט נכנס לאולפן ובהתפרצות של רגש הקליט את האלבום. הוא לא מהסס לצרוח, להשתטות, להתחרע. אהרון שר כמו שאף אחד בתקופתו לא ממש מעז לשיר. גם שאר החבר'ה באולפן לא יוצאים פראיירים: סטאלוס, לטעמי הבוזוקיסט המקורי והטוב ביותר שהיה לנו בארץ, נותן הופעה סולידית וטובה ושיקו חייק פשוט מדהים בתיפוף אנרגטי וחזק. אבל כמובן שהסטאר הוא מר אהרון הנכבד, שלא מפסיק לרגע את מערבולת האמביציה חסרת המנוחה שלו. ניתן להבין בקלות באיזה מצב רגשי אהרון נמצא, גם ממילות השירים וגם באופן השירה; אך לי יש תחושה שאהרון רצה פה יותר לכייף ולשיר בלי גבולות, מאשר להתבכיין על מצבו.
הוא מאנפף במכוון, מחקה ג'סטות של זמרים אחרים, ושר מילים מאוווווד לא שגרתיות. אצל דודו המילים הם עוד כלי מוזיקלי; כשהן לא חסרות משמעות לחלוטין, הן מציגות מודעות עצמית רבה מאוד כלפי הז'אנר (''לא ידעתי איך זה התאהבתי/ כשפתאום הופעת אני נדהמתי/ כל היום לא מרוכז כ''כ חושב עלייך /ומאז הלב רוצה אלייך'' היא שורה אופיינית). מה שמפתיע באלבום זה שעם כל קיצוניותו, הוא קליט ומהנה מאוד.
ויש בו קסם מיוחד
האלבום נפתח ב'' אהבה ראשונה'', שיר אהבה מדהים ביופיו לאהובתו של אהרון, שעוד תופיע באלבום הרבה. ''להיות איתך לאהוב/אותך להרגיש אותך קרוב ללב/ואת חושבת יש הרבה כמוני/אבל אותך אני פשוט אוהב'' אומר אהרון, ומסכם: ''רק איתך הכל מושלם את האושר בעולם הכחול בשבילי''. לקראת סוף השיר, אהרון מורח שכבות על שכבות של סינטים ומדגים את היכולות הקוליות הלא-שגרתיות שלו. ב''אני עוזב אותך'' אהרון תוקף את המאזין, בליווי כלי מיתר, דרבוקות ומלודיה חריגה במיוחד, וזועק את המרירות שלו לאוויר (''מליבי אינך נפרדת/בחלומות כל לילה חוזרת/הבדידות קשה והורסת'').
''רק אלייך'' הוא מין שיר של חיפוש אחר האחרת, קטע מורכב מאוד מוזיקלית עם תמלילים נועזים מאוד יחסית (''זה כבר לילות אני לא ישן/מאבד את ההכרה/מה את עושה לי, תגידי מה''). הוא שר על אמונתו אודות האחדות שבין אדם למושא אהבתו, אשר חוצה את מגבלות הזמן והמקום. ואני, כשאני יושב ב-2010 בדירתי בירושלים ומאזין לאהרון היושב לו בחדרה ב-2009, מאמין לו בכל ליבי
''הכל זה מלמעלה'' הוא אלבום חובה. אני חייב להודות שאני מכיר מעט מאוד מעבודתו של דודו אהרון, אבל אני אוהב את ''הכל זה מלמעלה'' בכל לבי. לא כדאי לשמוע את האלבום הזה ברצף עם ליאור פרחי, ניקו או פיטר האמיל (מתכון בטוח להתאבדות), אבל יש באלבום הרבה רגש ויופי. לקנות ולהתמסר.
