 רוצים גם? |
|
 |
20 דקות הן לא הרבה זמן. בעולם המוסיקה, מדובר לרוב בטווח הזמן הגבולי שהוא קצת יותר מסינגל וקצת פחות מאי.פי; אצל אמני השוליים בארצנו מהוות דקות בודדות אלו מקפצה אל תוך העולם שהלוואי שבעתיד הקרוב יוציאו בו אלבומים באורך מלא.
הפוריטנים הצעירים, מוותיקי פאקט, הם חמישייה שבראשה עומדים ישי קיצ'לס וד. (האחרון לא חושף את שמו, כך שבואו נקרא לו דרווין!) - ישי על הכתיבה וההלחנה ודרווין על ההפקה וההקלטה.
הפוריטנים עושים נויז רוק שובבי ומעודן. מעודן? ובכן, לא בכל להקת נויז יש סקסופוניטס על תקן קבוע. השירים שלהם נעים בטקסטים מצחיקונים ולפעמים קצת טפשיים (''וקניתי לה גוש צרפתי של גבינה...'' וכל זה בשביל שהיא תאהב אותו, מתוך ''גוש צרפתי'') ולפעמים יוצרים מאקטים אסורים רגעים פואטיים (''כבר 17 דקות שהיא מוצצת יונקת בולעת... תוך כדי מיזוג אל-תוך שיחה תלת-אטלנטית היא מבטאת את עדיפותה אלי'' מתוך ''תרגילים בהתגברות'').
בנוסף לכך קיימות שתי רצועות מפתיעות ביותר. הראשונה היא תרגיל של ישי בחוג ספרות באוניברסיטה, בו היה צריך להלחין מחדש את ''אהבתה של תרזה דימון'' שכתבה לאה גולדברג. הלחן לא נראה לא למרצה ולא לקיצ'לס, כך שהמוטיבציה הולידה לחן נהדר וביצוע שלדברי הלהקה נעשה ע''י הפרה מוחלטת של חוקי העמדת המיקרופונים בחדר ההקלטה. הפוריטנים טענו שהם סידרו את המיקרופונים במקומות ה''לא
נכונים'', והתוצאה היא יותר מעוד קאוור טוב.
הקטע השני הוא רצועה נסתרת ששמה ''המינגווי'', שם מעיזים הפוריטנים לעשות סמטוחה משלושה קטעים שונים (ואני לא מדבר על מיקס). הם לוקחים את ''זמן'' של טום וייטס, בתפקיד הלחן והפזמון, מערבבים בבתים את ''לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ'' של מאיר אריאל זצ''ל עם טקסטים של קיצ'לס, וביחד יוצא שיר שנועד לתעד את קורות חייו של הסופר המנוח.
כל זה נדחס ביחד לקצת יותר מ-20 דקות. מסתבר שיש אפשרות למצות כל רגע, רק צריך להתאמץ קצת ולנסות.
