הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rap\Hip-Hop
the streets :: original pirate material
679, 2002    [אלבום]
בתור הדבר החם הנוכחי, קשה שלא להתאכזב מהמונוטוניות של האלבום. המלודיות מורכבות בד''כ מקלידים ממש מעצבנים, עם סאונדים של חמת חלילים או סתם קלידים צורמים. לעומת זאת, ישנם גם לא מעט קטעים שראויים להכנס לפנתיאון ההיפ-הופ האנגלי
מאת: h2s בתאריך 03/08/02

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
roots manuva
run come save
me
living
legends

creative
differences
the streets
the hardest
way to make
an easy
living
cunninlynguis
ts

southernunder
ground
tech n9ne
anghellic
slaughterhous
e

slaughterhous
e
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 6.5    דירוג הגולשים: 7.1 (9 מדרגים)

Original Pirate Material
רוצים גם?
אם בהשוואה בין עולם ההיפ-הופ לתרבותינו המקומית אפשר לומר שסול וויליאמס הוא יוסי בנאי ואמינם הוא גיל ססובר, אז את מייק סקינר ניתן לשים איפהשהוא בין יהודה נוריאל לכתב לענייני חיי הלילה של הסצינה.

אם וויליאמס הוא משמות המשפחה הנפוצים בתפוצות, ומדובר בראפר שמשלב מכל עולמות המוסיקה ומצטט את שייקספיר, אמינם הוא הרי בדרן שהוא קריקטורה של עצמו, הרי שדה סטריטס משמש כעין צינית לחיי מעמד הביניים הלונדוני, מחבר לבדו את פסקול אימרות הכנף שלו ומפיק לעצמו את האלבום.

ועכשיו ברצינות - המוסיקה של דה סטריטס מקוטלגת כ''ראפינג טו סטפ''. כשלעצמו התחנכנו שטו סטפ מורכב ממקצבים שבורים ומהירים, כך שיהיה חכם יותר לקרוא לסגנון ניו סקול בריטיש היפ הופ. המקצבים לא מתוחכמים יתר על המידה, שלא לדבר על ''שבירה'' שלא באה אף לא פעם אחת במהלך האלבום (למרות שיש פה ושם כמה פעלולי סאונד חמודים).

בתור הדבר החם הנוכחי (קיץ 2002) קשה שלא לגלות אכזבה מהמונוטוניות שבה לוקה האלבום. המלודיות מורכבות בד''כ מקלידים ממש מעצבנים, עם סאונדים של חמת חלילים או סתם של קלידים צורמים. לעומת זאת, ישנם גם לא מעט קטעים שראויים להכנס לפנתיאון ההיפ-הופ האנגלי שנבנה לו אט אט.

''Has it come to this?'' בנוי ממלודיית פסנתר שבור (שבגרסת הסינגל משום מה מלוכלך טיפה יותר, ומועדף עלי אישית) ומבחינת הליריקס מהווה מעין מדריך לבליין האנגלי הצעיר עם שורות אלמותיות כמו ''אל תשכחו את הריזלה'' ו''המוסיקה היא מתנה מהאיש שלמעלה, מאלוהים וילדיו''; ''Sharp darts'' הקצרצר והמדוייק שנראה שהיה צריך להוות שבלונה לסקינר באשר לאורך של קטע היפ-הופ חסר התפתחות; ''The irony of it all'' שמציג דיאלוג מבדר (אך לא מופרך) בין שיכור בעל מבטא וולשי כבד לחנון צורך גראס.

כמו כן יש טקסטים רבים שמפרגנים או לחילופין עושים ההפך לקולגות לסצינה, קטע על בחור שתמיד איחר לפגישות, אנשים שלא קונים דיסקים וטוענים שכל המוסיקה כיום נשמעת אותו דבר, בחור שצריך להפסיק לשתות ברנדי, וגילגולים רבים על אותו 'גיזר', שזו כנראה הגירסה הבריטית לערס הישראלי פורע המסיבות (וסקינר אף מודה להם על העטיפה על כל הפעמים שדפקו אותו וכך חישלוהו).

בסופו של דבר בתור שלב חשוב בהתפתחות סצינת ההיפ-הופ באנגליה, נראה שכבודו של ''חומר פיראטי אורגינלי'' במקומו מונח וכיף לראות אותו זוכה לתהודה שמגיעה לו, אולם עדיין יש לסקינר הצעיר דרך ארוכה כדי להוכיח כי ההייפ שלו הוא זוכה כרגע באמת מוצדק.
שתף
אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים:

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©