 רוצים גם? |
|
 |
רייד היא מסוג אותן להקות שוגייזינג שהצליחו להעפיל על הקהל הבריטי עוד בתחילת העשור הקודם, ולבסס את מעמדה כ''להקה הטובה ביותר שקיימת בעולם'', על פי ירחון המוזיקה ''אן.אם.אי''.
סטיב, אנדי, לוראנס ומארק הם תושביה הגאים של העיר אוקספורד שבבריטניה, ביתם של חברי להקת רדיוהד, ובשנת 1989 הם הקימו את הלהקה, שלאחר שנה כבר קיבלה חוזה הקלטות בחברת התקליטים ''סייר'' שבבעלות EMI, ויצרה את האלבום עליו אחפוץ להמליץ לכם - כנראה יצירת המופת הטובה ביותר שלא יצא לכם עדיין לשמוע.
האלבום פותח ב''Seagull'', פתיחה מושלמת לאלבום מושלם. סטיב ואנדי שרים בשני קולות כשהאחד נשאר על אותה אוקטבה בזמן שהשני ברקע במה שאני מכנה ''סילסולים אנגליים''. יהיה לכם קשה שלא לאהוב את רעשי החריקה של הגיטרה שמשמשת כקטע הסולו של השיר שגם מסתיים בהעלאת הקצב של התופים עד שנגמר בבום פתאומי, ומשאיר את המאזין עם טעם של עוד.
ואז מגיע ''קליידוסקופ'', השיר הכי קליט והכי ''פשוט'' באלבום, ומכאן נובע שזוהי אולי הרצועה הכי פחות נחוצה בו. אך אל יאוש! ''In a Different Place'', שמגיע לאחר מכן, הוא השיר הכי טוב שקולדפליי מעולם לא הקליטו. ''Dreams Burn Down'' הוא השיר עם נוכחות הגיטרות הכי עוצמתית באלבום, כשגיטרה אחת נמצאת בסולו תמידי, והגיטרה השניה עושה רעשי פידבק חורקים.
''Decay'' הוא הדוגמא המושלמת להסבר לשאלה ''מדוע כל כך הרבה אומנים בריטים של המאה החדשה טוענים שהם מושפעים מ'רייד'?''. אבל אחרי שחשבתם שזוהי הרצועה הכי יפהפיה באלבום, מגיע שיר מספר 7, ''Paralysed'', שמעולם לא יצא כסינגל, ולא ברור למה. זהו אחד השירים המוצלחים ביותר באלבום, עם הגרוב של הבאס, סאונד הגיטרה הישן לצד גיטרת ה''גנבתי לגיטריסט של הקיור את הכלי'', והשירה המלודית של סטיב (אה, והתופים) מביאים את ''רייד'' להציג בפניכם איך שיר אינדי בריטי באמת צריך להשמע. כיפאק היי ל''רייד''!
האלבום מסתיים ב''Here and Now'', עם המפוחית המעצבנת, ולאחר מכן מה שרבים טוענים שהוא ''יצירת המופת הטובה ביותר של רייד'', ''Nowhere'', שיר הנושא של הדיסק. סיום מרשים לאלבום מרשים עוד יותר. להשיג בחנויות התקליטים הכי נידחות בארץ, או בכל חנות שמכבדת את עצמה בלונדון.
