הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rap\Hip-Hop
plan b :: the defamation of strickland banks
679, 2010    [פסקול]
מעטים הפעמים שאני שומע שיר כל כך טוב עד שהוא גורם לי לפעור פה,לא כביטוי, אלא פשוטו כמשמעו לפעור פה בתדהמה מתרשמת. אבל כשזה קורה במשך אלבום שלם, זה כבר סיבה לרוץ ולספר לחבר'ה.
מאת: TakTik בתאריך 11/09/10

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
zion i
mind over
matter
notorious big
ready to die
missy elliott
under
construction
gorillaz
gorillaz
the roots
home grown!
The beginners
guide to
understanding
the roots
missy elliott
under
construction
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 6.3 (3 מדרגים)

זמר נשמה
רוצים גם?
מעטים הפעמים שאני שומע שיר כל כך טוב עד שהוא גורם לי לפעור פה,לא כביטוי, אלא פשוטו כמשמעו לפעור פה בתדהמה מתרשמת. אבל כשזה קורה במשך אלבום שלם, זה כבר סיבה לרוץ ולספר לחבר'ה.

שנייה-שנייה,סבלנות. אחזור אחורה לרגע כדי לצייר בפניכם את הרקע לכל הסיפור. Plan B (בן דראו בשמו האמיתי) הוציא ב-2006 את אלבום הבכורה שלו, Who Needs Actions When You Got Words. למרות ששם האלבום שהושאל ממילותיו של סולן ה-Meat Puppets, הסגנון היה בדיוק מה שצעיר בריטי באמצע שנות ה-2000 היה חייב לעשות – ראפ על סף הגריים. באופן טבעי, כראפר לבנבן בריטי שעושה היפ הופ עמוס קללות, הוא מיד תוייג כ''דה סטריטס הבוטה'' או ''אמינם הבריטי'' או כל מיני קשקושי ביצים שכאלו. בפועל, היה מדובר בסוג של שילוב בין השניים, לפחות נכון לאותה התקופה. אבל היה משהו באלבום הזה שהיה רענן יותר, מחוספס יותר, ובעיקר - מבטיח יותר. אלבום הבכורה סימן אותו כאמן הדור הבא של ההיפ הופ הבריטי. הוא, דווקא לא קיים את ההבטחה הזו.

זה לא שהוא הפך גרוע או התחרפן. בעצם, אולי כן התחרפן. רק זה יכול להסביר את פניית הפרסה שעשה באלבום השני שלו. כלומר, ידענו שמדובר באמן שאוהב ומושפע מסגנונות מוזיקה רבים ומגוונים, כפי שהעיד אלבום הבוטלג שלו מ-2007, שכלל קאברים, רימיקסים ושאר ירקות לאמנים כמו רדיוהד, נירוונה, לאונרד כהן, ווילי נלסון ועוד. גם ידענו שהוא משתעשע בלשיר קצת, בעיקר פיזמונים. אבל גם אם הייתם מצמידים אקדח לראשי ונותנים לי מכונת זמן לא הייתי מנחש לאיזה כיוון יפנה הבחור (אבל סביר להניח שהייתי מודה ברצח ארלוזרוב).


ותודה לקרטיס מייפילד ואבי ביטר שהביאני עד הלום



בלי עיקובים נוספים, אגיד את זה בקול רם (אז בבקשה תקראו את זה בקול רם) : פלאן בי הוציא אלבום סול. לא רק אלבום שמושפע מסול, לא רק מחווה לסול, אלא אלבום סול לכל דבר. לא רק שהוא עשה זאת, באלבום הוא גם שר. שר מדהים. סימני קריאה להדגשת ההפתעה!!! באמת שזה לא עניין של מה וכך, הרי דווקא מה שנתן לו יתרון בתור ראפר היה החיספוס שלו, המבטא הבריטי שמתווסף אליו קול דמוי ריקי ג'רוויס -הכי ממוצע שאפשר אבל עם כשרון לראפ. כמה שטעינו כשחשבנו זאת. הקול של פלאן בי כל כך יחודי, כל כך צלול, כל כך שובה לב, שכששמעתי לראשונה קטע מהאלבום החדש, לא האמנתי שמדובר באותו הבחור שלפני כמה שנים פתח את האלבום שלו בביטוי המלבב ''Fucking cunts''.

בחיי. כששמעתי את השיר הראשון מהאלבום ביוטיוב, בדקתי ששמתי את הסרטון הנכון. כששמעתי כבר את האלבום המלא, כשממש שמעתי את פלאן בי הזמר ואת פלאן בי הראפר על אותו השיר, בדקתי שוב בויקיפדיה כדי לבדוק שהוא הווקליסט היחיד באלבום. כשהוא מראפרפ, הקול שלו כמעט פשוט, יום יומי, מחובק במבטא בריטי כבד וחיוך אירוני. כשהוא שר, הקול שלו עולה בכמה אוקטבות, מתרכך ומחפש את עצמו במארווין גיי במקום בצ'אק די.

אני מרגיש קצת מחוייב לספר לכם שהאלבום הזה הוא בעצם פסקול לסרט שפלאן בי מככב בו וגם מביים אותו. ניחא. בשלב הזה, המוזיקה כל כך טובה שהסרט פחות מעניין אותי, אבל זה כן משפיע על האלבום. האלבום בעצם מצייר, במקביל לסרט כמובן, סיפור על זמר סול ממעמד גבוה בשם סטריקלנד בנקס, שהצליח לזכות בתהילה בזכות שירי אהבה מרירים, אבל מאבד את עצמו כשהוא נזרק לכלא עקב פשע שלא ביצע. כן, בדיוק כמו הסרט של אבי ביטר, מינוס הגמד.

אבל לשמחתי, הריכוז הוא מוזיקה. עד מדהים אותי איך הוא שינה לחלוטין את האווירה המוזיקלית שלו, מהיפ הופ אפל ובוטה לסול חד ושובה. עולים ממנו ניחוחות של אוטיס רדינג, לפעמים טעמי איימי ויינהאוס ואפילו קורטוב ביסטי בוייז לקצת אנרגיה.

אז כן, גם בשמיעה שלישית ורביעית, הפה עד פעור בהתפעלות. מהשינוי, מהאומץ אבל בעיקר מהעונג המוזיקלי הזה.



שתף
אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:
eminem || the streets || roots manuva || 

סגנונות נוספים:
grime | Neo-Soul | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©