הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
electra :: heartbreaks for fools
Anova Records, 2010    
הניכור והדיכאון משאירים לך ברירה אחת - להמשיך לנגן מוזיקה
מאת: רז שרגא בתאריך 03/10/10

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
wipers
youth of
america
the legendary
pink dots

asylum
jackson c.
frank

jackson c.
frank
richard
ashcroft

human
conditions
skunk anansie
stoosh
anita lane
dirty pearl
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 5 (4 מדרגים)

רוצים גם?
במשך שנים חשבתי לעצמי למה אין בארץ להקה אחת שתשמע לי כאילו היא מחו"ל, זה פשוט לא קרה. תמיד היה לי את החוש הזה שעזר לי לזהות האם האמן/ההרכב הוא ישראלי או לא, עד ששמעתי לראשונה את אלקטרה. הספקתי להכיר אותם עוד לפני להיט הרדיו 'coming to get you' אבל הם לא נחרתו לי מספיק חזק בראש. כשיצא הסינגל הנ"ל לרדיו, לא זיהיתי את המבצע וחשבתי לעצמי "בואנא, זה פאקינ' טוב!". כתוצאה מכך קרה משהו שלא קרה לי אף פעם; הייתי משוכנע שהלהקה שמנגנת ברדיו מגיעה לפחות מארצות הברית אם לא מאנגליה. כמובן שאחר כך בדקתי וגליתי שזו אותה להקה שאותה כבר שמעתי פעם, אלקטרה, ישראלים טהורים לחלוטין, עם שכבה תל אביבית למעלה, עוגה די טעימה האמת.

אלקטרה הם בועז וולף (תופים/קלידים), דורון פרחי (בס) וניצן חורש (סולן/גיטרה). אני לא מהסוגדים לניצן חורש (ויש כאלה), אבל אני לא יכול להתעלם מהעובדה שהוא בחור מוכשר במיוחד, בעל כריזמה וכמות אגו מספקת, כמו שצריך להיות לסולן אמיתי, אני מוכרח לומר. הם קיימים כבר עשור שלם, אמנם עם אלבום אחד בחוץ, אבל לפעמים דברים טובים מתבשלים המון זמן, וטוב שכך, אני אומר. השאלה הכי שטחית שתמיד מרצדת במוחנו הישראלי היא, האם הלהקה הייתה מצליחה בחו"ל? אני חושב שחלק ממה שמעצב את אלקטרה זה המנטאליות הישראלית, התל אביביות שכ"כ רחוקה מהלונדוניות, הם בטח שונאים את זה כמו כולנו, אבל מצד שני זו גם לפעמים נקודה חיובית.


עטיפות שנפסלו - גרסה 1.0



לקראת צאת האלבום קראתי את הראיון של יהודה נוריאל בעיתון '7 לילות' עם ניצן חורש. הוא מספר על האלבום שהוקלט לייב על סרט, "אולד סקול" כמו שהוא אומר. הוא טוען שהוא אוהב את המוזיקה חיה, מוזיקה חשופה יותר ואמיתית, ולא מתחבר להפקות מרהיבות סטייל 'Ok Computer'. יש בזה משהו טיפה מתנשא, לדעתי, אבל הבנתי למה הוא מתכוון. אני אוהב את הגישה של אלקטרה; הם עושים מה שטוב להם, מה שבא להם, מה שהייתי רוצה לראות אצל עוד להקות פה בארץ. אלקטרה לא מתייחסים לקהל היעד שלהם כאל קהל צרכנים. הקהל יקנה את האלבום אם ירצה ויהיה לו נוח לקבל את מה שעומד מולו. אין מה לעשות, גם לאואזיס יש קהל שאוהד את מנצ'סטר יונייטד (ואולי זה נשמע לכם ציני, אבל זה בהחלט שיקול רציני מצד הקהל הבריטי), הרי מי רוצה לקנות אמנות שקרית, ממוסחרת ושטחית? אני בטח שלא, אבל לצערי אני יודע שאני בעמדת מיעוט בארץ.

האלבום מונה 12 רצועות, כל השירים באלבום מצליחים לנוע בין הפאנק של סוף שנות ה-70 לבריטפופ והפופ ככלל של שנות ה-90 ועד לסצנת האינדי שהתעצמה בעשור האחרון. אין רצועה באלבום שלא עושה את העבודה ובכל שיר ניכרות בשפע השפעות מהז'אנרים השונים הנ"ל ומרוקנ'רול חזק שלא מרפה לשנייה. 'dawn of summer' הוא הקטע החביב עליי באלבום. פריטה זריזה ונמרצת עם לחן מאוד קליט וליריקה מקורית ומשעשעת על הקיץ האופטימי והאהבה שלא מתממשת. לצידו עומד 'heartbreaks for fools' המלגלג על נושא שיברון הלב, בחור שמחליף בין האהבות שלו בכל רגע נתון מגיע למסקנה שהאהבה האמיתית נועדה למטומטמים. ישנם גם 'better sound', הכמעט-בלדה של האלבום שיצא עוד לפני המיני-אלבום ב-2006 והופק לראשונה ע"י ברוך בן יצחק שגם הפיק את האלבום, ו'radio on' הכ"כ קליט שמציף את חושיי בשמחת הבריטפופ של שנות ה-90, ומדבר על הניכור והדיכאון שמשאירים לך ברירה אחת - להמשיך לנגן מוזיקה. כמו כן, ההפקה באלבום מעולה, עם טוויסטים נפלאים שנותנים סדר ויכולת קישור בין כל הרצועות באלבום, שילוב מעולה בין המוח של ניצן חורש ושאר חברי הלהקה עם אותו ברוך בן-יצחק, אחד מהאמנים היותר מוכשרים בארץ לטעמי.


עטיפות שנפסלו - גרסה 1.3



יצא לי להיות בהופעה של 'אלקטרה' בחיפה (פאב ה'סינקופה' למעוניינים), אמנם הופעה מצומצמת ואפילו אינטימית, אך מלאת אנרגיה. אני בתור "אינדי-מאנייק" לא יכולתי להתעלם מהעובדה שההרכב הזה נתן לי להרגיש כמו בהופעה שאף פעם לא זכיתי להיות של 'Blur', 'Arctic Monkeys' או 'The Jam', אשכרה. מדובר אלבום אינדי ישראלי מלהיב במיוחד, בתקווה שיגרום למהפך כזה או אחר בקרב הלהקות הישראליות. אין צורך לנסות להישמע כמו אלקטרה, יש צורך לבוא עם הגישה של האלקטרה, לעשות מוזיקה קודם כל בשביל עצמך, הקהל כבר יחליט אם לאהוב את זה או לא.



הערת המערכת - זה לא שהתמונות לא מצחיקות, זה שהדפדפן שלכם לא מעודכן
שתף
אלבומים קשורים:
electra :: come inside |||

אמנים קשורים:
the replacements || בתריי זוזיי || 

סגנונות נוספים:
Pop/Rock | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©