הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
peter bjorn and john :: writer's block
wichita, 2006    [אלבום]
כדי להמתיק את המלנכוליה שהם כל כך אוהבים, PB&J זורקים לתוך מרק הפופ הזה אלמנטים מקוריים ובלתי צפויים. הפרקשנים המגניבים והבסים הרועשים, הלחישות והקלידים המשונים מוסיפים קסם שלא נראה כמותו בפופ המודרני. מחד, המלודיה חלומית וחללית, כאילו מנותקת מהעולם. מאידך, היא מכה במאזין מהלומות כאילו מדובר באלבום לואו-פיי מחוספס מהאייטיז
מאת: עומרי_ג בתאריך 11/12/10

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
nirvana
incesticide
the walkmen
bows + arrows
peter hammill
chameleon in
the shadow of
the night
long distance
calling

avoid the
light
frank zappa
the grand
wazoo
kasabian
empire
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 9    דירוג הגולשים: 8 (2 מדרגים)

Cowboy in Sweden
רוצים גם?
תמיד נמשכתי לצלילים ישנים ולמוסיקה לא שגרתית. בכל בוקר, בדרך לבית הספר, הייתי מתעקש שאבי ישמיע שוב ברדיו-טייפ של האוטו את הקסטות הישנות שלו, שאפילו לו נמאס כבר מהן. בתיכון, כשכולם גילו את הפינק פלויד, את הסטונז ואת לד זפלין (במקרה הטוב), אני שקעתי בצלילים הדיכאוניים של ואן דר גראף ג'נרייטור ושאר פרוג-רוק. התפעלתי מ-Black Box Recorder וסצנת הטריפ-הופ והבריט-פופ. ניגנתי על הגיטרה את השירים המוקדמים של Creedence Clearwater Revival.

הייתי מתייחס בזלזול לאנשים שמוסיקה ''אמיתית'' לא מרגשת אותם. הייתי סולד מאנשים שהידע הכללי שלהם בתחום שאף לאפס, כמעט כעסתי עליהם. היום אני מסתכל אחורה ומבין עד כמה התאמצתי להבדיל את עצמי ממאזינים מן המניין. אני מביט בעטיפת האלבום Writer's Block ותוהה – מה כל כך נורא בפופ?

פיטר מורן וביורן ייטלינג היו כמוני, מסתבר. אהבתם העזה ללהקות פרוטו-בריט-פופ (סטון רוזס, Ride) ותשוקתם לפופ הפסיכדלי של שנות השישים הביאו אותם להקים להקה עוד כשלמדו בבית הספר בשוודיה. אחרי שסיימו את הלימודים הם עברו לעיר הגדולה, שטוקהולם. שם ביורן פוגש במסיבה אקראית ב-1999 את ג'ון אריקסון, מוסיקאי בתחילת דרכו. הם מגלים ששניהם חולקים חיבה עזה לאלבום Better Can't Make Your Life Better של ה-Lilys האמריקאים. שניהם מוקסמים מהלחנים המעולים, מהתיפוף המוזר ומהאקורדים יוצאי הדופן. כשג'ון שומע שגם חברו הטוב של ביורן, פיטר, בעניין של מוסיקה מהסוג הזה, הוא מציע ששלושתם יאחדו כוחות. כמחווה ל Peter, Paul and Mary, הם מחברים את שמותיהם הפרטיים - ופוצחים בקריירה מוסיקלית כ- Peter Bjorn and John. שבע שנים מאוחר יותר, ואחרי שהוציאו שני אלבומים אנונימיים לחלוטין, מגיע המגנום אופוס של החנונים השוודים – Writer's Block.


חנונים שוודיים



לאחר קטע קצרצר של 15 שניות (רעש אנשים, ציפורים, מעט קלידים ודיסטורשן של גיטרה) מתחיל Objects of my Affection הדרמטי. זהו אחד הקטעים הטובים ביותר באלבום כולו, אולי אפילו הטוב מכולם. גיטרות חשמליות עם דיסטורשן, ומעין ריף באפקט שריקה מרוחקת, נכנסים בעוצמה. אלו מהווים את המוטיב הדומיננטי עליו מתבססת פנינת האינדי-פופ הזו. מבעד לחומת הסאונד, המשמשת פזמון לשיר, ניתן לשמוע לראשונה את קולו המיוחד של מורן, ששר ברוב השירים באלבום:

'',and the question is
was I more alive than I am now?
I happily have to disagree
I laugh more often now, I cry more often now, I am more me''


אני מוצא את עצמי נפעם כל פעם מחדש מעוצמת המשמעויות שבין השורות. זה שיר פילוסופי על החיים, על מערכות יחסים וחוויות עבר, וכיצד בני אדם תמיד מתגברים וחוזרים לשגרה. למרות כל הרוע והצער, מורן מנסה לעורר בנו אופטימיות בלי סיבה הגיונית. לכל אורך התקליט, ולא רק בקטע הזה, המילים מעוררות השראה. העוצמה והשנינות בכתיבה משאירות את חותמן. ללא ספק, הן הנקודות החזקות בחוויית ההאזנה ל-Writer's Block.

ריף השריקות המתלווה לקצב תופי הבונגו הופך את הקטע הבא, הדואט Young Folks, לקליט מאוד, שיר אהבה מתקתק בפורמט 'אנחנו מול העולם'. מורן פגע בול כשצירף לשיר הזה את ויקטוריה ברגמן הצבעונית (איתה עבד יחד כשהפיק את ה-Concretes). הכימיה בין השניים נהדרת, הקולות שלהם משלימים זה את זה. יחד הם יוצרים את השיר היחיד של PB&J שחדר למיינסטרים ברחבי העולם. אם אינני טועה, אפילו כאן בארץ הוא זכה לכמה השמעות.

באופן כללי, כל השירים באלבום ראויים לציון. Up against the wall המעט אלקטרוני מתבסס כולו על ריף קצרצר של גיטרה חשמלית ובס מלוכלך. נדמה ששבע דקות מעולם לא חלפו כל כך מהר. הקטע שאחריו, Paris 2004 הרומנטי מדגים את היכולות האקוסטיות של הלהקה. Let's call it off, שכאילו נשלף מהסיקסטיז, מייצג מבחינתי באופן מושלם את מהות האלבום. הגיטרות, הבס, התופים והשירה הכפולה מתחברים יחד בצורה כל כך טובה ונכונה, שלא נותר אלא להתפעל. וכל זאת בלי שאמרתי מלה על Amsterdam הסינת-פופי והכאילו-אדיש, Roll the credits התיאטרלי, Poor cow המשעשע ו-The Chills הפנטסטי.

כדי להמתיק את המלנכוליה שהם כל כך אוהבים, PB&J זורקים לתוך מרק הפופ הזה אלמנטים מקוריים ובלתי צפויים. הפרקשנים המגניבים והבסים הרועשים, הלחישות והקלידים המשונים מוסיפים קסם שלא נראה כמותו בפופ המודרני. מחד, המלודיה חלומית וחללית, כאילו מנותקת מהעולם. מאידך, היא מכה במאזין מהלומות כאילו מדובר באלבום לואו-פיי מחוספס מהאייטיז.

אין הרבה אלבומים שאני יכול לשמוע מההתחלה ועד הסוף, שעדיין מרגשים אותי בכל פעם מחדש. בכל האזנה יש ציפייה לגלות צליל או משפט שלא שמתי לב אליו קודם. כמו אמריגו וספוצ'י המפליג באוקיאנוס וחש בקרבת יבשת אמריקה, אי-שם בהמשך הנתיב. Writer's Block הוא בהחלט אלבום כזה. נדמה שמחסום הכתיבה היחידי שארע לחבר'ה משטוקהולם היה כשהגו את שם הלהקה.

שתף
אלבומים קשורים:
the shins :: chutes too narrow ||| the stone roses :: the stone roses ||| grandaddy :: the sophtware slump |||

אמנים קשורים:
the apples in stereo || cocteau twins || of montreal || the shins || 

סגנונות נוספים:
Alternative Pop | Pop/Rock | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©