הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Pop
mary ocher :: war songs
haute areal, 2011    [אלבום]
מרי אוצ'ר יוצאת למלחמה בממסד, במין הגברי, בצבא, במסגרת. חמושה בקול המדהים שלה, בטקסטים, בעדשת המצלמה. היא לא תנצח אבל לא יכניעו אותה ללא מאבק. שירי המלחמה שלה הם שירי מחאה פוצעים שבעולם מושלם היו גורמים לכל הלוחמים והלוחמות באשר הם להניח את הנשק עוד לפני היריה הראשונה
מאת: דורון ק בתאריך 28/05/11

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
pet shop boys
very
the beach
boys

sunflower
polish
butterfly

olympic +
remixes
polish
butterfly

olympic +
remixes
various
artists

The Sound Of
Wonder! The
First Wave of
Plugged-In
Pop at the
Pakistani
Picture House
charlotte
gainsburg

5:55
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 8    דירוג הגולשים: 0 (0 מדרגים)

תנועת המרי
רוצים גם?
אוצ'ר נולדה במוסקבה ועלתה לישראל עם הוריה בגיל ארבע. את הקריירה המוזיקלית שלה התחילה בתל אביב ב-2006 עם ההרכב mary & the baby cheeses יחד עם גיל כהן (לשעבר מ-zegunder), אבל שנה אחר כך היא כבר עברה לברלין. אולי הלך לה כאן טוב והיא רצתה להתקדם, או אולי האקסצנטריות לא מצאה בישראל מוצא הולם. לא הייתי שם בזמן אמת בשביל לדעת (אבל הסימנים מראים שהיה מה לשמוע). מצד שני, ברור לי שמרי אוצ'ר מודל 2011 לא מתאימה למזרח התיכון. הארומה האירופאית חזקה מדי בשבילנו. ניאלץ כנראה להסתפק בביקורי מולדת קצרים, כפי שאכן קרה מוקדם יותר החודש, כשהיא הופיעה בין השאר ב'עצמאות בכל מחיר' בלבונטין.



כבר מהרצועה הראשונה מרגישים לאיזה כיוון היא הולכת. למרות שמו, don't come running לא עוסק באקס מיתולוגי, אלא בחייל שעומד לרוץ לקרב בשם העם, המדינה והאידאולוגיה. גיטרה אקוסטית בלבד, בפריטה כבדה ורועמת, מלווה את השירה של מרי. היא מתחילה משפטים בטונים מדודים וממריאה ישר לגבהים אופראים מדהימים, כשהיא מספרת ללוחם את מה שהוא כבר יודע, שאם הוא ילך לאן שרוצים שהוא ילך, הוא ימצא את מותו. עליו לשחק את המשחק אבל גם לדעת מתי להפסיק.

"saying
this is the greatest nation there ever was
and what's the use of even trying?
this is my rifle
and my town
there are many like it
but this one's mine
they dress me in navy blue
oh what a beautiful cardboad view
without my rifle
i am nothing
without me
my rifle's nothing."

מרי ממשיכה להצעיד דמויות בסך, כל אחת והמלחמה שלה, השדים הפרטיים והשלדים בארון. בשיר השני, martin eden – הסופר המיוסר, פרי עטו של ג'ק לונדון – מקבל כאן מעמד של פטרון ליוצרים ולאמנים הנאבקים שקולם יישמע. השיר הבא שובר את הלחנים הגסים של קודמיו עם מלודיה דקה ועדינה יותר. שיר קינה לאנשים שנולדו עם כפית כסף בפה ושבכוחם לחרוץ גורלות. אני חושב על המילה הזאת, socialite: בלתי ניתנת לתרגום ('איש החברה הגבוהה'?), זרה, שייכת לתרבות אחרת. כך מרי אוצ'ר והמוזיקה שלה נתפסת בעיני. אבל גם לזרות יש קסם.

השירים in all guilt and glory ו-them, nomads, מרכיבים יחד פסקול – אולי לסרט קצר שלא צולם מעולם. הרפתקאות וצרות אחרות בדרכה של הגיבורה אל השחרור, אופרה בגרוש שהיא שרה לעצמה בדרכים צדדיות, שדופות רוח, ובסמטאות של ערים נידחות. גם מקומם של אנשי החוק, עורכי הדין והבירוקרטים חסרי הלב לא נפקד. השירים advocate of evil ו-rules, guidelines and the law מוקדשים להם, ולא באהבה. בראשון הגיטרה המינימליסטית חוזרת לטונים הכבדים והמאיימים, בתוספת אפקט קל, להדגשת המסר. את השני מרי מתחילה עם זמזום טום ווייטסי, שלאחריו הקול שוב ממריא גבוה. אבל הפעם הפסגות לא מעודנות אלא חדות ודוקרות, ובצד השני ממתין מדרון חלקלק שאין לדעת מה בסופו.

אוצ'ר יודעת לעשות גם תיאטרון כשצריך. בשיר trampoline היא מתארת ברוך ובאכזריות בחורה יפה ושטחית שהכל מצליח לה בחיים, וההשוואה לחיים האמיתיים ברורה. שיר תאום ל-socialite הנ"ל, ולא רק במלודיה. נראה שהיא מעריכה את האסתטיקה שבמצב החלומי הזה (מבחינה חברתית, כלכלית, או המראה החיצוני) שרק מעט אנשים זוכים להגשים – אלא אם בורכו בעצמות לחיים מושלמות או הורים עשירים, כמובן. ב-on the streets of hard labor, אולי השיר הנגיש ביותר שלה (בעיקר בזכות הקלידים שמתווספים כאן לראשונה), אוצ'ר מציגה את מנעמי העולם המודרני דרך עיניהם של האנשים הקטנים, קשי היום, הנאבקים יום יום על מנת לשרוד.



החיילים הם המוטיב הדומיננטי, בתור המייצגים הטבעיים למלחמה שעומדת במרכז האלבום. החל מהקרבות המדומיינים ב-six dead white men עם הגיטרות המנסרות ברקע, וכלה בשיר המחאה הספק נואש, ספק לגלגני smallheads. באחת מעבודות הצילום שלה אוצ'ר הדביקה שפמים קטנים ושחורים לששה אנשים רגילים והפכה אותם באחת ליצורים חורשי רע. היא ביקשה לומר שהשנאה קיימת בכל אחד מאיתנו, ויכולה לפרוץ החוצה בקלות. בשם המאבק ברוע, שאינו בהכרח צודק ונכון, אנשים מתים במלחמות. האם מרי אוצ'ר שמה לה למטרה למגר את הרוע בעולם, וכתוצאה מכך, את המלחמות? לא ברור. הרושם הנוצר מהאלבום war songs הוא שהיא מבקשת לשרטט תמונה של המצב הקיים, למצוא את מקומה בתוכו, לשרוד איכשהו. אומרים שלקראת ההקלטה של האלבום הבא שלה היא אימצה את קינג קאהן כמנטור – אולי הוא יעזור לה גם למצוא פתרונות.
שתף
אלבומים קשורים:
zegunder :: tumbelweeds ||| the lonesomes :: a tribute to the great outdoors ||| duralex sedlex :: nosferatu |||

אמנים קשורים:
צ'רלי מגירה || טל וייס || githead || 

סגנונות נוספים:
Alternative Pop | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©