הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: עברית
friday night sissy fight :: the minimum wage ep
הוצאה עצמית, 2011    [EP]
אירוני למדי שהאי.פי שלהם נקרא The Minimum Wage EP. הוא תעודת העניות העגומה ביותר של הסצנה בארץ, והדוגמה הטובה ביותר לאיך לא לבזבז 4100 ש''ח שקלים שמרוויחים בעבודה מיוזעת במטבח קטן ואפלולי של פאב בעיר התחתית בחיפה
מאת: St. Nicky בתאריך 01/08/11

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
איזי
והפתולוגים

פרויקט המרה
השחורה
דקה ואבינועם
שטרנהיים

ערב
טרנסטקטואלי
לשלושה קולות
וגיטרה
מוטי ביקובסקי
מוטי ביקובסקי
סגול 59
שני הצדדים של
סגול 59
יהוא ירון
דברים
יומיומיים
כאלה
אהוד בנאי
והפליטים

אהוד בנאי
והפליטים
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 0 (0 מדרגים)

ליל הפאנקיסטים הארוכים
רוצים גם?
אני מטבעי אדם נעים ונוח לבריות, ולכן גם הביקורות שאני כותבת נוטות להיות אוהדות ובונות. אולם הפעם אחרוג ממנהגי, ואנצל את הפלטפורמה כדי לשחוט סוג של פרה קדושה מקומית. בדעה צלולה והכרה מלאה אני אבקר את דין קליין, עופרי קרישר, גיא גלר ואריאל אוליבה היודעים בתור Friday Night Sissy Fight, ה'איט בויז' ויקירי הסצנה, ואסתכן בשואה חברתית והכל למען האמיתות המוזיקליות שלי. לטובת אלו שלא מעורים במתרחש בביצת הפאנק הקטנה והמסריחה, לבקר את הפריידי זה כמו ללכת בחיפה ולצעוק שלפלאפל אוריון יש טעם של גללי חמור.


אירוני למדי שהאי.פי שלהם נקרא The Minimum Wage EP. הוא תעודת העניות העגומה ביותר של הסצנה בארץ, והדוגמה הטובה ביותר לאיך לא לבזבז 4100 ש''ח שקלים שמרוויחים בעבודה מיוזעת במטבח קטן ואפלולי של פאב בעיר התחתית בחיפה. במחשבה שניה, אם הבחירה היא בין לקנות אי.פי בינוני מינוס ולהוסיף עוד קעקוע ניו סקול לשרוול העמוס מדי, אני אחזור בי מההצהרה לעיל.


האמת שהיא הפריידי הם לא להקה גרועה, והם עשו כברת דרך מרשימה מההופעה הראשונה שלהם בחוף פלמחים, שגרמה לי לתחושת מבוכה קלה. מצד שני הם גם לא נכנסים לקטגוריה של להקות טובות באמת, שמנגנות בצורה יוצאת מן הכלל או מביאות משהו ייחודי. וזו בדיוק הבעיה שלהם, והרעה החולה שתקפה את המוזיקה באזורנו – הבינוניות. הנטיה הזאת להמשיך וליצור מוזיקה שכבר נעשתה בעבר, על ידי להקות אגדיות, וכדי להוסיף חטא על פשע, למחזר את זה בצורה פחות מוצלחת.


האירוניה נמשכת עם הרצועה הראשונה, Shattered Hope, בעיקר אם קיוויתם למצוא כאן הארדקור ישראלי בועט. בעצם יש כאן נסיון חיוור לחקות להקות כמו ה Cro-Mags ו-Minor Threat, והתוצאה היא שיר שנשמע מבולגן, שירה כמעט היסטרית שמאפילה על ריף גיטרה חביב למדי, וכל זה לוקח הרבה יותר מדי זמן – בערך תשע דקות.




המצב משתפר במעט ברצועה הבאה, וגם האורך מתקצר. המסקנה היא שזה שיר שהייתי שומעת עוד פעם, אבל אני די בטוחה שכבר שמעתי אותו באלבום של להקה אחרת. When You Piss in your Pants, You Only Stay Warm For So Long ממשיך במגמת השיפור, אבל לא באמת מגיע לשיא. אם יש נקודת אור באלבום הזה עד עכשיו, זה אריאל אוליבה המתופף, שעושה עבודה יוצאת מן הכלל ומציל אותו משממון.


He's a Very Delicate Flower, Yes?, הרצועה שסוגרת את האלבום, שוב נופלת בין הכיסאות: הריף של הגיטרה איטי מדי, כמעט עצל, לא מספיק כבד בשביל הארדקור, ועדיין השיר לא מתאים לשום קטגוריה אחרת. ייתכן שזה עניין של טעם והעדפה אינדיבידואליים, אבל השירה לא יושבת טוב, יש לה נטייה להיות צווחנית מדי ומבולבלת, והבס נבלע לחלוטין בתוך הכאוס.


בשורה התחתונה, The Minimum Wage EP הוא אי.פי סביר עם הפקה לקויה, שלא מחדש ולא מרגש. בתום הרצועה האחרונה נשארתי עם טעם לוואי חזק למדי של פספוס. עוד להקה עם יכולות לא רעות בכלל, שבוחרת ללכת על בטוח ובדרך הולכת לאיבוד. קשה להתנער מההרגשה שהפריידי יכלו להוציא מעצמם הרבה יותר, אבל הסתפקו בתוצר שהוא ממוצע לכל היותר – ואפילו מכעיס לעיתים – ששומעים בו ניצוצות מוזיקליים של פוטנציאל לא ממומש. אבל כנראה שזה הלך הרוח באזורנו.


מקור ההערצה הכמעט אלילית לה זוכה פריידיי הוא בהופעות החיות, אליהם מביאים חברי הלהקה אנרגיות ולהט שנעדרים מההקלטות. עם מוזיקה בינונית ו-attitude של הארדקור ניו יורקי מהאייטיז, הלהקה הפכה למותג שמוכר יותר חולצות מתקליטים. הם התברכו בלוק הנכון, בחוש סטייל מפותח ובכישורים סוציאליים מעוררי קנאה, ובמציאות של היום זה מספיק בשביל לפצות על מוזיקה בנאלית. אם הם היו מנגנים כמו שהם נראים, הם היו הלהקה הכי טובה בארץ. עד אז הם ימשיכו לעבוד בתו השמיני בשביל שכר מינימום.

03 Friday Night Sissy Fight@Bloom Bar, TLV, 28.05.2010 from pasiflora69 on Vimeo.

שתף
אלבומים קשורים:
gg allin :: hated ||| the germs :: gi |||

אמנים קשורים:
gg allin || the germs || 

סגנונות נוספים:
Hardcore Punk | Punk Revival | Skate-Punk | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©