 רוצים גם? |
|
 |
''הם נראים לי די אפלים'', טרחה לציין עלמה חביבה בפני, לאחר שסקרה קלות את הפן הויזואלי של שמונת חברי The Warlocks. שפתיים חתומות, משקפי ריי-באן כהים, פסון של עמודי חשמל ובגדים כהים הופכים את הקבוצה הזו למרשימה, טרם נבדק הפן המוזיקלי שלה. ובכל זאת, למי בכלל אכפת מהצווארון הסיני בז'קט העור של המתופף, כשהאלבום של ידידיו ושלו הוא הדבר הכי ''הזוי-מטלטל-מגרה-עושה חשק לסמים'' שאפשר לשאוף עכשיו.
בובי הקשר הסולן הקים את הלהקה בקליפורניה ב-1998, כשהוא מבסס את הצליל שלה על גיטרות סמיכות בארבעה ערוצים נפרדים. לקח את הוולווט אנדרגראונד וחיבר ל- Spacemen 3 וקיבל דגם משופר ומגוהץ של הבלק רבלז. וכל זה, מבלי שבכלל התכוון. הרצון להישמע מסטול עם גיטרה לא היה בולט כל כך כבר הרבה זמן, אך הנה מגיעים יורשיו החדשים של ג'ייסון פירס.
האלבום נשמע ברובו כמו פסקול לצעידה מסוגננת על מדרכות מרכז אורבני גדול. נסו לדמיין את עצמכם צועדים ברחוב בנונשלנטיות מופגנת, דומה לזו של ריצ'רד אשקרופט בעבר, כשכל בני האדם מתבוננים בכם. על אפכם מונחים משקפי שמש וצעדיכם מחושבים, מתוזמנים וסימטריים. זה הזמן לצרף את הפסקול לפוזה. קבלו את ''Shake The Dope Out''- הפותח של האלבום והשיר שיבהיר הכל: פה היו מסטולים.
והם באמת היו מסטולים, כנראה כי הם כאלה. בכל אחד מהשירים נמצא אזכור כלשהו לתרופה מסוימת ולהשפעותיה. השימוש החוזר במוטיב הריחוף האל-טבעי הופך לפרקים למוגזם. הוא הופך לכזה, במיוחד כשמנסים להתמקד במילים ומגלים שהמסר המרכזי הוא, שצריך לגלגל נכון. כל העסק מתחיל להראות מזויף מעט, אבל תמיד אפשר לפסוח על ההתמקדות בליריקה. בכל מקרה הם רוצים שנהיה מסוממים ולא נתייחס למלל.
הבעיה היא שגם אם מתעלמים מהמילים, הרצועה השלישית קליטה וסוחפת מדי, מכדי שנעלים אוזן מפזמונה. ''אני מבזבז את זמני איתך, בייבי בלו שלי'' שר הקשר עשרות פעמים ויוצר במו לשונו את הלהיט הגדול של האלבום. ''Baby Blue'' הוא שיר ההתארגנות למסיבה האולטימטיבי. מסוג השירים שכיף למדוד בגדים כשהם ברקע ולנענע את הישבן מול המראה. מסוג השירים שבקליפ שלהם תהיה מסיבה אפופת עשן ועמוסת לחיצות ידיים, והגיטריסט יישב אחרי ההופעה על הבר ויקרוץ לכל מיני כוסינות.
לא כל יום מוצאים רצועת שירים מרוכזת על תקליטור אחד, שגורמת לך לרצות לעשן שוב ולהקים להקה בועטת ורצינית שתרה במועדונים אפלים ומקפיצה צעירים לתקרה. שוב, אחרי חודשים, בא לך להיות כוכב רוק. ואם זה מה שהאלבום הזה עושה לנפש, אז כנראה שבאמת יש בו משהו.
