הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Pop
the cardigans :: long gone before daylight
universal, 2003    [אלבום]
כל שיר כאן יכול להיות שיר ששלחתם פעם לחברה שלכם כשהייתם יחד ועכשיו אתם כבר לא יכולים לשמוע אותו בלי לחשוב עליה, גם אם במציאות לא שלחתם לה שום שיר מכאן
מאת: אנגלופיל בתאריך 20/09/11

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
lady gaga
the fame
monster
pink
i'm not dead
avril lavigne
let go
marc almond
tenement
symphony
echo image
compuhonic
sophie ellis
bextor

read my lips
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 5.5 (2 מדרגים)

אחרי הסערה
רוצים גם?
סוף. היה משהו ונגמר. מערכת יחסים, תקופה, כל דבר. זה לא אלבום הפרידות המושלם – אין כאן שיר באמת שבור כמו “Caramel” של בלר לדוגמה. כנראה שאלבום שבנוי כולו סביב הקול של נינה פרסון לא באמת יכול להיות כזה, אלא תמיד יותר מתוק ומנחם.

ועדיין.



מההצהרה "אם זאת תקשורת, אני מתנתקת" ועד לנדודי שינה משתקים, האלבום תופס ולא עוזב. מערכת היחסים כאלימות, מטפורית ו/או אולי פיזית; תחינה לכל מי שיכול ולא יכול לעזור לך לצאת מהבדידות; וגם שני שירים על התקופה השמחה של מערכת היחסים, כי נו, צריך סינגלים שימכרו את האלבום איכשהו. “A Good Horse” הוא היחיד כאן שלגמרי מזכיר את הקרדיגנס של פעם – מילים מלאות שמחת חיים, גיטרות נותנות בראש והקול של נינה פרסון מעל הכול. לא מעט ילדי אינדי התאהבו בה אז, אבל אני מעולם לא הייתי ביניהם – היופי שלה קר מדי. לא כך לגבי המוזיקה, לא כך לגבי האלבום הזה. כל שיר כאן יכול להיות שיר ששלחתם פעם לחברה שלכם כשהייתם יחד ועכשיו אתם כבר לא יכולים לשמוע אותו בלי לחשוב עליה, גם אם במציאות לא שלחתם לה שום שיר מכאן.

מושלם זה לא. כמו שמערכת היחסים לא הייתה מושלמת – גם האלבום נעשה משעמם ושגרתי משיר 8 ואילך, בדרכו אל הסוף הבלתי נמנע. ועדיין אחרי הסוף תמיד זוכרים רק את הרגעים הטובים, ו-“Please Sister” בראשם. אין רגע נואש יותר בשום אלבום אחר של הקרדיגנס. אין רגע נואש יותר מהרגע שבו אתה מבין שהפעם שוב נשארת בלי אהבה.

יש מין מוסכמה כזאת, קצת לא הוגנת, שבה כאשר קיימת להקה שכל חבריה בנים ורק הסולנית היא בת, הסולנית נוטה לתפוס את כל תשומת הלב. זה לא היה מוצדק ב-First Band On The Moon וב-Gran Turismo אבל כאן זה מוצדק. נינה פרסון לא הייתה יוצרת מאז ומעולם – בשני האלבומים הראשונים, Emmerdale ו-Life, היו אלה פיטר סוונסון הגיטריסט ומאגנוס סוונינגסון הבסיסט שכתבו את מרבית החומרים. פרסון התחילה לכתוב רק ב-First Band ו-Gran Turismo אך באלבומים האלה הנגינה המצוינת של שאר חברי הלהקה הייתה עדיין בולטת. לא כך באלבום הזה, שבו כלי הנגינה רק משרתים את פרסון, שחזרה אינטרוספקטיבית מתמיד מפרויקט הסולו שלה מ-2001, A Camp. ב- "03.45: No Sleep" בעל השם הגאוני אפילו כלי נגינה כמעט ואין, רק פרסון וצרצרים. כאב הלב במרכז, כל השאר זה רק תפאורה.

[איזה מגניב זה לכתוב שמות בשוודית. לרגע אפשר לחשוב שאנחנו מדברים על סיגור רוס.]

התלבטתי אם להתייחס לנושא הסגנון המוזיקלי של האלבום. בסוף הבנתי שזה לא משנה. כן פופ, לא פופ, השפעות קאנטרי, לא השפעות קאנטרי. כשחברה שלך זורקת אותך 30 פעם בשנה אחת אתה תייבב כמו כלב קשור לעמוד חשמל מול בנק גם מול קליפ של קלי קלרקסון, בהנחה שזאת המוזיקה שהיא אהבה.

אז היא אומרת שאם זאת תקשורת היא מתנתקת אבל אף פעם אי אפשר באמת להתנתק. אליוט סמית שר “Everything Reminds Me Of Her” ו-“Everything Means Nothing To Me” אבל באיזשהו שלב עובר למארש ביטלסי עליז. נינה פרסון מתחננת לאהבה לאורך כל האלבום, בנימוס שוודי אמנם, אבל כמעט בלי רגעים שטופים באור שמש. גם הסינגלים השמחים, “You’re The Storm” ו-“For What It’s Worth”, הם יותר דמדומים מבוקר, ודמדומים של 2003, לא מהיום. עכשיו הכול מתרוקן ממשמעות, ולמרות שאתה מכיר את הקלישאות על הדגים בים ועל האוטובוס השני שיבוא, לתקופה ארוכה אתה עדיין מושיט את היד כלפי מעלה לפני השינה בלי להתכוון וקורא בשם שלה, וכמה שהיא לא פגעה בך, יש בזה מן הנחמה. האלבום הבא של הקרדיגנס, Super Extra Gravity, ניסה להמשיך בדיוק באותו הקו. פלא שהוא כשל? אתה כבר צריך מישהי אחרת. עכשיו אין.

שתף
אלבומים קשורים:
nina hagen band :: unbehagen ||| mazzy star :: so tonight that i might see ||| peter bjorn and john :: writer's block |||

אמנים קשורים:
the beach boys || sophie ellis bextor || emiliana torrini || 

סגנונות נוספים:
Alternative Pop | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©