 רוצים גם? |
|
 |
Choice היא סדרה מבית לייבל ההאוס Azuli, שתת הכותרת שלה היא ''מבחר קלאסיקות'', כאשר כל פרק בה הוא אותו סיפור דרך עיניים שונות של כל מיני דמויות מפתח בעלילה המרתקת של ההאוס. ואם בפרק הראשון (2000) המצלמה מוקמה בעיר שיקגו, דרך עיניו של פרנקי נאקלס, האב-הרוחני של ההאוס, ואת הפרק השני (2001) צילם פרנסואה קבורקיאן הצרפתי שנקלט קשות בסצנה הניו יורקית עוד בימים שההאוס היה ברחמו של הדיסקו, כעת מגיע הפרק השלישי עם דני טנגליה, על כל המוניטין המכובד שלו (הפקה + מיקסוס + תיקלוט), במשבצת הנציגות של העיר מיאמי.
את האוסף בחר טנגליה לערוך על פי זכרונות אישיים ששזורים עם ההיסטוריה של ההאוס דרך השנים עד ימינו אנו (קטעים מ-99' ו-2002), ואת תהליך הרכבת הטרקליסט הוא מסביר בפרוטרוט בחוברת העטיפה, על כל ההיבטים האישיים וההיסטוריים שבו. החוברת המהודרת כוללת בנוסף גם את סיפור הנהירה האישית של טנגליה אל ההאוס, וביוגרפיה מפורטת שלו (שלא נכתבה על ידו כמובן).
הטרקסילט כולל את כל השמות הגדולים: מיטב המפיקים כדוגמת לארי לוואן (ברמיקס אדיר ל-''Imagination''), לארי הרד (שכתב עבור קריס קולמן), מרשל ג'פרסון (שהפיק את ויקי מרטין), פרנקי נאקלס (אם אי פעם חיפשתם קטע שמסביר ללא מילים מהו תענוג, הרי לכם) וכו'; את מיטב הווקאליסטים כדוגמת Adeva המהוללת, רוברט אואנס (ששר עבור As One); קלאסיקות מועדונים מונומנטליות כדוגמת Nomad (שדוגמת בכלל קטע של Ten City, ''Devotion'', אגב ווקאליסטים מהוללים), ו-Designer Loops (הסמפל ''If you gotta believe in something, why not believe in me?''); קטעי פרוטו-האוס/דיסקו פרימיטיביים שקשה להאמין שנוצרו כל כך מוקדם, כדוגמת שני הקטעים שפותחים את שני הדיסקים, ''Was Dog A Doughnut'' של קאט סטיבנס ו-''Atmosphere'' של Cloud One (מ-ד-ה-י-ם להיווכח בעובדה שקטע שנוצר ב-1976 נשמע טרי כאילו שהוא נוצר לפני חודשיים!!!).
מדני טנגליה - שבמהלך 20 השנה האחרונות דרך על כמעט כל פיסה של המקצב, החל מדיפ האוס ועד לפרוגרסיב טראנס (האמת היא שדווקא לא בצורה הכי משכנעת בכל פרק באבולוציה התקליטנית שלו) - אי אפשר לקחת דבר אחד, את עצם העובדה שהוא אוצר בלום והסטוריית האוס מהלכת. את הסיפור הזה הוא הצליח להעביר בצורה הכי טובה חכמה, אמינה ומהימנה שרק יכול היה להעביר, האוסף מלוקט קלאסיקה לקלאסיקה, דני טנגליה מתעלה על העילוי שהוא עצמו, ומביא תנ''ך (בפן ההיסטורי שלו, לאו דווקא הקונספטואלי) חשוב שכל שוחר האוס חייב לעצמו. ופיט טונג אמר שטנגליה מבטאים עם ג', הוא סמכות מספקת בהחלט.
