הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
red hot chili peppers :: blood sugar sex magic
warner bros., 1991    [אלבום]
ניתן להבחין בו לראשונה בתהליך התרככות שע(ו)בר על הלהקה ממוסיקת הFאנק-Pאנק שאפיינה אותם בתחילת הדרך, באמצע שנות השמונים, ועד למיינסטרים של ''By The Way''. הדבר בא לידי ביטוי בנגיעות המלודיות, הידידותיות יותר למאזין - שמתחזקות ומודגשות יותר
מאת: חבלהתאמץ בתאריך 06/05/03

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
coldplay
viva la vida
or death and
all his
friends
world party
dumbing up
syd barrett
barrett
placebo
meds
various
artists

Anthology of
american folk
music
genesis
foxtrot
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 8.5    דירוג הגולשים: 8.6 (22 מדרגים)

טאץ' Fאנקי   מתוך פרוייקט שורשים
רוצים גם?
הדיסק הראשון שקניתי. לא האלבום הראשון, לא. היו לי כבר את כל האלבומים של הביטלס וכמה אלבומים של בואי בקסטות, אבל Blood Suger Sex Magik היה האלבום הראשון שקניתי בדיסק.

זו לא היתה קניה כבדרך אגב. בערב שלפני כן הגיע אבא כשהוא סוחב מהאוטו מערכת עם CD וביום שלמחרת הלכנו אני ואמא ברוב חגיגיות לקנות את הדיסק שיחנוך אותה. באותו זמן, החלק שהיה מוקדש בחנויות התקליטים לקסטות ולדיסקים היה פחות או יותר שווה, אך עדיין עם יתרון קל לקסטות, וכמובן שעד שלא היה לי CD בהישג יד, ראיתי בדיסקים קונספירציה שנועדה להעלות את מחירי התקליטים ובטח שלא הבחנתי בהבדל כלשהוא בסאונד בין דיסק לקסטה. וכך, באותו יום הלכתי בהתרגשות לאזור של הדיסקים (מה אזור? ס-ק-ש-ן !) הבעיה היתה שלא הייתי לבד, להזכירכם, גם אמאלהתאמץ היתה איתי, ויתר על כן - אצלה היה הכסף.

כך שעמדה בפני משימה לא פשוטה: לקנות אלבום טוב ושיהיה קביל גם בעיניה, אולם מכיוון שלא מצאתי שום אלבום של הביטלס שלא היה לי כבר, ובואי לא היה כוס התה של אמא, התחיל להיווצר אצלי חשש כבד ביותר שהדיסק הראשון שיצא לי לשמוע יהיה איזה נורית גלרון (שזה אגב, לא כ-ז-ה נורא, בדיעבד), יהודה פוליקר, או אפילו הגבעתרון (הצילו!!!).

למרבה השמחה, המוכר, פריק חביב שסביר להניח שהיה צעיר יותר ממה שאני היום, הבחין כנראה במצוקתי והציע לי את האלבום החדש של ה-Red Hot Chilli Peppers: דם סוכר סקס קסם. הרצועה ה-11 באלבום היא, למי ששכח: ''Under The Bridge'', להיט שבאותם ימים (ז''א 1991) הושמע ברדיו ואף שודר בטלוויזיה בתדירות היסטרית (והימים הם טרום ה- MTV וגלגל''צ) ואמא שלי, כמו כל אחד אחר, הוקסמה מן הבלדה המדהימה הזאת; שיר שהוא באמת יציאה של אחד למיליון, והסכימה לקנות את האלבום. אפילו אחרי שהמוכר החליט, בחוסר תזמון מוחלט, להשמיע לחבר שלו את ''Give It Away'', היא לא שינתה את דעתה (אמא בשל סיבה שאינה ברורה לי, פשוט אוהבת סלאפ!) ו-BSSM היה לדיסק הראשון שלי.

בטח שמתם לב שאני בכלל לא מתייחס לאלבום עצמו. למה לטרוח? הרי רוב הסיכויים שמי שקורא את הביקורת הזו כבר מכיר אותו מכל הכיוונים! ובכל זאת, סקירה קצרה: האלבום, שהוא החמישי ללהקת Red Hot Chilli Peppers (שכללה בהיווסדה גם את הגיטריסט המנוח הלל סלובק - ישראלי יליד חיפה שעבר עם הוריו לקליפורניה כשהיה בן 5), הוא מאושיות הFאנק-רוק וכולל להיטים כמו ''Under The Bridge'', ''Breaking The Girl'' ו-''Give It Away''.

ניתן להבחין בו לראשונה בתהליך התרככות שע(ו)בר על הלהקה ממוסיקת הFאנק-Pאנק שאפיינה אותם בתחילת הדרך, באמצע שנות השמונים, ועד למיינסטרים של ''By The Way''. הדבר בא לידי ביטוי בנגיעות המלודיות, הידידותיות יותר למאזין - שמתחזקות ומודגשות יותר, אם כי לאורך כל האלבום בולטים עדיין הכיפיות, הFאנקית והליכלוך של הPאנק, ששומרים עליו מלהפוך, למרות הצלחתו המסחרית, לעוד מוצר גלגל''צי טיפוסי.

באלבום, כפי שציינתי, ישנם טרקים רועשים במיוחד לצד בלדות נוגות, אבל בכל השירים ניתן להרגיש איזה טאץ' יחודי [הרבה מכך הוא תוצאה של עבודת הגיטרה של ג'ון פרושיאנטה, אשר מוכיח שהוא הרבה יותר מאשר מעריץ חקיין של הלל סלובק (מה שהוא אכן היה בהתחלה)], איזשהו אופי סאונד שניתן להבחנה בכל השירים ולמעשה עושה את ההבדל בין סתם מספר שירים המופיעים באותו דיסק, לבין אלבום מגובש.

זה לא שכל טרק באלבום הוא יצירה מושלמת כמו ''Under The Bridge'', יש גם רגעים צעקניים מדי לטעמי או שירים שהיו יכולים להיגמר איזה בית וחצי מוקדם יותר, אבל אנטוני קידיס (שירה) פלי (בס) פרושיאנטה (גיטרה) וצ'ד סמית' (תופים) דחפו לתוכו סמים ומוות, אהבה וסקס - הרבה סקס, עטופים בבס-תופים בן-זונה (אוי איך שאני שונא להיגרר לניתוחים מוסיקליים שכוללים את הביטוי ''בס-תופים'', אבל מה לעשות, יש ביקורת לכתוב), גיטרות מדויקות ושירה שנוגעת איפה שצריך, ויצרו אלבום מופתי שיש לו מקום של כבוד בתקליטיה של הח''מ.
שתף
אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים:

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©