הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
deus :: worst case scenerio
island, 1994    [אלבום]
היופי אצל דאוס הוא שהמוסיקה שלהם ממש, אבל ממש לא רגילה. אם באמת רוצים לכבול אותם תחת הגדרה אחת (וזה די קשה), פופ-ניסיוני יהיה המונח הקרוב ביותר. דאוס לא מפחדים משום אמצעי מוסיקלי על-מנת לבטא את מה שהם חושבים
מאת: nemOi בתאריך 06/05/03

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
מיכל קהן
מיכל קהן
opeth
my arms, your
hearse
okkervil
river

black sheep
boy
deus
my sister is
my clock
electronic
electronic
kitzu
חול
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 9.5    דירוג הגולשים: 7.8 (13 מדרגים)

רוצים גם?
יש מספר הרכבים שמצליחים לעשות משהו כל כך כנה, כל כך מקורי - ולזכות בצדק בהכרה הראויה לו. דאוס כאילו צצו משום-מקום. אי שם בבלגיה, 1991, הם הסתתרו ותפקדו בעיקר כלהקת קאברים. הם ניגנו את השירים של הלהקות שהם אוהבים כמו ולווט-אנדרגראונד, פיקסיז וניל יאנג. מאוחר יותר החליטו ליישם את ההשרשות שננטעו בהם מהאמנים. מישהו החליט לתת להם צ'אנס והם הוציאו אי.פי קצרצר בשם Zea. אחרי מספר הופעות בלונדון, כמה חליפות מ-Island החליטו להחתים אותם, ובכך היו ללהקה הבלגית הראשונה שהוחתמה בלייבל בין-לאומי.

וכך, בשנת 1994, יצא אלבום הבכורה בעל השם המבטיח, Worst Case Scenerio. הדביו עשה רעש והתקבל בהתלהבות ברחבי העולם, וכן, גם אצלנו בישראל (דאוס אפילו הופיעו ותיקלטו כאן מספר פעמים). מאז הם בנו לעצמם מעמד של סטארים שלא ממש מעניין אותם מה אומרים עליהם, דיברו על צילומי סרט פורנו בהפקה עצמית שלהם והשתתפו בפרוייקטים צדדיים יותר כמו Kiss my jazz. היום דאוס היא להקה נחשבת ומצליחה.

היופי אצל דאוס הוא שהמוסיקה שלהם ממש, אבל ממש לא רגילה. אם באמת רוצים לכבול אותם תחת הגדרה אחת (וזה די קשה), פופ-ניסיוני יהיה המונח הקרוב ביותר. דאוס לא מפחדים משום אמצעי מוסיקלי על-מנת לבטא את מה שהם חושבים. אם זה שימוש בכלים קבועים ככינור, טימפני (?) ומאראקס (??), אם זה שימוש בפידבקים מחרישי אוזניים ודרונים אינסופיים ואם זה סשן ג'אז אפלולי - הכל מתקבל ועובר בשקט ובלי הרבה פוזה מרצועה לרצועה, ואתם יודעים מה? לא מרגישים את זה אפילו.

הקטע הפותח ''Suds & Soda'', שגם יצא כסינגל מצליח, נפתח בקטע כינור קצרצר שפורץ להימנון גראנג'י רווי דיסטורשן וצווחות של מילים פסיכיות ומשעשעות (''Suds and soda mix o.k with beer). משם בא שיר הנושא שנשמע כמו קטע מאיזה מועדון ג'אז אוונגרדי וממשיך לג'אם גיטרות, ואז מגיעה הרגיעה עם ''Jigsaw You'' היפהפה, מעין קטע פינק-פלוידי עם הרמוניות נעימות - קונטרה לקטעים הקודמים.

חשבתם שזהו? מכאן זה רק מתפרע ומתפרע. כשמתחילים לשמוע קטע, לא כל-כך ברור איך הוא ייגמר. רצועות כמו ''Morticia Chair'' ו-''Let Get Lost'' לא חפות מקטעי נויז מתמשכים, ו-''Great American Nude'', היציאה הביזארית ביותר באלבום - קטע אקספרימנטלי שבנוי בחופשיות משעשעת, עם ברווזים (???). ואה, כן, הם גם מסמפלים את זאפה.

אז מה בעצם האלבום המבולבל (המונח באנגלית ''sprawling'' נשמע יותר טוב) הזה עושה כל-כך הרבה רעש? כנראה כי למרות (ובזכות) הרעש - דאוס עדיין מתעקשים לעשות פופ. וזה אומר שירים נגישים שטוב לשמוע. הם מצליחים בגאוניות להגדיר מחדש שירי פופ ומארגנים אותם מחדש - עם כלים איזוטריים, מילים פסיכדליות והרבה שאיבה וניצול של חומרים מהאנדרגראונד לטובת יצירה נגישה יותר, אבל גם חושבת יותר.

כשאומן מצליח להביא אמירה אישית וייחודית, אך עדיין לגעת ביותר אנשים - מלאכתו נעשתה. דאוס מצליחים באלבום בכורה להביא את פרץ היצירתיות וחוסר שימת הזין שלהם וליצור את אחד מהדביו המוכשרים של הניינטיז.
שתף
אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:
bauhaus || captain beefheart || pavement || pixies || sonic youth || velvet underground || frank zappa || 

סגנונות נוספים:

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©