הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
metallica :: master of puppets
elektra, 1986    [אלבום]
השיר הפותח הוא ''Battery'', שעוסק כולו באלימות ובאנשים שמחפשים אותה. השיר הזה הוא חלק קבוע מהופעותיה של הלהקה מאז צאת האלבום, ומשנת 1991 הוא מהווה את שיר הסיום בהופעות, שבו מוציאים המעריצים המשולהבים את כל האנרגיה שעוד נשארה בגופם על ''ריקוד'' פוגו מטורף
מאת: jammer בתאריך 23/06/03

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
stereophonics
just enough
education to
perform
of montreal
aldhils
arboretum
pj harvey
4-track demos
radiohead
the bends
the beach
boys

pet sounds
tsuky
pending doubt
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 8.9 (20 מדרגים)

Master Of Puppets
רוצים גם?
השנה הייתה 1985, ובזמן שבעולם שלטו הסינת'-פופ וסצינת ה-''רוק'' האמריקנית (שהייתה בעצם פופ עם מעט יותר צעקות וזמרים בעלי שיער בלונדי ארוך ותווי פנים חלקים ונשיים - ''בון ג'ובי'' לדוגמא) ביד רמה, במערב ארצות הברית פעלה לה להקת מטאל שלא נשמעה כמו שום דבר אחר באותה תקופה- היא הייתה צעקנית, מלוכלכת, פרועה ובעיקר- כשרונית עד אימה.

שמה של הלהקה הוא, כמובן, ''מטאליקה'' ואלבומם השלישי- ''אדון הבובות'', ששינה את הכל מן הקצה אל הקצה. אבל אני מקדים את המאוחר.

בשנת 1980 מפרסם לארס אולריך, בחור צעיר ממוצא דני ומעריץ של רוק כבד בריטי הודעה בעיתון מקומי בלוס-אנג'לס (''Recycler'') שבה הוא מודיע שהוא מחפש חברים ללהקת רוק. למודעה עונה בחור צעיר אחר- ג'יימס הטפילד, זמר וגיטריסט. הם נפגשים, מנגנים ונפרדים לאחר מכן ללא תוצאות. אחרי שנה הם נפגשים פעם נוספת ומקימים להקה.

עם הזמן מצטרפים עוד חברים ללהקה, ביניהם גם דייב מוסטיין. הלהקה מוציאה את אלבום הבכורה שלה - Kill Em All. דייב מתגלה כשתיין כפייתי ונבעט מלהקה (ומקים להקה מתחרה, Megadeth), ו-רון מקגובני, הבסיסט, מתפטר ומוחלף ע''י קליף ברטון שמציב תנאי להצטרפותו- הלהקה חייבת לעבור לסן פרנסיסקו. הם עוברים.

הלהקה החדשה מוציאה עוד אלבום, Ride The Lightning, ומגדילה בצורה משמעותית את מספר המעריצים שלה. בשנת 1985 מקליטה הלהקה את אלבומה השלישי. האלבום הוא להיט ענק (עם מכירות גדלות בהתמדה גם היום, של למעלה מ-3 מיליון עותקים) וזאת למרות שהם לא הושמעו כמעט בכלל במדיה התקשורתית. ועד כאן להיסטוריה (המאד מתומצתת) של הלהקה. עכשיו אפשר לעבור לחלק החשוב - סקירת האלבום.

Master Of Puppets הוא שילוב מנצח של מוזיקה מהירה (ואפילו מהירה מאד) ומילים בוטות ונוקבות העוסקות באלימות, סמים, טירוף, מלחמה ואפילו מדע בדיוני. האלבום הזה, כמו שני האלבומים האחרים החשובים שהלהקה הוציאה בשנות קיומה (Ride The Lightning ו-And Justice For All) נפתח עם גיטרה שקטה ואקוסטית שהופכת אחרי חצי דקה בערך לשיר בעל מהירות בלתי אפשרית בעליל, באלבום הזה השיר הפותח הוא ''Battery'' (מלשון תקיפה, לא סוללה), שעוסק כולו באלימות ובאנשים שמחפשים אותה. השיר הזה הוא חלק קבוע מהופעותיה של הלהקה מאז צאת האלבום, ומשנת 1991 הוא מהווה את שיר הסיום בהופעות, שבו מוציאים המעריצים המשולהבים את כל האנרגיה שעוד נשארה בגופם על ''ריקוד'' פוגו מטורף.

השיר הבא באלבום הוא שיר הנושא (כמו בשני האלבומים האחרים שהוזכרו פה קודם, שגם בהם הרצועה השניה הוא שיר הנושא) והוא אחד השירים שהכי מזוהים עם הלהקה. את השיר כיסו ברבות השנים אין-ספור להקות (שיכלו לעמוד במהירות האדירה שלו ובטכניקה הרבה הנדרשת) ואחד הביצועים הידועים ביותר שייך לדרים ת'יאטר. השיר, שנמשך למעלה משמונה דקות, עוסק בשימוש בסמים ובהתמכרות הטוטאלית אליהם. הסולו המדהים שבו נבחר לאחד מ-''100 הסולואים הטובים בהיסטוריה'' ע''י המגזין הנחשב''GuitarWorld''.

השיר הבא שראוי לציון מיוחד הוא ''Welcome Home (Sanitrium)'', שקיבל השראה מהסרט (והספר) ''קן הקוקיה''. השיר הוא האיטי באלבום ונפתח בסולו יפה, ומתחזק ככל שהזמן עובר ומסיים חזק (מבנה שמזכיר מאד את ''Fade To Black'' מהאלבום שקדם לזה).

באלבום ישנו גם קטע אינסטרומנטלי - ''Orion''. הקטע הזה הוא לפי דעתי אחד מפסגות היצירה של הלהקה המצוינת הזו. הקטע מחולק לשלושה חלקים, הראשון והשלישי מהירים והאמצעי איטי וחללי (ולכן גם נקרא הקטע על שם קבוצת כוכבים). זהו גם השיר שבחרו חברי הלהקה להשמיע בהלווייתו של הבסיסט שלהם, קליף ברטון, שנהרג ב-1986 כשאוטובוס ההופעות של הלהקה התהפך בשוודיה. האלבום מסתיים כמו שהוא נפתח, בשיר מהיר מאד וחסר מעצורים שנקרא ''Damage Inc''. שעוסק גם הוא, איך לא, באלימות ללא פשרות.

אני לא חושב שיהיה זה פשע לומר שהאלבום הזה הוא אחד מאלבומי הרוק הטובים והחשובים של כל הזמנים. הוא גם כנראה האלבום הטוב ביותר של הלהקה למרות התחרות העיקשת מצד השניים האחרים שהוזכרו פה מספר פעמים. אז נכון שהוא לא מכיל את השיר הטוב ביותר של הלהקה לדעתי ולדעת רבים ממעריציה (השיר הוא כמובן ''One'', שהופיע רק שנתיים מאוחר יותר באלבום הבא) אבל עדיין זהו אלבום מעולה, ולאהוב רוק כבדמטאל בלי להחזיק עותק ממנו בבית זה ממש פשע.
שתף
אלבומים קשורים:
metallica :: st. anger |||

אמנים קשורים:
megadeth || slayer || 

סגנונות נוספים:
Heavy Metal | Thrash Metal | Speed Metal | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©