סיוטים

הסיבה שהצטרפתי ל-ורה ואדים... ובכן, בגלל שאני אוהב מוזיקה... אני חי בשביל מוזיקה... ואגניוולוק זה מוסיקה'' (איגור קרוטוגולוב).

ערפל. סופה נוראית. מאמצים אחרונים להישאר בחיים. וההרגשה שמישהו צופה בך וממש לא רוצה שתצליח. אלה בערך התחושות שתקפו אותי עם קטע הפתיחה של אלבום הבכורה של Agnivolok, וזאת רק ההתחלה.

אגניוולוק, ''שועל-אש'' באוקראינית, הוא הרכב חצי-אוקראיני חצי-ישראלי אשר הוקם בשנת 1999 ע''י ורה אגניוולוק ו-ואדים גוסיס (הוא Chaos as shelter המרתק). ורה התחילה לכתוב שירים בעקבות התאהבות. גוסיס הציע לה לחבר בין הכתיבה, הלחנים והקול הלא שגרתי שלה לנסיונות הסאונד שלו. אל השניים הצטרפו איגור קרוטוגולוב (איגור18, מכנופיית תופת פרופט) על הבס ושוריק וויטס על חליל ושאר כלי-רוח.

התוצאה היתה מיוחדת ומרתקת. קטע ראשון, ''Golden Skull'', הופיע באוסף Tel Aviv Aftermath לבית נביא התופת ואלבום הבכורה יצר ציפייה. המוזיקה של אגניוולוק יוצרת צומת מפגש למוזיקה עממית מסורתית (מאוקראינה, במקרה שלנו) לדארק-אמביינט ונאו-פולק קודר במיוחד.

''אגניוולוק היא המוזיקה שמושמעת בחלומות שלי. אני לא יכולה להגיד אם אגניוולוק שייכת לז'אנר מסוים או לא... שום דבר לא עולה לי בראש. שום סגנון, אף להקה...'' (ורה אגניוולוק).

ההעמדה הכלית יוצרת הרכב לא שגרתי שמשלב בין צ'לו לבס, כלי הקשה מתכתיים ורעשים אלקטרוניים, ויוצרת תחושה על-זמנית שלא משתייכת לשום מקום. נוצר מצב של אי-יציבות, כך שקשה להצביע על ז'אנר מסוים שההרכב הזה יכול להתברג לתוכו.

על רקע לופים של בסים, מוטחים משטחי סאונד סמיכים וקלאוסטרופוביים של לופים מתכתיים ומסכי צ'לו עמוסים, ועם זאת עדינים מספיק בשביל להוות רקע מיוחד ולא אפשרי להתמקדות. הקול של ורה מיוחד במינו. נשמע כאילו היא בוכה כל הזמן - מוציאה בכוח את הטקסט, שמושר בשפת האם שלה, אוקראינית. לדבריה הטקסטים באלבום מושפעים מחלומות שלה ונכתבו תחת התקפי לחץ ודחף עז להוציא הכל החוצה. הכאב פורץ במיוחד בסוף הקטע השני, ''Close'', בו היא מדממת את קולה החוצה, זועקת לעזרה, פצועה.

הדגש באלבום הוא על המוזיקה עצמה ופחות על הטקסט, למרות השפה הזרה לא קשה לקלוט את רגשותיה של ורה כשהיא שרה. בשיר ''Far Away'', רגיעה יפהפיה שקשה שלא להתרגש כששומעים אותה, הרבה בזכות הקול הכנה והלא מקצועי של ורה. אפשר באמת להאמין לה שהיא חיה את השירים האלה והם אלה המניעים אותה.

''אגניוולוק משקפת את דרך החיים שלנו. אנו חיים בעולם מיסטי. אגניוולוק היא מוזיקה מסורתית של מטיילים רוחניים. אגניוולוק היא כמעט חווית חיים'' (ואדים גוסיס).

הקטע הסוגר את האלבום, ''Penance'', הוא המאתגר מכולם. מעל 23 דקות של ארוטיקה אינסטרומנטלית אמיתית. בלי זיופים, בלי הנחות. הדבר האמיתי. קטע מהפנט, מתמשך, אמביינטי וזורם באיטיות כבדה. מעשה אהבה, או לפחות אינטרקציה מסוימת, בין צ'לו לבס מלווה ברעשים אלקטרוניים, לופים ארוכים ותחושת חוסר כיוון מעיקה. כמו בחיים האמיתיים.

ואולי זה בעצם חלום. עוד חלום מנחה. עוד פיסה מצמררת אבל מהפנטת שמהדקת את המאזין, אם ירצה, עד הסוף.

והסוף? אין פתרון. יש סוף.

שתף

אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים: