הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
procol harum :: a salty dog
a&m, 1969    [אלבום]
אחד מהדברים הכי יפים בכלבלב מלוח, זה שהשירים נמצאים במעין ריחוק מהמאזין - אתה כמעט נוגע בשיר, אבל הוא מתרחק ממך ואתה לא מצליח. למרות אותו תיאור אידילי של אלבום שהוא כמו ספינה שיוצאת מהנמל, גם לכלבלב מלוח לא חסרות בעיות והוא בעיקר סובל מחוסר מקוריות
מאת: ד.ג. בתאריך 24/08/03

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
soft machine
volumes one
and two
jackson
browne

running on
empty
the
cranberries

no need to
argue
antimatter
planetary
confinement
electra
come inside
יאפים עם
ג'יפים

נבל דוד אדום
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 8.8    דירוג הגולשים: 9.3 (3 מדרגים)

לא להקה של שיר אחד
רוצים גם?
פרוקול הארום הייתה אחת מהלהקות החשובות והטובות ביותר בסצנה הפסיכדלית/פרוגית בבריטניה של סוף שנות ה-60. המוסיקה של הלהקה נעה בין השפעה גדולה של בלוז שורשי, לשילוב טקסטורות קלאסיות של מלחינים כמו באך (במיוחד הלהיט הגדול ביותר של הלהקה - ''A Whiter Shade of Pale'') ולרצון ליצור משהו ברוח התקופה אך עם זאת חדשני.

הלהקה הוקמה בשנת 1967 (כמעט בשיאה של התקופה הפסיכדלית בבריטניה ובעולם) והוציאה ארבעה אלבומים פסיכדליים עם נגיעות קלאסיות מעולים עד שנת 1971. באותה שנה, כמו רבים באותה תקופה או אפילו מעט לפניה, הלהקה התייאשה מאותה פסיכדליה ייחודית ועברה ליצור רוק מתקדם נטול פסיכדליה (מעבר דומה לזה בוצע גם על-ידי להקות כמו פינק פלויד והמודי בלוז).

תקופת הפרוג נטו של הלהקה הניבה שלושה אלבומים מעולים, אך אחרי אותם שלושה מופלאים, החלה הידרדרות איטית אך תלולה ברמתה המוסיקלית ובסופו של דבר התפרקה הלהקה בשנת 1977. הלהקה לא נשכחה לחלוטין בעיקר תודות לסינגל שפרסם אותה עוד מתחילת הדרך - ''A Whiter Shade of Pale'', שאף זכה בשנת 1977 בתואר הסינגל הבריטי הטוב ביותר של השנים 1952-1977 (יחד עם ''Bohemian Rhapsody'' של Queen).

הקדמה זו הייתה אמורה להסביר למה בימים טרופים אלה, אנשים שהשיבה והמפרצים עדיין לא הופיעו בשערם לא ממש מכירים את הפרוקולים - ואם כן, אז בעיקר את הסינגל המדובר שלהם המוזכר לעיל. כן כן, גם לי לא היה מושג מי זאת לעזאזל הלהקה הזאת כשאבא שלי חזר מבית אמו בגרמניה עם האלבום השלישי שלהם, A Salty Dog שיצא בשנת 1969. ''היינו מקשיבים לתקליט הזה כל הזמן'' הוא אמר לי, ואני, בלי שום מושג מי זאת הלהקה הזאת, איזה סגנון הם מנגנים ולמה העטיפה שלהם נראית כמו אוסף שירי מלחים, שמתי את המחט על התקליט ומיד התאהבתי.

אחד מהדברים הכי יפים בכלבלב מלוח, זה שהשירים נמצאים במעין ריחוק מהמאזין - אתה נמצא שם, אתה כמעט נוגע בשיר, אבל הוא מתרחק ממך ואתה לא מצליח לגעת בו. למרות אותו תיאור אידילי של אלבום שהוא כמו ספינה שיוצאת מהנמל, גם לכלבלב מלוח לא חסרות בעיות והוא בעיקר, אם לא רק, סובל מחוסר מקוריות. השיר השלישי ''Too Much Between Us'' נשמע כמו בלדה Elvisית סטייל ''Are You Lonesome Tonight?'' שלא מחדשת הרבה, ''Juicy John Pink'' נשמע כמו סתם עוד בלוז שמי יודע כמה להקות כבר עשו אותו דבר וחלק לא קטן מהשירים נשמע מאוד דומה (כמעט עד חיקוי) לשיריו המוקדמים של דייויד בואי.

אך אל דאגה - על אותו מחסור במקוריות מפצים שירים מדהימים כשהבולטים בהם הם השיר הפותח את האלבום וגם נושא את שמו שהוא בלדה מדהימה על חיי מלחים (מכאן העטיפה), השיר הרביעי, ''The Devil Came From Kansas'', שמכניס לאווירה הפסיכדלית בלוז ורוק'נ'רול בצורה מדהימה, והשיר השביעי ''Wreck Of The Hesperus'' שפשוט מדהים אותי כל פעם מחדש, וגם מבלי להקרין מקוריות עודפת.

אלבום זה ללא ספק מציג את הלהקה בשעתה היפה ביותר. האלבום Home, שבא אחריו ב-1970, הציג את הלהקה עם תדמית יותר הארד-רוקית ופחות מספקת. אחריו הגיעה תקופת הפרוג נטו שקצרה שבחים אך פחות חידשה מהתקופה הפסיכדלית.

כלבלב מלוח הוא חובה בכל בית חובב מוסיקה, כי הגיע הזמן שמישהו יכיר בפרוקול הארום כלהקה של אלבומים ולא של סינגל אחד וזה האלבום המושלם להתחלה. אז נכון, הוא לא הדבר הכי מקורי שתמצאו, אבל אפשר לחשוב עליו כאוסף מדהים של שירים ברוח התקופה (וגם ככה כולם הרי העתיקו מהביטלס). בהמשך תוכלו גם לגלות על הקאמבקים שלהם...

8.5/10 בסולם גרופ


*ביקורת זו הייתה אמורה להתפרסם במגזין הפסיכדליה ''דליה הפסיכית'' בגליון הרביעי, אך המגזין הפסיק להתקיים.
שתף
אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים:

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©