הביתה, הביתה
     
חדשות | Live | ספיישלים | מגזין | רשימת דיוור | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rap\Hip-Hop
saul williams :: amethyst rock star
american recordings, 2001    [אלבום]
קשה מאוד להעביר את המיוחד ואת היפה באמן הזה דרך ביקורת, וזאת אולי הסיבה שהוא נקטל בהרבה מגזינים ע''י מבקרים שלא טרחו להתאמץ מעבר להאזנה מרפרפת. שום דבר לא ברור אצל וויליאמס, שום דבר לא פשוטו כמשמעו - הכל מוסווה בציורים, דימויים, משחקי מילים ומטאפורות, הרבה מטאפורות.
מאת: אורי זר אביב בתאריך 09/12/03

קישוריקו
עוד מאותו סיגנון
2pac
me against
the world
outkast
speakerboxxx/
the love
below
פלד ואורטגה
ממשיכים לבעוט
living
legends

creative
differences
rjd2
since we last
spoke
the streets
the hardest
way to make
an easy
living
חדשים על השרת
bob dylan
blonde on
blonde
אורטגה
4:47
john cale
slow dazzle
david bowie
space oddity
invisible
system

punt / made
in ethiopia
john lennon
plastic ono
band
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 8.5    דירוג הגולשים: 9.7 (3 מדרגים)

אז מה בעצם אתה אומר?
רוצים גם?
לפני שנה וקצת שמעתי ברדיו שיר תוך כדי נסיעה, מכירים את התחושה שאתם מגיעים לאן שלא רציתם להגיע אבל בגלל שיר טוב נשארתם באוטו עד שייגמר? שאתם נתפסים על משהו כל כך חזק עד שכל דבר אחר סובל דיחוי? מקרה כזה קרה לי עם שיר שלא הכרתי, ובתור חובב מוסיקה מושבע אשר באופן בלתי רצוני מקטלג את משמע אוזניו לסגנונות, זרמים, פלגים, אפיקים ושלוליות, פשוט לא הצלחתי לשייך לשום דבר דומה.

''Wine'' של סול (שאול) וויליאמס היווה בשבילי התחלה של מיסיונריות מוסיקלית.
סול וויליאמס התחיל את דרכו בכתיבת פואמות אשר גלגלו אותו אל תרבות ה''ספוקן וורד''. הספוקן וורד היא בעצם התאספות של אנשים שונים מהגטו של ניו יורק אשר מתכנסים בד''כ במועדון קבוע לערבי קריאת שירה כשחלק גדול מהאמנות היא דרך הקראתה והגשתה. בסרט ''סלאם'' ,שזכה בפרס פסטיבל סאנדנס, אפשר לראות את ה''ספוקן וורד'' במיטבו כשסול וויליאמס משחק שם את עצמו (וזה גם אחלה סרט). בסרט, כמו בחייו, התגלה ווילאמס כמשורר מיוחד אשר מטיף נבואות זעם, בונה מטאפורות סוריאליסטיות עד שאתה יכול לצייר את שירתו המיסטית והרוחנית בדמיונך.

ב-2001 הוציא את אלבום הבכורה המלא (היחיד שלו כרגע), Amethyst Rock Star. האמת היא שכשקניתי את האלבום הכרתי רק את ''Wine'' -השיר ששמעתי באוטו. כל השאר היה חדש לי לגמרי, וחוץ משני שירים ענקיים (''Fearless'' ו-''Om Nia Merican'') שהיו קצת יותר קרובים לרוק וקצת יותר קליטים, היה לי קשה מאוד להתחבר עם האלבום, הוא נשמע לי כבד מדי, בלתי ניתן לעיכול, המון תוכן ומילים שנורות בקצב מסחרר שקשה לעמוד בו. ויתרתי עליו ושלושה חודשים נתתי לאלבום להעלות אבק.

עד שנתתי לו צ'אנס. תקשיבו לי! על תשפטו את האלבום הזה על סמך האזנה ראשונית. מרגע שזה נתפס אין דרך חזרה.

וויליאמס בונה, מעוות ומשחק עם השפה האנגלית כרצון שירתו. האמן היחיד שהוא מזכיר לי בכתיבתו הוא דווקא המשורר הישראלי הגדול דוד אבידן, בדרך שבה גם הוא ערך ניסויים ליריים בשפת שירתו. לדוגמא, וויליאמס קורא לעולם לגלות יותר רגש ולצאת מפוזת ה''אנחנו קשוחים'' תוך שהוא משליך את הרעיון על סצנת הגנגסטא-ראפ האמריקאית ממנה הוא כל כך סולד, בשיר שפותח את האלבום - ''La La La'':

…While you rhyme about being hardcore - be heartcore. what is it that we do art for?


בשיר Coded Language מתארח Krust, מפיק הדראם אנד בייס הקטלני, ומעשיר את הטראק בלופ אלקטרוני אפלולי. ואז נכנס וויליאמס עם נאום לא ברור של איזה מדען פסיכופט ובשלב מסויים מתחיל לצעוק שמות אשר הכו בו השראה: לנון, ג'ופלין, אלינגטון וגינזברג דרך מדוזה, שיבה, ארבע ילדות קטנות, הירושימה ונגסקי, נוסטרדמוס, שייקספיר, רחמנינוב, בוב מארלי, טופאק שקור, קולטריין ועוד ''Countless Unnamed''! אחרי האזנה מרוכזת מאוד לשיר הבנתי למה לא הצלחתי לשייך את האלבום לאף אחת מקטגוריות המוסיקה המוכרות לי. המגלומן הזה פשוט מפרק את העולם לחישובים מתמטיים-מוסיקליים- מילוליים!

לשמוע כדי להאמין.

סול וויליאמס הספיק לעבוד עם כמה וכמה שמות נחשבים עוד לפני צאת אלבום הבכורה שלו וביניהם נמצא לייבל המוזיקה האלקטרונית Ninja Tune באוסף Xen Cuts, אוסף משוררי רחוב בשם Lyricist Lounge ועוד כמה. Dj Spooky מיקסס אותו באלבומו Under The Influence והרכב האנדרגראונד היפ הופ, Blackalicious, מארחים אותו באלבומם האחרון Blazing Arrow. הוא הספיק לעבוד עם אומנים כמו הפוג'יז, אריקה באדו, De La Soul, KRS 1, זק דה לה רושה (סולנה לשעבר של Rage Against The Machine) והמשורר אלן גינזברג.

בזמן מלחמת המפרץ האחרונה הפך וויליאמס לפעיל מאוד נגד המלחמה כמו אמנים רבים אחרים, והפיץ תחת ארגון שנקרא ''Not In Our Name'' שני שירים העוסקים בהתנגדות לאלימות העולמית ועוד קטע שהוא בעצם נאום של כל מה שהארגון עומד עבורו - קטע אשר מוקסס בין השאר ע''י Coldcut, אחד ההרכבים האלקטרונים הטובים ביותר קיימים היום לטעמי. שלושת השירים הנ''ל מוצעים בחינם להורדה באתר.

קשה מאוד להעביר את המיוחד ואת היפה באמן הזה דרך ביקורת, וזאת אולי הסיבה שהוא נקטל בהרבה מגזינים ע''י מבקרים שלא טרחו להתאמץ מעבר להאזנה מרפרפת. כל מה שנשאר הוא לנסות להקשיב למה שיש לו להגיד, מבלי להתייאש או לחשוב שהוא מבלבל את השכל יותר מדי, כי הוא לא, למרות שאפשר לקבל רושם ראשוני כזה. שום דבר לא ברור אצל וויליאמס, שום דבר לא פשוטו כמשמעו - הכל מוסווה בציורים, דימויים, משחקי מילים ומטאפורות, הרבה מטאפורות. מעין שילוב של משורר-ניגר-ראפר-רוקר-שחקן-מגלומן.

ברגע שהבנתי איזה מקור השראה נפל בחלקי פתחתי במסע מיסיונרי להפצת סול וויליאמס בין חברי אוהבי המוסיקה. השמעתי את האלבום ברצון או מכפיה בצורה אובססיבית כשתמיד פתחתי עם ''Wine'', השיר האחרון, כדי לפתוח קצת את הראש ולרכך את ההתנגדות מההלם הראשוני. זה תפס ואני הפכתי להיות השליח המקומי של נביא הזעם הגדול מאז יחזקאל! בקיצור, וכמו שבטח הבנתם כבר, הכתבה הזו היא עוד צעד במסעי, מקווה שתאהבו אותו כמוני!
אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים:
Spoken Word | 

נו, אז מה אתם אומרים? נרשם בשביל להוסיף תגובה?  [ רישום ;לוגין ]
מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©