 רוצים גם? |
|
 |
באחת מהסצינות ב''להרוג את ביל - חלק ראשון'', סרטו הרביעי של קוונטין טרנטינו (ללא ספק סרט השנה שלי), קצת לפני שאומה ת'ורמן משספת אברים שונים מגופם של 88 לוחמי כנופיית קונג-פו משוגעת, מופיעות במועדון בטוקיו בנות ה-5,6,7,8's - שלישיית סרף יפנית. להזכירכם, עוד ב''ספרות זולה'' שלף טרנטינו לא רק את ג'ון טרבולטה מהנפטלין בו היה שרוי מאז שנות השבעים, אלא גם את מוסיקת הסרף, בעיקר בזכות ''Miserlou'' של דיק דייל שהשתלב נפלא בסצינת הפתיחה.
Channel surfing with… The Astroglides הוא אלבומו השלישי והאינסטרומנטלי של הרכב הסרף הישראלי. למרות שהם מעידים על עצמם שאינם מבינים דבר בגלישה, כשם שרוב גולשי הגלים לא באמת מקשיבים לביץ' בויז, נצפו חברי הלהקה על הבמה כשחולצות הוואי צבעוניות על גופם וגלשן כאביזר במה מאחוריהם. כפי ששמם מרמז, הם אכן חובבי Man or Astro-Man? - ממובילי הסרף ריבייבל של שנות התשעים. לכן, לו כן היו עוסקים באחד מענפי הגלישה, אני מנחש שלא היו מסתפקים בגלשן בוגי ובגלי הקרסול של חוף טובגו בבת-ים, אלא מתנסים בגלישה מהירה ואקסטרימית במיוחד, קשורים לסירת מנוע ועושים סלאלומים בוויקבורד, שכן הסרף של האסטרוגליידס מתובל בהשפעות של מטאל והרד-קור.
כשם שבסרטיו נהנה טרנטינו לצטט קולנועית מסרטי עבר ולערבב ז'אנרים שונים, כך האסטרוגליידס כמו מובילים אותנו במנהרת הזמן חזרה לתקופה שבה לערוץ הראשון היה רייטינג דו-ספרתי. חלק מהקטעים האינסטרו-מטאליים, כפי שמכנים אותם האסטרוגליידס, היו יכולים להשתחל בקלות אל פסקול סרטו הבא של הבמאי, אם זה היה מחליט הפעם לעשות טריביוט לסרטי גנגסטה-בורקס ידועים כ''חגיגה בסנוקר'' או ''צ'רלי וחצי'', עם יהודה ברקן בתפקיד הראשי הכפול ושימוש בטכניקות צילום מתקדמות - המחיקון והאנטי-מחיקון.
ב-''Inspector Neer'', ''Crime & The Law'' ו-''English English English'' מגישים האסטרוס את האינטרפטציה שלהם למנגינות הפתיחה והסיום המפורסמות של התוכניות ללימוד אנגלית לגיל הרך מבית הטלוויזיה החינוכית הישראלית (רח' קלאוזנר 14, רמת-אביב). בתחילת הקטעים ישנם סימפולים של דיאלוגים מתוך התוכניות, כמו פסקול אמיתי המשלב קטעי מפתח מהסרט, ואחריהם מנוגנת גרסת הסרף-קור לשיר הנושא. קיים גם עיבוד מהיר ועצבני לאות הפתיח הבלתי נשכח של ''מבט שני'', אזכור למשדרים ממערכות בחירות וגרסה מיוחדת לנעימה של ''אזור הדמדומים''. שאר הקטעים מתכתבים עם מערבוני ספגטי כלשהם, או לפחות עם הסרט הערבי של יום שישי. רצועות הבונוס הן גרסאות שונות לשירים מהאלבומים הראשונים של הלהקה, שהוקלטו חי ישירות לטייפ 2 ערוצים.
האזנה לאסטרוגליידס היא כמו צפייה בסרט משובח של טרנטינו (כלומר, בכולם חוץ מב''ג'קי בראון'') - חוויה של פאן טהור, סצינות מהירות ומוסיקה מצוינת.
