 רוצים גם? |
|
 |
היא יודעת טוב מאד שאני מכביסט שרוף. הו, היא יודעת זאת היטב. מזיז לה? לבת זונה?
מתחילת מערכת היחסים בינינו הבהרתי זאת הבהר ונמק השכם והערב - חמישי בלילה זה ערב סגור. אל תטרידי אותי, אני לא אטריד אותך. שלום בית בשלט רחוק. ב-23:00 את מוזמנת להתקשר, וגם זאת רק במקרה וניצחנו, נצא לחגוג. אחרת, חבל לך על הזמן.
ארור היום שבו הפגישו את המין הנשי עם הלוגיות למיניהן. הפרח שלי התנוון מולי ונהפך לגירסה אמזונית של ד''ר רפי קרסו עם שנינויות של מיכל זוארץ. מהרגע הראשון שעיניה נתקלו במודעה של קורסי הערב במכללה המקומית, זה בערך היום האחרון שבו אני זוכר את עצמי כמו שאני, במצב טוב. מאז, הכל התדרדר. היא שואפת למצוינות. בשבילה ידע זה כוח. היא מוכרחה לדעת הכל. סיינטולוגיה, נומרולוגיה, כירולוגיה, חארטולוגיה. מקרמה, טנטרה, ריפוי בעיסוק, עיסוק בריפוי, מדיטציה....תלי תלים של קראפ אינסופי. המקום בו נפגשו האינפיניט והאינפנטיל.
טוב, בובה... תלמדי מה שאת רוצה, אבל אל תצפי ממני ללוות אותך לערבי נושא הללו. יום חמישי, הבית עוטה צהוב. את רוצה להתקשר? אני מוכן לעדכן אותך בחמישיה הפותחת בזמן אמת. רוצה לקפוץ? אין בעיה, תביאי על הדרך 100 גרם שחורים וקשיו. ללאמפה אני מדבר. Should've seen it coming. ערב פתיחת הליגה....אלפים בהיכל. מאות אלפים מול המרקע. רק אני נגרר כמו לוחית זיהוי של סובארו מהשטחים לטקס פתיחת הקורסים. קיפי קא יאא. נכנסים לכיתה, מספר זוגות כבר נמצא שם. הבחורים הנשרכים פוערים עלי עיני עגל כאילו אני המאכלת שבידי השוחט הבאה לגאול אותם מייסוריהם. משפיל ראשי לרצפה ובוהה ב SMSים שמעדכנים אותי כמה פארקר קבר עד כה.
שבוע אחרי... באתי מוכן עם תירוץ. ''יקירתי'', אני משתעל, ''אל תשאלי, אבל קמתי היום צרוד לגמרי'', מכחכח בגרוני. ''כנראה שלא אוכל לבוא היום לשיעור הגברת הביטחון העצמי ותורת השיווק האישי. תאלצי למצוא פרטנר אחר להיום''. ''הו מותק, אל תדאג'', היא מביטה בי בדאגה, ''יש לי סטרפסילס, עוד שניה אני מביאה לך אחת למציצה''.
''לא, לא, בלי סטרפסילס, זה בסדר... לא רוצה למצוץ. לא רו-צה למ-צוץ. אני אסתדר... הנה, עבר. רואה? יופי, עכשיו את מרוצה?''.
עוד שבוע. משחק בן בן יונה נגד ז'אלגיריס. כל המדינה מרותקת. מה יש להשוות בין סאבוניס לבין תורת הטאנטרה הטרנטע? ''ידעתי שתעשה לי סצינה...אתה לא מוכן להשקיע בזוגיות בשקל, מה כבר בקשתי ממך? זה בגלל המשחק, נכון? תקליט ותראה אח''כ, כל חמישי אתה עושה לי סצינה, תראה גם גדי יבוא וגם דניאל ו..''
''אבל מה את צריכה אותי לשעורי נומרולוגיה? לכי את... אני אתן לך להשתפשף עלי. תנחשי את המספר שלי כל הלילה. תגידי שאני 5, תגידי שאני 8, תגידי שאני אפס. אני אאמין להכל. רק פור קריינג אאוט לאוד, תני לראות משחק במדינה הזו''. עם ה''אבל'' הראשון שהיא ציווחה, הרמתי ידים.
''טוב,טובבב...'' שיסעתי אותה. כל הדרך ראשי לא היה על הכביש. נסעתי כמו טייס אוטומטי. המחשבות נהו הרחק הרחק. לא נותרו המון אופציות פתוחות. או שאני מארגן לה תאונת דרכים או שאני מארגן לי תאונת דרכים. כך זה לא יכול להמשך. מחשבותיי נותקו באבחת תווים ששמעתי ממכונית חולפת. היה זה ''Only Love Can Break Your Heart'' של סנט אטיין. ואז... אז ידעתי איך הרגיש ניוטון כשנפל לו גרנד אלכסנדר על הראש. איך הרגיש ארכימדס כשהחליק לו הסבון, איך הרגיש תומס אלווה כשפס הטונגסטן נשרף לו בנורה הראשונה שניסה. הרי זה גאוני. איך לא חשבתי על זה קודם???
כל מה שצריך לעשות זה להזמין אותה מוקדם לביתי, ולשים לה את ''אינטרלוד'' של קראקנל הזאת. אם היא לא תירדם תוך 20 דקות, אני צנצנת ריבת פובידל. תכינו את היכל נוקיה, הנה אני בא.
וכך היה. נכנסה לחדרי בחמש אחה''צ. אוירה נינוחה, נו פרשר אט אול. ברקע החל להתנגן הקטע הראשון – ''Roseneck''. כחיזוק, התחלתי לספר לה על ההרצאה של ניכוי המס במקור שעושים לעוסקים מורשים. היא שלחה בי מבט מצועף, אבל לא הבנתי אם האלבום כבר החל להשפיע או שהיא ממש מאוהבת בי. כשתורו של ''Queen of Polythene'' הגיע, היא החלה לעפעף במהירות שהייתה שוברת כל קיסם שיניים שהיה מנסה להרחיק את הריסים העליונים מהתחתונים. בקטע השביעי, ''Stevie'' נרשם פיהוק ראשון שבהמות בנילוס לא יכול לנפק ועד הקטע האחרון (שנקרא באופן הכי לא אירוני בעולם ''Thank You'') לא יכולתי שלא להודות לחבר'ה הבריטים המוכשרים האלה על אלבום יוצא דופן במעאפניותו. אני זוכר את מראה פניה הנופלים לי על הכרית ואת פיה המרייר. איך אני אוהב את הריר שלה על הכרית שלי בימי חמישי בערב. זו גם התמונה שאיתה התעוררתי למחרת בבוקר כשהאלטזעכן של שישי העיר אותי.
מסתבר שלא לקחתי בחשבון שסנט אטיין ירדימו גם אותי.
