הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
דני בן ישראל :: the kathmandu sessions
merry records, 2004    [אלבום]
יותר מכל, בן ישראל מבטא כאן את סוף עידן הפיס&לאב. הוא לוקח עד הקצה את הרעיונות המוזיקליים שלהם עד כדי גרוטסקיות, מכניס טקסטים שליליים לתרבות האהבה החופשית ומכריז בגאון, ובדיוק רב: ההיפים של היום הם החארות של מחר!
מאת: nemOi בתאריך 24/08/04

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
crosby,
stills & nash

crosby,
stills & nash
tortoise
standards
joanna newsom
the milk-eyed
mender
the beta band
hot shots ii
tsuky
smoke &
mirrors
wire
pink flag
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 4 (2 מדרגים)

פסיכדליקטס
רוצים גם?
דני בן ישראל הצליח לחמוק מהתודעה הישראלית במשך שנים. קצת קשה להבין איך במדינה קטנה כמו שלנו, שבימים אלה עוד ניסתה לפתח לעצמה תרבות (ועדיין מנסה), הצליחו לחמוק מספר אנשים ולבנות שוליים. בימים אלה עוד לא החזיק כל אחד מחשב בבית ואת מדריך דויד פרץ להוצאת אלבום, ולא כל כך ברור איפה נוצרה סצינה כזאת.
אז זהו, שלא באמת נוצרה סצינה כזאת, ולנו נותר לאתר את אותם בודדים ששחררו עבודות אי שם בימי שבלול והנח''ל. החבר'ה במרי רקורדס שמו להם מטרה להוציא לאור אלבומי פסיכדליה של אומנים ישראלים שלא זכו להכרה בזמנם ואו שלא יצאו על דיסק מקודם.

לדני בן ישראל, אליל פופ ישראלי לשעבר, נשבר הזין והוא מחליט לנסות קצת אחרת. הוא מוציא את חנטריש 3 ו-1/4, יציאה שהקהל הישראלי לא ממש מעכל - בעיקר אחרי זימרתו הנאה בלהקת פיקוד צפון - והאלבום מוחרם בכלי התקשורת.
עוד לא היה לו ממש זמן לוותר ובמקביל להקלטת חנטריש הוא הקליט עוד שישה קטעים באנגלית בשם ''הקלטות קטמנדו הגנוזות''. קטמנדו, על שמה של הארץ בה החשיש נמכר ברחובות (כך לפחות היו בטוחים בן ישראל וחבורתו), היא יצירה שמתכתבת ישירות עם הפסיכדליה האמריקאית, בתוספת של ביצים ים תיכוניות.

מיד לאחר הפתיחה מגיע קטע הנושא, מעין ג'אם ארוך מלא בצרחות ותקיעת משפטי נונסנס (''we need this goolash for supper for the morning...'') על רקע יללות גיטרה. האווירה הכללית של האלבום מורגשת כבר בקטע הזה, שבעצם אומרת: על הזין הכל - יאללה בלאגן. קטעים כמו ''Seagulls'' ו-''Bad trip'' (שבמהלך הקלטתו השתתפו מעל 20 איש) הם כאוס טהור של מקצבים חופשיים, משחקי טייפ בניחוח קראוט-רוק, סימפולים מנאומים וג'אם גיטרות.

קשה לשבת ולא להאבד בתוך האלבום הזה. אין כאן קוהרנטיות ברורה. למעט השיר שחותך את האלבום,
''Do you believe in fairytales'' - שיר יפה ומרגש, שמנצל לרגע את היכולות ההרמוניות של בן ישראל - כמעט שאין כאן סדר. מדובר בבלאגן הראוי למצבו של בן ישראל באותה תקופה. פלא שהבן אדם לא זוכר הרבה על תקופת ההקלטות? (כמו למשל, מי ניגן איתך, דני?)

התעוזה שבאלבום מתבטאת במקוריות של חומר ההקלטה. בן ישראל עשה את רוב העבודה בעצמו - ניגן על כל מה שזז וראה לנכון להפיק ממנו מוסיקה, כמו שעון בתוך דרבוקה בקטע “Can't stand you'' בתפקיד מכונת קצב, קופסת גפרורים, כינור וכל מיני צעצועים אלקטרוניים שמפיקים רעשים.

יותר מכל, בן ישראל מבטא כאן את סוף עידן הפיס&לאב. הוא לוקח עד הקצה את הרעיונות המוזיקליים שלהם עד כדי גרוטסקיות, מכניס טקסטים שליליים לתרבות האהבה החופשית ומכריז בגאון, ובדיוק רב: ההיפים של היום הם החארות של מחר!

הסאגה המסיימת הוקלטה בוינה ונוצרה לאחר ביקור של בן ישראל בפסטיבל Isle of wight, אז המקבילה האירופאית של וודסטוק, והיום סתם עוד פסטיבל. באותו פסטיבל השתתפו ג'וני מיטשל, סופרטראמפ, מיילס דיוויס, הדורס וג'ימי הנדריקס, שבועיים וחצי לפני שהחזיר את נשמתו לבורא, בהופעה אחרונה בהחלט.
ואכן, הקטע המסיים סוגר את האלבום וסוגר את התקופה. בן ישראל מקווה שלא יהפוך להיות asshole כמו אביו וכמו כל הבורגנים מסביב, ומתבונן כיצד כל ההיפים מסביב רואים שהמסיבה נגמרת וחוזרים הביתה בוולבו שלהם, בדרך להיות נשיאים ועורכי דין מצליחים.

הכי נחמד להסתכל על אלבומים כאלה בגאווה ישראלית ולהגיד ''הנה אחד משלנו'', אבל כאן באמת אין המון קשר עם המציאות הישראלית, ולמעשה מדובר בשבירה ראשונה של המחסום הגלובלי.
לא מדובר כאן באלבום ישראלי, אלא ביוצר ישראלי - מוכשר, נועז שסיפק לעולם אלבום שראוי שיזכה להכרה (אפשר גם בתור איזוטריה חביבה) בשאר העולם חובב הפסיכדליה, שרוצה לראות מהצד דברים שקרו בזמן אמת.
שתף
אלבומים קשורים:
דני בן ישראל :: חנטריש 3 ורבע |||

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים:
Psychedelic Rock | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©