 רוצים גם? |
|
 |
מכירים את הימים האלה שאתם קוראים את העיתון היומי והכול נראה מאוד שגרתי, עד לאיזו ידיעה בקצה העיתון, ידיעה שלכאורה לא אמורה לעניין יותר מדי, אבל מסיבות אלו או אחרות היא מאוד נוגעת אליכם אישית, ומהווה בשבילכם את השיא של אותו עיתון?
זה בדיוק מה שחוויתי ב-11.2.2003. פתחתי את העיתון ושום דבר לא היה נראה לי מיוחד. המצב הבטחוני עדיין על הפנים, הכלכלה בקנטים. בקיצור, חראגיל... לפתע ידיעה קטנה באחד העמודים האחרונים תפסה לי את העין. הידיעה סיפרה על יוצר מוזיקה אלקטרונית בשם אביחן ליבנה, שידוע בכינוי Cosma. אותו יוצר, כך נאמר, נהרג אמש בתאונת אופנוע בהודו.
לרגע עזבתי את העיתון, מסרב להאמין... האם זה אותו אביחן ליבנה שיצר אתSimplicity , אחד מאלבומי הטראנס הישראלים המקורים והגאוניים אי פעם? האם זה אותו אביחן ליבנה שהפרוייקט המוקדם שלו, Diablo, היה אלבום הטראנס הרציני הראשון שקניתי אי שם בכיתה ט'? השאלות הרטוריות המשיכו להיטחן במוחי, בעודי מנסה לעכל את האובדן של אחד הכשרונות הגדולים ביותר שצמחו פה בכל הקשור למוזיקה אלקטרונית.
אלבומו הראשון של אביחן ליבנה תחת הכינוי Cosma, Simplicity, יצא בשנת 2001 וכבר הצביע עליו בתור פוטנציאל ענק. הטראנס שלו היה אפל אבל מאוד אנושי, עמוק אבל לא חופר מדי, מרגש אבל רקיד. הוא לא נגרר אחרי סגנונות של אמנים אחרים, הוא הצליח לפתח את הסגנון הייחודי שלו ששום הגדרה לא תופסת עליו: זה לא פרוגרסיב, זה לא דארק וזה בטח לא פול און, זה פשוט קוסמה.
תאונת האופנוע המחרידה של אביחן קרתה בזמן חופשה שלקח להירגע קצת לפני צאת האלבום השני שלו. האלבום כבר היה אצלו ביד, מוכן לגמרי, ואחרי האסון הטראגי החליטו בהומגה להוציא את האלבום בכל מקרה בלי שום שינוי, ממש כמו שקוסמה רצה שישחררו אותו.
''תמיד אמרת לי שהמוסיקה מאחדת את כולם ומחברת את הכל באהבה וידעת להרגיע אותי כשהזהרתי אותך מפני הסכנות שבדרך ואמרת 'אמא, במוסיקה אין אויבים, רק אוהבים'.
כמה זה התאים לך, מתוק שלי, לעשות וליצור מתוך אהבה ורגש עמוק. לתקשר עם אנשים בכל העולם שיבינו אותך ויאהבו אותך בשמחה, בריקודים ואהבת החיים.''
(תהילה לבנה, אמא של ליבנה, בנאום ההספד בהלוויה)
המוזיקה של קוסמה נשמעת כמו משהו שנעשה בעולם אחר. סאונד אפל, נקי ומאוד עמוק. קוסמה מלהטט על ה-BPM כאוות נפשו, הוא יודע בדיוק מתי לשמור אותו בקצב נמוך ומתי להגביר בצורה שתגרום למאזין להתמוגג ולקרחניסט להשתולל. קוסמה לא עושה ויתורים מוזיקליים כדי למכור יותר וכך הוא יוצר אלבום מאוד מגוון. דוגמה מצוינת לגיוון הזה מופיעה באמצע האלבום, בדמות קטע דארק אמביינט בשם ''Ethno Bialick'', שאולי לא יקרע רחבות, אבל יבהיר את הגאוניות והגיוון המוזיקלי שלו. מיד אחרי הטראק הזה, קוסמה מחמם כבר מנועים עם ''People On Hold'' הרוחני, אולי הטראק הכי יפה באלבום. קוסמה גם לא מתבייש לתת בראש בדרכו המקסימה, וכך ''Yok Yok'' הפך לאחד מלהיטי היערות (מונח חדש?!) החזקים של השנים האחרונות.
אחת הקלישאות הידועות במוזיקה היא שברגע שאמן מת, אוטומטית הוא נהיה אובר-רייטד. אלא שבמקרה של קוסמה, בלי שום קשר לנסיבות הטראגיות, האלבום שיצא אחרי מותו הוא אחד מאלבומי הטראנס הטובים במילניום הנוכחי, אם לא הטוב שבהם. אי אפשר לגמרי להתעלם מהנסיבות הטראגיות שמוסיפות לטראקים, העמוסי-רגש בין כה וכה, עוד מנה טעונה של עומק. אבל מוטב שנתייחס לזה קודם כל בתור אלבום של יוצר גאון, מיוחד, מהסוג שכבר לא קיים כיום בסצינה.
קוסמה עמד באחד המבחנים היותר קשים בהצלחה: להפוך מוזיקה שכמעט כולה אינסטרומנטלית ורקידה למוזיקה מרגשת. כשתשמעו את המוזיקה של קוסמה, לא רק הגוף שלכם יזוז, גם המוח שלכם יעבוד שעות נוספות. רוב העבודה שלו תהיה בלהעביר בלי הפסקה פקודות נמרצות למערכת הרגשות שלכם. קוסמה יצר מוזיקה שכשתשמע אותה במסיבת יער אפלה, ייתכן וביחד עם האקסטזה של הריקוד, גם תזיל איזו דמעה. דמעה לזכרו של יוצר מחונן שכבר לא איתנו כאן. אביחן ליבנה ז''ל מת. קוסמה ימשיך לחיות לנצח.
