הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
fairport convention :: liege & lief
a&m, 1969    [אלבום]
בתוך סלון אחד ישבו במעגל מוזיקאים שמנסים ביחד לעבור טראומה וליצור משהו חדש שעדיין לא נעשה באנגליה, אבל כן נעשה באמריקה מאמצע שנות השישים – תקליט פולק רוק אמיתי, ועד הסוף. האווירה בסלון הייתה מתוחה, לכל אחד מהחברים היה את הסרט שלו והכיוון שאליו ניסה למשוך והבדלי דינמיקות בין ה''וותיקים'' ל''חדשים'' בלהקה, הוסיפו לאווירה שאותה ניתן היה לחתוך בסכין.
מאת: יאיר יונה בתאריך 02/12/04

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
violent
femmes

hallowed
ground
and you will
know us by
the trail of
dead

madonna
foreign
affair

east on fire
led zeppelin
how the west
was won
oxbow
fuckfest / 12
galaxies
the
mistreaters

playa hated
to the
fullest
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 8.7 (7 מדרגים)

ביתוק בתולין
רוצים גם?
שנת 1969 הייתה שנה משמעותית מאד בחיי ה-Fairport Convention. לאחר ששיחררה את אלבומה השני, What Did We Do On Our Holidays, שבו הצטרפה אליהם הסולנית מפוצצת הנשמה סנדי דני; ולאחר שהוציאו רק חצי שנה אחר כך את מה שהפך להיות אלבומם הטוב ביותר עד כה – Unhalfbricking, התרחש המפץ הגדול בחיי הלהקה. ואן גדול עם ציוד הלהקה פילס דרכו במרחבי הקאנטרי סייד של אנגליה, כשבו יושבים מרטין למבל, מתופף הלהקה, וג'ניפר טיילור, חברתו של ריצ'ארד ת'ומפסון – גיטריסט הלהקה. הוואן ידע כמה זיגזגים על הכביש בטרם נכנס במכונית שבאה ממול, תאונה שקטפה את חייהם של טיילור ולמבל.

זו הייתה מכה קשה מאד ללהקה, שהחלה לצבור הערכה אמנותית ומסחרית אחרי Unhalfbricking. אחרי התאונה הצטרפו שני חברים חדשים: דייב מאת'אקס המתופף ודייב סווארביק – נגן הוויולה.
ג'ו בויד, המפיק האגדי של המי ומי בפולק הבריטי, כינס את הלהקה בתוך בית כפרי ב-Winchester בתחילת הקיץ של אותה השנה, כדי שיוכלו להמשיך את חייהם היצירתיים ואת חייהם בכלל כפרטים, במה שנראה כמו ת'רפיה קבוצתית אינטסיבית במיוחד.

בתוך סלון אחד ישבו במעגל מוזיקאים שמנסים ביחד לעבור טראומה וליצור משהו חדש שעדיין לא נעשה באנגליה, אבל כן נעשה באמריקה מאמצע שנות השישים – תקליט פולק רוק אמיתי, ועד הסוף. האווירה בסלון הייתה מתוחה, לכל אחד מהחברים היה את הסרט שלו והכיוון שאליו ניסה למשוך והבדלי דינמיקות בין ה''וותיקים'' ל''חדשים'' בלהקה, הוסיפו לאווירה שאותה ניתן היה לחתוך בסכין.

כל הלהקה, ומעל הכל ריצ'ארד תומפסון, הושפעו מפולק אמריקאי, בעיקר מדילן (שחלק נכבד מהאלבום הקודם הורכב משירים שלו), מה''בנד'' ובמיוחד מהתקליט Music From The Big Pink שלהם.
הרגשת המרחב שיש במוזיקה הזו, יחד עם ה-Story-telling שיש בכל שיר ושיר, יחד עם הסאונד החם של הלהקה המשופשפת השפיעו מאד על ת'ומפסון, ששאף לתת מעצמו לרוח הפולק-רוק המתגבשת בלהקה ובסלון.


יש ערימה של חבר'ה על הדשא



סנדי דני, הסולנית, הייתה אשפית מלודיות הפולק, היא הכירה ביצועים רבים לשירי עם בריטיים והייתה לרוב זו שהביאה את השירים המסורתיים ללהקה.
אשלי הא'צינגס, הבסיסט, היה קרוע על המלודיות של דני ונפל שבי בקסם הרב ובאצילות המלודית וביקש להפוך את הלהקה ללהקה שמנגנת חומר יותר מסורתי (אבל עם עיבודי רוק משוחררים יותר).
הקבוצה הזו, יחד עם סיימון ניקול, הגיטריסט השני, התקשתה להכיל מתופף אחר שיחליף את למבל וההשוואות בין סגנון הלהקה באותם ימים לאלבומים וחומרים קודמים יצרו סוג של אנטגוניזם סמוי.
מעל הכל, חברי הלהקה ניסו לעמוד במשימה של כתיבת מוזיקה ואלבום חדש בו בזמן שכל התנאים ההתחלתיים הצביעו על פיאסקו.
ויחד עם זאת, לאחר שתמו הוויכוחים, דמעות האבל יבשו והאגו הונח בצד, החלו הפיירפורט את העבודה על אלבומם הרביעי – Liege&Lief - שהוא, כך אומרים, פסגת הפסגות של הפולק-רוק הבריטי.

ב-Liege&Lief (להלן: ל''ל), לקחה על עצמה הלהקה את הנבירה בבוידעמים מעופשים ואיתור תקליטים ישנים בחיפוש שירי עם ישנים בגרסאות שונות, מתוך רצון להוביל את דגל התנועה להפיכת הפולק המסורתי לפופולרי ורלוונטי. לאחר שהפנימו את הפולק-רוק האמריקאי המחושמל (הבנד והבירדז), הצליח אשלי האצ'ינגס להביא את הלהקה למקום שהוא רצה – לעשות פולק, כאן, עכשיו, חשמלי, אבל מעל הכל - אנגלי. על אותו חצי האי כבר פעלה להקת הפנטנגל, שניסו לעשות גם הם את אותו הדבר, רק משכו יותר לכיוון ג'אזי. הפנטנגל, בראשות שני הגיטריסטים – ברט יאנש וג'ון ריינבורן והסולנית ג'קי מקשי, הושפעה בעיקר מצ'ארלס מינגוס והסאונד הכללי שלהם היה פחות חשמלי ורוקיסטי אלא הרבה יותר אקוסטי. כך נוצר מצב שהלהקה הגדולה שעושה פולק כמיינסטרים אינה מספקת את התשובה לרוחות הנושבות מאמריקה, ונוצר חלל וצורך לפולק-רוק אנגלי אסלי שמישהו היה צריך למלא. האצ'ינגס לקח זאת על עצמו וניסה להוביל את הפיירפורט איתו .

האלבום נפתח עם ''Come All Ye'', שהוא גם אחד השירים הטובים באלבום ואחד משלושת המקוריים (כאשר כל השאר הם שירי פולק מסורתיים). האצ'ניגס, ת'ומפסון ודני מחזיקים מקצב רוקנ'רול נהדר מלווה בהרמוניות קוליות, ומתארים בשיר את מה שהם בעצם עושים באותו הרגע, מנגנים ביחד, כל אחד על הכלי שלו, כדי להרעיד את האדמה ולעורר אותה ואת השמיים. חטיבת הקצב החדשה שנתפרה באלבום מוכיחה את עצמה. לאורך כל האלבום מחזיקים מאתאקס והאצ'ינגס גרוב צמוד והדוק, לעתים על גבול השחור. גם ב–''Matty Grove'' וב–''Tam Lin” מנגנים השניים בצורה מדויקת ועטירת גרוב, כאשר גם ת'ומפסון, דני, סווארביק וסיימון ניקול על גיטרות נוספות, ממחישים את גדולת הלהקה הזו על הרכב נגניה כפרטים ואת גיבושם המרשים כלהקה. באמצע האלבום מושחל קטע מחרוזת שירי עם בעיבוד רוקנ'רול יוצא מגדר הרגיל, שהופך להיות טראנס קבוצתי מעורר השתאות. הם מנגנים כל כך נכון וכל כך מדויק, עד שאתה מוצא עצמך עם כרית אצבע דבוקה לכפתור הריפיט. לצד קטעי הרוקנ'רול הרועשים הם ידעו גם לעשות את הפסיכדליה שלהם, כשלקחו קטע מסורתי שכל הרכב פולק המכבד את עצמו ביצע מתישהו – ''Reynardine'' - ויחד עם קולה אפוף המסתורין של סנדי דני עשו ממנו מטעמים. לתשומת לבו של הגיטריסט סיד בארט.

ל''ל הוא אלבום ללא נפילות, כל שיר נמצא בדיוק במקום שבו הוא נמצא, כאשר יש עלילה, יש פנים ויש תמונה לדיסק הזה. סנדי דני נשמעת במיטבה, וכאילו לא די באלבומי הסולו שלה כדי להמחיש זאת – אבל היא ללא ספק הזמרת האהובה עלי בסצנה הזו. קולה עמוק, מלא באופי, יש לה את החן הילדותי לצד הג'ופליניות המחוספסת ובעלת הצלילות כאחד. חטיבת הקצב של האצ'ינגס את מאתאקס מככבת באלבום והגיטרות של ת'ומפסון נעות בין רוקנ'רול קליל לפסיכדליה. לאחר שיצא האלבום, סנדי דני עזבה את הלהקה כדי להקים הרכב משלה ואילו האצ'ינגס עזב כדי להצטרף לסטיליי ספאן, כדי להמשיך ולעשות את הפולק המסורתי שלו, סגנון שהפיירפורט רצו לזנוח מאחור לטובת יצירה מקורית יותר. האחרים המשיכו והקליטו ב-1970 את Full House, שמיד לאחריו עזב ריצ'ארד ת'ומפסון את הלהקה לטובת קריירת סולו עם אשתו לינדה, ביחד ולחוד.
שתף
אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים:

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©