הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
the hunches :: yes. no. shut it.
in the red, 2002    [אלבום]
ההאנצ'ז עושים כאוס מוזיקלי. הם מעבירים את המוסיקה שלהם דרך מסור חשמלי של רוקנ'רול (שמגורז בהרבה הרבה פאנק), חותכים הכל לחתיכות שמודבקות (אחר כך) - בגסות אבל בהתאמה של פאזל המורכב מחתיכות גדולות ומתאימות - אבל השבבים של הניסור נמצאים בכל עבר. המלודיות נמצאות על הרים של רעשים ודיסטורשנים, שיורדים לגבעות חלקות של צלילים הרמונים שגולשים לואדיות שוצפות במי שטפון של טינופת ובוץ. גם כן אמנות...
מאת: AstroBoy בתאריך 05/12/04

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
nirvana
mtv unplugged
in new york
black rebel
motorcycle
club

black rebel
motorcycle
club
anathema
the silent
enigma
john lennon
plastic ono
band
yehuda
ledgley

the quiz
tim buckley
dream letter:
live in
london 1968
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 9.3    דירוג הגולשים: 0 (0 מדרגים)

סקס. אמנות. רוקנ'רול.
רוצים גם?
מפגש בין אמנות לרוקנ'רול הוא לא תמיד דבר מוצלח. השילוב הזה אמנם יצר את סצינת הפאנק הניו יורקי בסוף שנות השישים והלאה, אבל לעיתים נדמה שהוספת אמנות במינון מוגזם תגרום למוזיקה להשמע פלצנית משהו. יכול להיות שמדד הפראיות יורד עם הוספת קישוטים של אמנות בצדדים, או שאולי זה בעצם הופך את זה ליותר טרנדי לימים יבואו, וכל מיני ארחי פרחי במסווה של תלמידי אמנות מהווילג' יגידו שזה מה זה הייפ…

סך הכל, ההכנסה של אלמנט הארטי-פארטי לתמונה אמור לגוון את העניין, לעשות אותו טוב יותר, והפטנט מיושם כבר מעל לשלושים שנה על ידי מספר מגוון של להקות שממשיכות לעשות את זה שם, מעבר לים.
The Hunches הם עוד אחת מהלהקות האלה, והם רוצים לעשות את זה טוב יותר. הם מנסים (בהצלחה יתרה) להחיות את הרעש החייתי שלהם, שנשמע קצת כמו רוקנ'רול, אבל הוא בעצם זיון סוער ופרוע בין סוניק יות' בשנותיה האמנותיות והרועשות יותר לבין פוסי גאלור המופתית, שהנוייז הרוקנ'רולי האמנותי שלה היווה אבן שואבת לסצינה הניו יורקית של לפני משהו כמו שני עשורים.

אם מסתכלים על זה מבחינה אמנותית-מוזיקלית, ההאנצ'ז עושים כאוס מוזיקלי. הם מעבירים את המוסיקה שלהם דרך מסור חשמלי של רוקנ'רול (שמגורז בהרבה הרבה פאנק), חותכים הכל לחתיכות שמודבקות (אחר כך) - בגסות אבל בהתאמה של פאזל המורכב מחתיכות גדולות ומתאימות - אבל השבבים של הניסור נמצאים בכל עבר. המלודיות נמצאות על הרים של רעשים ודיסטורשנים, שיורדים לגבעות חלקות של צלילים הרמונים שגולשים לואדיות שוצפות במי שטפון של טינופת ובוץ. גם כן אמנות.

כש-Pussy Galore ניסו בזמנו את שלהם קראו להם חלוצים, וה-Hunches הם הדור הבא, שיודע לנצל את חירות הסאונד שאבותיהם היו קצת מוגבלים בה, עקב השנתון והסאונד שאפשר להוציא מהעניין. וההאנצ'ז מבינים את זה לגמרי, ושום דבר לא קורה בתקליט הזה במקרה... כשהרט גלדהיל, הסולן, שופך את נשמתו בשיר בעל השם ההצהרתי ''Same New Thing'', ברור שהלהקה מודעת בדיוק לסיטואציה בה היא נמצאת. ובין מעבר איטי למעבר מהיר אחרון בשיר הוא צועק לשאר הלהקה –''… קאמון האנצ'ז, לאטס דו איט…'' והם עושים את זה בצורה משכנעת לגמרי.

שירים כמו ''Confusion'' ו-“Got Some Hate'' רק מדגישים את העוצמה המלודית שיכולה להיות גלומה בכזו מאסה של רעש רוקנ'רולי, והם לא מתביישים לשים בתור השיר שאחרי מין סוג של בלדה, שהם אכן קוראים לה ''The Ballad''. הערפל שמכסה באופן טבעי את המוסיקה שלהם מתבהר פה לכמה רגעים כדי לתת לקהל מבט חד יותר במה שקורה שם למטה, ואז עם ''Oh Woe Is Me'' הם מתעשתים וערפל כבד משתלט על השטח.


אמנות, אמרנו.



יש כאן ים של השפעות מצד הפאנק הניו יורקי וגם ים השפעות מהצד הביזארי יותר של סצינת שנות השבעים של קליבלנד (הם אפילו מעיזים לעשות קאבר ל-''Accident'' של אבירי הפרוטו פאנק, האלקטריק אילז)… שיר שנקרא ''Lisa told me'' לא נשמע לכם כמו איזה אפ גרייד לשיר של וולווט אנדארגראונד? נשמע גם נשמע, ואכן השיר נותן טריביוט נאה ויאה לאבות המייסדים.

רגע, רוצים עוד חיזוק? זה שהם הוציאו את התקליט הזה בלייבל In the Red נותן להם אוטומטית הפקה מצויינת וסאונד בלוזי שמכסה על כל האמור… וכמו שכבר אמרתי בעבר, הלייבל הזה לא יודע לאכזב. כל תקליט בונבוניירה, וכל שוקולד גודאייבה.

מומלץ לכל מי שאוהב את השמות שהוזכרו בביקורת בהקשר לעניין, אבל במיוחד הדבר הזה מומלץ למעריצי סוניק יות' בעבר הווה עתיד, שבטח שורצים פה בשרת – אם אתם עדיין מחפשים את עצמכם ובא לכם למצוא, זה המקום. הכינו את עצמכם אל החוויה הבאה שלכם.
ולמי שכל זה לא הספיק – החדש שלהם שיצא השנה, בשם Hobo Sunrise, מספק לרוב את הסחורה. למי שאהב את הראשון, זה בטח מומלץ.
שתף
אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:

סגנונות נוספים:
Punk Revival | Garage Rock Revival | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©